שבוע אחרי: קבוצת בורוביץ' - סינדרלה או לכלוכית?

היצרים התלהטו עוד ועוד, וכולנו רואים איך כולם מאיימים על כולם. הבנקים על אלה, הספקים חוטפים על הראש מאלה, והמבחן של הבורוביצ'ים יגיע באחזקות של אל על - שם זה כבר לא "לוף" געשעפט
חזי שטרנליכט |

שוב אנחנו חוזרים להרשל'ה מאוסטרופולי, הטיפש מעורר החמלה מהעיירה, שהתארח במשפחה שאיחרה בהגשת ארוחת הערב. הוא זעם וצעק על המארחת: "אם לא תגישי לי מייד את הארוחה, אני אעשה את מה שאבי המנוח עשה!". המארחת נבהלה ואחרי שהוא סיים לאכול היא שאלה אותו ברעד, "מה אביך המנוח עשה?". הרשל'ה לא התבלבל והשיב: "הלך לישון רעב".

כך גם בפרשת ענקית הקמעונאות קלאבמרקט: הקריסה, הקולות, ההמולה, הובילו לסדרה קולנית של איומים. מה זה איומים? כותרות מלאות בעטה. אבל שוק ההון המקומי היה הראשון להפנים שיש פה סיכוי לרשתות המתחרות, ונזק לא גדול מדי לספקים הגדולים, והוא גיהק בציניות טיפוסית והמשיך הלאה. למי שלומד לעקוב אחרי המניות, האג"חים, אפשר לספק שיעור מעולה בהבנת לבבות האנשים. קודם כל הם שמים את הכסף במקום שהם רוצים להרוויח בו. אם "סיפור" הוא לא רציני - הוא מתפוגג ראשון במחירי המניות.

כל הסחף התקשורתי שנוצר הוא באשר לגופים שמעורבים בפרשה ולהתנהלות שלהם - לא למהות ההפסד. החובות של מיליארד וחצי השקלים יגולגלו על גבם של הספקים, וכל עוד יימצא הסדר, וד"ר נס, שהושם כנאמן מטעם בית המשפט, יצליח במלאכתו, הרי שאותם הבנקאים שהאשימו (שלא לציטוט) את הבורוביצ'ים מעל גבי העיתונים - עתידים לחזור ולגלגל את החובות. והמילה חובות חוזרת להיות "קו אשראי", וההפסדים גוררים "תוכנית התייעלות". והכל חוזר על מקומו בשלום - או שלא...

בעצם לא חוזר לשום מקום ושום שלום. ההתנהלות של הקבוצה שהחזיקה בקלאבמרקט העלתה אולי ניחוחות באושים של דרך ניהול העסקים בעת משבר כל כך חריף, והיא עלולה לעלות להם ביוקר בעתיד. הניסיון להחזיק את הראש מעל המים ולא לחשוף מידע לכל כך הרבה גורמים על מצב העסק ההולך ומתדרדר, עוד עלול לעלות להם בגובה הריבית לה הם ידרשו מן הסתם בעתיד ובטיב הערבויות שתדרשנה מהן. ביי ביי נון-ריקורס, הלו סטרונג קולאטרל.

אם לשפוט לפי המאמרים הרבים שנכתבו בעיתונות - ההתנהגות במקרה הזה היא חריגה. "מילא לייצר חובות של מיליארד וחצי שקל", אמר לי פעיל בשוק ההון, "אבל לטעון שהבאת 100 מיליון שקל מהבית - זה טיעון?". הקהילה העסקית המצומצמת בארץ, לא רואה את הפעם הראשונה שבה נקלעים אנשי עסקים בכירים ומכובדים לחובות ומשברים, אבל יש דרך ויש דרך. וגרוע מכך - כולם זוכרים כאן לכולם.

הקריאה לחרמות ולהגבלות על עסקי משפחת בורוביץ' באה מזעם שנראה שמקורותיו בעלבון על ההתנהגות בפרשה. סדרה של התבטאויות חריגות מצד בכירים במשק ובמיוחד בענפים הקשורים לקמעונאות נראת חריגה למדי בנוף הציבורי. מדן פרופר, דרך יקי ירושלמי ואחרים. אתמול הרחיקה לכת התאחדות התעשיינים ויצאה נגד מדיניות "השמיים הפתוחים" של משרד התחבורה - היא מונעת צמיחה, טענו שם. מדובר ברמז די עבה וברור נגד אל על, הבייבי הגדול של קבוצת בורוביץ'. שם זה כבר לא "לוף" געשעפט.

התמוטטות קלאבמרקט היא לא אנרון, ולא וורלדקום. היום מתחיל להתבהר כי הרשת יצרה אזהרת "עסק חי" בדוחות שלה עוד ב-2003. הבנקים ידעו, חלק מהספקים חששו, ומה שמרתיח את כולם זה מידת ה"אי פגיעות" של הבעלים. אבל גם הם ידעו, אז מה כולם רוצים? התשובה פשוטה - לא לשלם את מחיר הטעויות שנעשו ברשת. לכן זה עניין של זמן אם קבוצת בורוביץ' שהלכה והתמנפה מרכישה לרכישה עלולה לקבל את החשבוןץ להוותר סינדרלה פיננסיירית של שוק ההון, או שמא להפוך בחצות הלילה ללכלוכית.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.03%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.