במסגרת דוח הוועדה לתכנית המיסים הרב שנתית, שהוגש ביוני 2005 לשר האוצר, למנכ"ל משרד האוצר, למנהל רשות המיסים ולממונה על התקציבים, נכלל כידוע פרק מיוחד בנושא "הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה".

פרק זה עוסק במניעת תכנוני המס האגרסיביים ובמיסוי נאמנויות. נושאים שהינם כבדי משקל לכל הדעות - הן בהיבט המקצועי והן בהיבט החברתי - ואף אם מדובר במאבק שהינו במידה רבה הרואי וחסר תוחלת (כפי שסבורים כמה ממומחי המס) ניתן לברך על הניסיון להביא להפחתת אפשרויות השימוש במקלטי המס השונים.

ואכן, ביום 21.7.2005 אישרו חברי וועדת הכספים של הכנסת את הצעת החוק שגובשה על בסיס דוח הוועדה, לרבות את הסעיפים האנטי-תכנוניים כאמור, למרות שאין סימנים לכך שבכוונת משרד האוצר לפעול לתיקונם של עוותי המס הקשים והבוטים, המלווים את תושבי ישראל מזה זמן רב.

להלן יפורטו שלושה עוותי מס שכאלו, שלמיטב ידיעתנו ח"כ רצאבי שוקד מזה זמן על תיקונם:

בראש ובראשונה יש להתיר את ניכוי חובות העיזבון, בחישוב המס המוטל על מימוש נכסי ההון הכלולים באותו עיזבון.

בהתאם למצב החוקי הנוכחי בהחלט יתכן כי היורשים יוותרו חסרי כל, שכן רשויות המס מחשבות את המסים המוטלים על מימוש נכסי העיזבון כאילו נמכרו בידי המוריש, אך אינן מתירות ליורשים לקזז מהרווחים את הפסדי המוריש.

עוות מס אחר שמחייב תיקון דחוף מתייחס לנותני ערבויות הנאלצים לממש נכסים, על מנת לעמוד בהתחייבויותיהם למקבלי הערבויות.

תקלת המס הזו מתרחשת בדרך כלל אצל יחידי המשפחה (הורים ובנים, אחים ואחיות וכיוצ"ב), כאשר אחד מבני המשפחה עושה שימוש באשראים בנקאיים לצרכי פעילות עסקית (שכשלה), וקרוביו נאלצים לפרוע לאחר מכן את ההתחייבויות לבנקים.

בדרך כלל, אין הערבים רשאים להקטין במקרים כאלו את סכום המס המוטל על מימוש נכסיהם בשל הערבות ששילמו, אלא אם כן הערבות ניתנה מלכתחילה "משיקולים עסקיים" (תופעה נדירה ביותר).

עוות מס קשה נוסף פוקד נישומים שעשו תחילה חיל בעסקיהם (או בהשקעותיהם), ולאחר מכן התהפך הגלגל ורווחיהם התפוגגו וחלפו מן העולם ללא תקומה, כלעומת שבאו.

מדובר במיוחד ביחידים שעברו לעולם שכולו טוב, וכן בתאגידים שהתפרקו.

במקרים שכאלו אין כל ערך להפסדים שנותרו כאבן שאין לה הופכין, ובפועל מוטלים המיסים ללא בסיס כלכלי.

לו בידינו הדבר, היה נכלל בכל חוקי המס סעיף "אנטי-אנטי-תכנוני", בלשון זו:

"היה המנהל סבור כי בשל עסקה או פעולה מסוימת הוטל מס בלתי נאות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן הפעולה והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה.

לעניין זה ניתן לראות מס כבלתי נאות גם אם הוטל בהתאם לחוק".

נקדים ונניח את דעתם של כל המשתוממים, ונבשר להם כי הסעיף המוצע על ידינו מהווה תמונת ראי מדויקת לסעיף האנטי תכנוני, שנכלל זה מכבר בכל חוקי המס החשובים.

לקינוח נציין כי גם אם יתגשמו כל מאוויינו עדיין יימצא הנישום הישראלי חסר, שכן פקיד השומה רשאי להטיל עליו קנסות כבדים בשל ניסיון (שכשל) להפחתת מס "בלתי נאותה", אך אין הנישום יכול להטיל קנסות על פקיד השומה, בשל ניסיון (שלא עלה יפה) להטלת מס "בלתי נאותה".