עברון: נטייה לחולשה במסחר הגלובלי בדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות ובתנודתיות חריגה. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר במספר גורמים: הראשון הוא הגירעונות הגבוהים והגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. הגורם השני הוא הגירעון התקציבי, והגורם השלישי הוא הסיכון הגיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 86.30 (לעומת 87.86 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות הדולר האמריקני בשיעור 1.8% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה לכדי 6.3%. הדולר האמריקני נחלש השבוע מול כל המטבעות הנסקרים.
חולשה מיוחדת (4%) רשם הדולר האמריקני במסחר מול הכתר הנורבגי, שכלכלתה נהנית ממחירי הנפט הגבוהים בהיותה יצואנית של הזהב השחור. מול האירו, נחלש הדולר בשיעור של 2% המהווה את הירידה החדה ביותר מאז חודש נובמבר האחרון.
על מהלך המסחר השבועי והחולשה הניכרת בדולר האמריקני השפיעו בעיקר הערכות כי הבנק הפדראלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת ולהסתפק בעלייה אחת נוספת בלבד ל-3.75% עד לסוף השנה, לנוכח האירועים הבאים:
ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה הנאמד בכ-100 מיליארד דולר והפגיעה בתשתית הייצור והזיקוק שהזניקה את מחירי הנפט והתזקיקים לשיאים חדשים המאיימים כעת על הכלכלה הגלובלית.
האכזבה מכך שמנוע הצמיחה האמריקנית, קרי הצריכה הפרטית (Personal Consumption) רשם ברביע השני גידול של 3.0% בלבד, לעומת גידול של 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים. כמו-כן התברר כי קצב צמיחת התמ"ג (GDP Annualized) ברביע השני עמד על 3.3% בגילום שנתי, לעומת 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים.
ירידה חדה מן הצפוי שנרשמה במדד מנהלי הרכש באזור שיקגו (Chicago Purchasing Manager) לרמה של 49.2 באוגוסט, לעומת 63.5 ביולי ובהשוואה למדד ברמה של 61 לו ציפו הכלכלנים.
אכזבה מדו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט (Change in Non-farm Payrolls), שהצביע על גידול בהיקף 169 אלפי מישרות חדשות, לעומת גידול של 190 אלפי מישרות לו ציפו הכלכלנים.
בשבוע הקרוב ידווחו: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש אוגוסט (יום ג', צפי ל-60), פריון העבודה בסקטור הלא-חקלאי ברבעון השני (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 2.1%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-4 בספטמבר (יום ה', צפי ל-315 אלפי תביעות חדשות).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
