עוותי מס אגרסיביים
במסגרת דוח הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית, שהוגש ביוני 2005 לשר האוצר, למנכ"ל משרד האוצר, למנהל רשות המיסים ולממונה על התקציבים, נכלל כידוע פרק מיוחד בנושא "הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה".
פרק זה עוסק במניעת תכנוני המס האגרסיביים ובמיסוי נאמנויות. נושאים שהינם כבדי משקל לכל הדעות - הן בהיבט המקצועי והן בהיבט החברתי - ואף אם מדובר במאבק שהינו במידה רבה הרואי וחסר תוחלת (כפי שסבורים כמה ממומחי המס) ניתן לברך על הניסיון להביא להפחתת אפשרויות השימוש במקלטי המס השונים.
ואכן, ביום 21.7.2005 אישרו חברי וועדת הכספים של הכנסת את הצעת החוק שגובשה על בסיס דוח הוועדה, לרבות את הסעיפים האנטי-תכנוניים כאמור, למרות שאין סימנים לכך שבכוונת משרד האוצר לפעול לתיקונם של עוותי המס הקשים והבוטים, המלווים את תושבי ישראל מזה זמן רב.
להלן יפורטו שלושה עוותי מס שכאלו, שלמיטב ידיעתנו ח"כ רצאבי שוקד מזה זמן על תיקונם:
בראש ובראשונה יש להתיר את ניכוי חובות העיזבון, בחישוב המס המוטל על מימוש נכסי ההון הכלולים באותו עיזבון.
בהתאם למצב החוקי הנוכחי בהחלט יתכן כי היורשים יוותרו חסרי כל, שכן רשויות המס מחשבות את המסים המוטלים על מימוש נכסי העיזבון כאילו נמכרו בידי המוריש, אך אינן מתירות ליורשים לקזז מהרווחים את הפסדי המוריש.
עוות מס אחר שמחייב תיקון דחוף מתייחס לנותני ערבויות הנאלצים לממש נכסים, על מנת לעמוד בהתחייבויותיהם למקבלי הערבויות.
תקלת המס הזו מתרחשת בדרך כלל אצל יחידי המשפחה (הורים ובנים, אחים ואחיות וכיוצ"ב), כאשר אחד מבני המשפחה עושה שימוש באשראים בנקאיים לצרכי פעילות עסקית (שכשלה), וקרוביו נאלצים לפרוע לאחר מכן את ההתחייבויות לבנקים.
בדרך כלל, אין הערבים רשאים להקטין במקרים כאלו את סכום המס המוטל על מימוש נכסיהם בשל הערבות ששילמו, אלא אם כן הערבות ניתנה מלכתחילה "משיקולים עסקיים" (תופעה נדירה ביותר).
עוות מס קשה נוסף פוקד נישומים שעשו תחילה חיל בעסקיהם (או בהשקעותיהם), ולאחר מכן התהפך הגלגל ורווחיהם התפוגגו וחלפו מן העולם ללא תקומה, כלעומת שבאו.
מדובר במיוחד ביחידים שעברו לעולם שכולו טוב, וכן בתאגידים שהתפרקו.
במקרים שכאלו אין כל ערך להפסדים שנותרו כאבן שאין לה הופכין, ובפועל מוטלים המיסים ללא בסיס כלכלי.
לו בידינו הדבר, היה נכלל בכל חוקי המס סעיף "אנטי-אנטי-תכנוני", בלשון זו:
"היה המנהל סבור כי בשל עסקה או פעולה מסוימת הוטל מס בלתי נאות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן הפעולה והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה.
לעניין זה ניתן לראות מס כבלתי נאות גם אם הוטל בהתאם לחוק".
נקדים ונניח את דעתם של כל המשתוממים, ונבשר להם כי הסעיף המוצע על ידינו מהווה תמונת ראי מדויקת לסעיף האנטי תכנוני, שנכלל זה מכבר בכל חוקי המס החשובים.
לקינוח נציין כי גם אם יתגשמו כל מאוויינו עדיין יימצא הנישום הישראלי חסר, שכן פקיד השומה רשאי להטיל עליו קנסות כבדים בשל ניסיון (שכשל) להפחתת מס "בלתי נאותה", אך אין הנישום יכול להטיל קנסות על פקיד השומה, בשל ניסיון (שלא עלה יפה) להטלת מס "בלתי נאותה".

בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
