עברון: נטייה לחולשה במסחר הגלובלי בדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות ובתנודתיות חריגה. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר במספר גורמים: הראשון הוא הגירעונות הגבוהים והגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. הגורם השני הוא הגירעון התקציבי, והגורם השלישי הוא הסיכון הגיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 86.30 (לעומת 87.86 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות הדולר האמריקני בשיעור 1.8% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה לכדי 6.3%. הדולר האמריקני נחלש השבוע מול כל המטבעות הנסקרים.
חולשה מיוחדת (4%) רשם הדולר האמריקני במסחר מול הכתר הנורבגי, שכלכלתה נהנית ממחירי הנפט הגבוהים בהיותה יצואנית של הזהב השחור. מול האירו, נחלש הדולר בשיעור של 2% המהווה את הירידה החדה ביותר מאז חודש נובמבר האחרון.
על מהלך המסחר השבועי והחולשה הניכרת בדולר האמריקני השפיעו בעיקר הערכות כי הבנק הפדראלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת ולהסתפק בעלייה אחת נוספת בלבד ל-3.75% עד לסוף השנה, לנוכח האירועים הבאים:
ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה הנאמד בכ-100 מיליארד דולר והפגיעה בתשתית הייצור והזיקוק שהזניקה את מחירי הנפט והתזקיקים לשיאים חדשים המאיימים כעת על הכלכלה הגלובלית.
האכזבה מכך שמנוע הצמיחה האמריקנית, קרי הצריכה הפרטית (Personal Consumption) רשם ברביע השני גידול של 3.0% בלבד, לעומת גידול של 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים. כמו-כן התברר כי קצב צמיחת התמ"ג (GDP Annualized) ברביע השני עמד על 3.3% בגילום שנתי, לעומת 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים.
ירידה חדה מן הצפוי שנרשמה במדד מנהלי הרכש באזור שיקגו (Chicago Purchasing Manager) לרמה של 49.2 באוגוסט, לעומת 63.5 ביולי ובהשוואה למדד ברמה של 61 לו ציפו הכלכלנים.
אכזבה מדו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט (Change in Non-farm Payrolls), שהצביע על גידול בהיקף 169 אלפי מישרות חדשות, לעומת גידול של 190 אלפי מישרות לו ציפו הכלכלנים.
בשבוע הקרוב ידווחו: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש אוגוסט (יום ג', צפי ל-60), פריון העבודה בסקטור הלא-חקלאי ברבעון השני (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 2.1%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-4 בספטמבר (יום ה', צפי ל-315 אלפי תביעות חדשות).
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
