עברון: נטייה לחולשה במסחר הגלובלי בדולר בטווח הקצר

כך מעריך האנליסט הראשי במטבעות ובניירות ערך זרים ומנהל מחלקת שווקים בינלאומיים בבנק לאומי, רפי עברון. הוא מעריך כי בעת הקרובה צפויה לגבור התנודתיות במסחר בדולר
רפי עברון |

להערכתנו, בטווח הזמן הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות ובתנודתיות חריגה. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר במספר גורמים: הראשון הוא הגירעונות הגבוהים והגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. הגורם השני הוא הגירעון התקציבי, והגורם השלישי הוא הסיכון הגיאו-פוליטי.

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 86.30 (לעומת 87.86 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות הדולר האמריקני בשיעור 1.8% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה לכדי 6.3%. הדולר האמריקני נחלש השבוע מול כל המטבעות הנסקרים.

חולשה מיוחדת (4%) רשם הדולר האמריקני במסחר מול הכתר הנורבגי, שכלכלתה נהנית ממחירי הנפט הגבוהים בהיותה יצואנית של הזהב השחור. מול האירו, נחלש הדולר בשיעור של 2% המהווה את הירידה החדה ביותר מאז חודש נובמבר האחרון.

על מהלך המסחר השבועי והחולשה הניכרת בדולר האמריקני השפיעו בעיקר הערכות כי הבנק הפדראלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת ולהסתפק בעלייה אחת נוספת בלבד ל-3.75% עד לסוף השנה, לנוכח האירועים הבאים:

ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה הנאמד בכ-100 מיליארד דולר והפגיעה בתשתית הייצור והזיקוק שהזניקה את מחירי הנפט והתזקיקים לשיאים חדשים המאיימים כעת על הכלכלה הגלובלית.

האכזבה מכך שמנוע הצמיחה האמריקנית, קרי הצריכה הפרטית (Personal Consumption) רשם ברביע השני גידול של 3.0% בלבד, לעומת גידול של 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים. כמו-כן התברר כי קצב צמיחת התמ"ג (GDP Annualized) ברביע השני עמד על 3.3% בגילום שנתי, לעומת 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים.

ירידה חדה מן הצפוי שנרשמה במדד מנהלי הרכש באזור שיקגו (Chicago Purchasing Manager) לרמה של 49.2 באוגוסט, לעומת 63.5 ביולי ובהשוואה למדד ברמה של 61 לו ציפו הכלכלנים.

אכזבה מדו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט (Change in Non-farm Payrolls), שהצביע על גידול בהיקף 169 אלפי מישרות חדשות, לעומת גידול של 190 אלפי מישרות לו ציפו הכלכלנים.

בשבוע הקרוב ידווחו: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש אוגוסט (יום ג', צפי ל-60), פריון העבודה בסקטור הלא-חקלאי ברבעון השני (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 2.1%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-4 בספטמבר (יום ה', צפי ל-315 אלפי תביעות חדשות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.