הדולר מתחזק קלות בצל ההתנתקות - עולה ב-0.15%
הדולר האמריקני פותח את יום המסחר בעליות שערים קלות של 0.15% ונסחר סביב רמת 4.533 שקל. ברקע, היום ההתנתקות יוצאת לדרך והמשקיעים ממתינים להתפתחויות טרם יחליטו על כיוון ברור. מנגד לדולר, פותח האירו בירידה של 0.58% ונסחר סביב רמת 5.615 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נסחר הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות סביב 1.2418 וממשיך את המומנטום החיובי שהחל ביום שישי לאחר פרסום המאזן המסחרי של ארה"ב .
המאזן שלא בישר על שינוי מהותי בגרעון המסחרי של ארה"ב והמשיך מגמה של התרחבות גדולה יותר ביבוא מאשר ביצוא וזאת על רקע המשך עליות מחירי הנפט .
הנפט נסחר סביב רמות של 66 דולר וסוחרים רבים מוטרדים בעיקר מקצב העליות המהיר בשבועות האחרונים, דבר שממשיך להקשות על המטבע והכלכלה אמריקאית.
אנליסטים רבים טוענים שעליות מחירי הנפט כבר צפויים להשתקף במדד המחירים לצרכן האמריקאי שאמור להתפרסם מחר בשעות הצהרים, וישנו חשש להתגברות האינפלציה בחודשים הבאים. חשש זה עולה בקנה אחד עם מדיניות העלאות הריבית של הנגיד האמריקאי ועל כן צפויה להראות תמיכה בהמשך התחזקות הדולר.
היום לא צפויים פרסומים מהותיים בזירה האירופאית, אולם בהמשך השבוע ממתינים הסוחרים לפרסום מדד המחירים ליצרן בגרמניה. פרסום מדד מחירים חזק בגרמניה יכול לשים קץ, לפחות באופן זמני, לחששות האנליסטים בשוק מהורדת ריבית בגוש האירופאי, וכתוצאה מכך תתכן תמיכה במגמת התחזקות האירו. לקראת סוף השבוע צפוי לפרסום מדד המחירים לצרכן של מדינות הגוש האירופאי, אשר גם הוא יוכל לעזור ולתמוך בהפגת החששות ממדיניות מוניטרית מתירנית. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2396.
היין נסחר סביב 109.55 לאחר שנע סביב 109.40 במרבית שעות המסחר בסוף השבוע האחרון. היין שהתחזק מול הדולר ב-2.3% בשבוע שעבר, כבר הגיע לרמתו הגבוהה מזה 7 שבועות ונהנה מרצף של נתונים חיוביים בנוגע למשק היפני .
השבוע לא צפויים לפרסום נתונים מהותיים על המשק היפני ולכן עיקר ההתמקדות תהיה בנתונים חיצוניים שיתקבלו בעיקר מארה"ב ואירופה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- "פת במלח תאכל": שיעורים בפיננסים שלמדתי מלקוח חרדי
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
