הדולר מתחזק קלות בצל ההתנתקות - עולה ב-0.15%

הנסחר סביב רמת 4.533 שקל. מנגד, פותח האירו בירידה של 0.58% ונסחר סביב רמת 5.615 שקל. בעולם: הדולר ממשיך את המומנטום החיובי שהחל ביום שישי לאחר פרסום המאזן המסחרי של ארה"ב
דרור איטח |

הדולר האמריקני פותח את יום המסחר בעליות שערים קלות של 0.15% ונסחר סביב רמת 4.533 שקל. ברקע, היום ההתנתקות יוצאת לדרך והמשקיעים ממתינים להתפתחויות טרם יחליטו על כיוון ברור. מנגד לדולר, פותח האירו בירידה של 0.58% ונסחר סביב רמת 5.615 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות סביב 1.2418 וממשיך את המומנטום החיובי שהחל ביום שישי לאחר פרסום המאזן המסחרי של ארה"ב .

המאזן שלא בישר על שינוי מהותי בגרעון המסחרי של ארה"ב והמשיך מגמה של התרחבות גדולה יותר ביבוא מאשר ביצוא וזאת על רקע המשך עליות מחירי הנפט .

הנפט נסחר סביב רמות של 66 דולר וסוחרים רבים מוטרדים בעיקר מקצב העליות המהיר בשבועות האחרונים, דבר שממשיך להקשות על המטבע והכלכלה אמריקאית.

אנליסטים רבים טוענים שעליות מחירי הנפט כבר צפויים להשתקף במדד המחירים לצרכן האמריקאי שאמור להתפרסם מחר בשעות הצהרים, וישנו חשש להתגברות האינפלציה בחודשים הבאים. חשש זה עולה בקנה אחד עם מדיניות העלאות הריבית של הנגיד האמריקאי ועל כן צפויה להראות תמיכה בהמשך התחזקות הדולר.

היום לא צפויים פרסומים מהותיים בזירה האירופאית, אולם בהמשך השבוע ממתינים הסוחרים לפרסום מדד המחירים ליצרן בגרמניה. פרסום מדד מחירים חזק בגרמניה יכול לשים קץ, לפחות באופן זמני, לחששות האנליסטים בשוק מהורדת ריבית בגוש האירופאי, וכתוצאה מכך תתכן תמיכה במגמת התחזקות האירו. לקראת סוף השבוע צפוי לפרסום מדד המחירים לצרכן של מדינות הגוש האירופאי, אשר גם הוא יוכל לעזור ולתמוך בהפגת החששות ממדיניות מוניטרית מתירנית. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2396.

היין נסחר סביב 109.55 לאחר שנע סביב 109.40 במרבית שעות המסחר בסוף השבוע האחרון. היין שהתחזק מול הדולר ב-2.3% בשבוע שעבר, כבר הגיע לרמתו הגבוהה מזה 7 שבועות ונהנה מרצף של נתונים חיוביים בנוגע למשק היפני .

השבוע לא צפויים לפרסום נתונים מהותיים על המשק היפני ולכן עיקר ההתמקדות תהיה בנתונים חיצוניים שיתקבלו בעיקר מארה"ב ואירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".