עברון: נטייה לחולשה במסחר הגלובלי בדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר הדולר ייסחר בנטייה להיחלשות ובתנודתיות חריגה. בטווח הזמן הארוך, מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להיתמך בעיקר במספר גורמים: הראשון הוא הגירעונות הגבוהים והגדלים בחשבון השוטף במאזן התשלומים האמריקני. הגורם השני הוא הגירעון התקציבי, והגורם השלישי הוא הסיכון הגיאו-פוליטי.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 86.30 (לעומת 87.86 בשבוע שעבר), המשקפת החלשות הדולר האמריקני בשיעור 1.8% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (אירו, יין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר כורסמה לכדי 6.3%. הדולר האמריקני נחלש השבוע מול כל המטבעות הנסקרים.
חולשה מיוחדת (4%) רשם הדולר האמריקני במסחר מול הכתר הנורבגי, שכלכלתה נהנית ממחירי הנפט הגבוהים בהיותה יצואנית של הזהב השחור. מול האירו, נחלש הדולר בשיעור של 2% המהווה את הירידה החדה ביותר מאז חודש נובמבר האחרון.
על מהלך המסחר השבועי והחולשה הניכרת בדולר האמריקני השפיעו בעיקר הערכות כי הבנק הפדראלי ייאלץ למתן את מדיניותו המצמצמת ולהסתפק בעלייה אחת נוספת בלבד ל-3.75% עד לסוף השנה, לנוכח האירועים הבאים:
ההרס אותו גרמה סופת ההוריקן קתרינה הנאמד בכ-100 מיליארד דולר והפגיעה בתשתית הייצור והזיקוק שהזניקה את מחירי הנפט והתזקיקים לשיאים חדשים המאיימים כעת על הכלכלה הגלובלית.
האכזבה מכך שמנוע הצמיחה האמריקנית, קרי הצריכה הפרטית (Personal Consumption) רשם ברביע השני גידול של 3.0% בלבד, לעומת גידול של 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים. כמו-כן התברר כי קצב צמיחת התמ"ג (GDP Annualized) ברביע השני עמד על 3.3% בגילום שנתי, לעומת 3.4% על פי ציפיות הכלכלנים.
ירידה חדה מן הצפוי שנרשמה במדד מנהלי הרכש באזור שיקגו (Chicago Purchasing Manager) לרמה של 49.2 באוגוסט, לעומת 63.5 ביולי ובהשוואה למדד ברמה של 61 לו ציפו הכלכלנים.
אכזבה מדו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט (Change in Non-farm Payrolls), שהצביע על גידול בהיקף 169 אלפי מישרות חדשות, לעומת גידול של 190 אלפי מישרות לו ציפו הכלכלנים.
בשבוע הקרוב ידווחו: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש אוגוסט (יום ג', צפי ל-60), פריון העבודה בסקטור הלא-חקלאי ברבעון השני (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 2.1%), תביעות אבטלה לשבוע שנסתיים ב-4 בספטמבר (יום ה', צפי ל-315 אלפי תביעות חדשות).
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
