עברון: נטייה לחולשה במסחר הגלובלי בדולר בטווח הקצר

כך מעריך האנליסט הראשי במטבעות ובניירות ערך זרים ומנהל מחלקת שווקים בינלאומיים בבנק לאומי, רפי עברון. הוא מעריך כי בעת הקרובה צפויה לגבור התנודתיות במסחר בדולר
רפי עברון |

להערכתנו, בטווח הזמן הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות ובתנודתיות חריגה. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר במספר גורמים: הראשון הוא הגירעונות הגבוהים והגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. הגורם השני הוא הגירעון התקציבי, והגורם השלישי הוא הסיכון הגיאו-פוליטי.

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 86.30 (לעומת 87.86 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות הדולר האמריקני בשיעור 1.8% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה לכדי 6.3%. הדולר האמריקני נחלש השבוע מול כל המטבעות הנסקרים.

חולשה מיוחדת (4%) רשם הדולר האמריקני במסחר מול הכתר הנורבגי, שכלכלתה נהנית ממחירי הנפט הגבוהים בהיותה יצואנית של הזהב השחור. מול האירו, נחלש הדולר בשיעור של 2% המהווה את הירידה החדה ביותר מאז חודש נובמבר האחרון.

על מהלך המסחר השבועי והחולשה הניכרת בדולר האמריקני השפיעו בעיקר הערכות כי הבנק הפדראלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת ולהסתפק בעלייה אחת נוספת בלבד ל-3.75% עד לסוף השנה, לנוכח האירועים הבאים:

ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה הנאמד בכ-100 מיליארד דולר והפגיעה בתשתית הייצור והזיקוק שהזניקה את מחירי הנפט והתזקיקים לשיאים חדשים המאיימים כעת על הכלכלה הגלובלית.

האכזבה מכך שמנוע הצמיחה האמריקנית, קרי הצריכה הפרטית (Personal Consumption) רשם ברביע השני גידול של 3.0% בלבד, לעומת גידול של 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים. כמו-כן התברר כי קצב צמיחת התמ"ג (GDP Annualized) ברביע השני עמד על 3.3% בגילום שנתי, לעומת 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים.

ירידה חדה מן הצפוי שנרשמה במדד מנהלי הרכש באזור שיקגו (Chicago Purchasing Manager) לרמה של 49.2 באוגוסט, לעומת 63.5 ביולי ובהשוואה למדד ברמה של 61 לו ציפו הכלכלנים.

אכזבה מדו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט (Change in Non-farm Payrolls), שהצביע על גידול בהיקף 169 אלפי מישרות חדשות, לעומת גידול של 190 אלפי מישרות לו ציפו הכלכלנים.

בשבוע הקרוב ידווחו: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש אוגוסט (יום ג', צפי ל-60), פריון העבודה בסקטור הלא-חקלאי ברבעון השני (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 2.1%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-4 בספטמבר (יום ה', צפי ל-315 אלפי תביעות חדשות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.