הבינ"ל: הדולר בשל לתיקון אך זמני בלבד

הדולר נחלש בשיעור קל של 0.07%, סובב 4.5896 שקל. נמוך במעט משיא של 12 חודשים אותו קבע אתמול בגובה 4.6 שקל. הבינ"ל: עוד נגיע ל-4.62 שקל. האירו נותר לל"ש הבוקר סובב 5.4648 ש'
שרון שפורר |

הדולר נסחר הבוקר בהחלשות קלה של 0.07%, סובב סביב שער של 4.5896 שקל, לאחר שאתמול התחזק ב-0.24% ושערו היציג נקבע בגובה 4.593 שקל. האירו נותר הבוקר ללא שינוי למן שערו היציג מאתמול - 5.4648 שקל (אתמול נחלש המטבע האירופי אל מול השקל ב-1.1%).

מחדר העסקאות של הבנק הבינ"ל נמסר, כי המסחר בשוק המט"ח המקומי שקט הבוקר והסוחרים ממתינים שובם של המשקיעים האמריקנים מחופשת סוף שבוע ארוכה לרגל חגיגות יום העצמאות ה-229 בכלכלה החזקה בעולם.

אתמול, מספרים לנו בבינ"ל, אחרי שבחן את רמת ה-4.6 שקל, תיקן הדולר מטה, בעקבות מכירות מרובות. "אנו בשלים לתיקון", אומרים בבינ"ל, אם כי, הם מדגישים, "הכיוון בעולם ובמיוחד בארץ הוא עדיין פרו דולר ובמוקדם או במאוחר נגיע לרמת ה-4.62 שקל".

העולם בעיניים של פינוטק

ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר סביב רמות גבוהות ובטווחים צרים למול העיקריים על רקע הגדלת פערי הריביות בין ארה"ב לאירופה ויפן. אמש היו השווקים האמריקאים סגורים לרגל יום העצמאות.

היום תתפרסמנה בארה"ב ההזמנות למוצרים ברי קיימא. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.1909 למול האירו לאחר שאמש קבע שיא שנתי חדש ב-1.1888. הסטרלינג תיקן מעט למול הדולר במהלך הלילה ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.7605. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 111.64 כאשר השיא השנתי נקבע אמש בלילה ברמה של 111.87.

ביום חמישי הקרוב צפוי הבנק האירופאי המרכזי להותיר ללא שינוי, אך הערכות כי בהמשך השנה תורד הריבית ממשיכות להכביד על האירו. אמש נאם טרישה וחזר שוב ושוב על דבריו כי אין בכוונתו לקצץ את הריבית כדי לעורר את הכלכלה מתרדמתה ובכך לפתוח פחח לסיכוני אינפלציה. גם הבנק האנגלי המרכזי צפוי להותיר את הריבית בשיעור של 4.75% ביום חמישי הקרוב, אולם סקר רויטרס בקרב כלכלנים מעלה כי בתקופת החודשים אוגוסט-נובמבר השנה צפוי להיכנס הבנק לתהליך קיצוץ ריבית. זו הסיבה להתרסקות הסטרלינג למול הדולר בשבוע האחרון.

היום צפויים להתפרסם באנגליה וגרמניה נתוני תפוקה תעשייתית וייצור עם צפי להרעה. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 132.98 למול היין.

ובמזרח. בהמשך היום צפויה להתקיים בפרלמנט היפני הצבעה בנוגע להפרטת גופים ציבוריים שונים. היוזמה היא של ראש הממשלה ופרשנים טוענים כי אם לא תעבור עשוי הדבר להיתפרש כאי אמון בממשלה ולהוביל לבחירות בזק במדינה. תרחיש זה עשוי לגרור מכירות יינים נוספות, בעיקר למול הדולר ולגרום להחלשות נוספת של היין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.