הבינ"ל: הדולר בשל לתיקון אך זמני בלבד
הדולר נסחר הבוקר בהחלשות קלה של 0.07%, סובב סביב שער של 4.5896 שקל, לאחר שאתמול התחזק ב-0.24% ושערו היציג נקבע בגובה 4.593 שקל. האירו נותר הבוקר ללא שינוי למן שערו היציג מאתמול - 5.4648 שקל (אתמול נחלש המטבע האירופי אל מול השקל ב-1.1%).
מחדר העסקאות של הבנק הבינ"ל נמסר, כי המסחר בשוק המט"ח המקומי שקט הבוקר והסוחרים ממתינים שובם של המשקיעים האמריקנים מחופשת סוף שבוע ארוכה לרגל חגיגות יום העצמאות ה-229 בכלכלה החזקה בעולם.
אתמול, מספרים לנו בבינ"ל, אחרי שבחן את רמת ה-4.6 שקל, תיקן הדולר מטה, בעקבות מכירות מרובות. "אנו בשלים לתיקון", אומרים בבינ"ל, אם כי, הם מדגישים, "הכיוון בעולם ובמיוחד בארץ הוא עדיין פרו דולר ובמוקדם או במאוחר נגיע לרמת ה-4.62 שקל".
העולם בעיניים של פינוטק
ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר סביב רמות גבוהות ובטווחים צרים למול העיקריים על רקע הגדלת פערי הריביות בין ארה"ב לאירופה ויפן. אמש היו השווקים האמריקאים סגורים לרגל יום העצמאות.
היום תתפרסמנה בארה"ב ההזמנות למוצרים ברי קיימא. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.1909 למול האירו לאחר שאמש קבע שיא שנתי חדש ב-1.1888. הסטרלינג תיקן מעט למול הדולר במהלך הלילה ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.7605. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 111.64 כאשר השיא השנתי נקבע אמש בלילה ברמה של 111.87.
ביום חמישי הקרוב צפוי הבנק האירופאי המרכזי להותיר ללא שינוי, אך הערכות כי בהמשך השנה תורד הריבית ממשיכות להכביד על האירו. אמש נאם טרישה וחזר שוב ושוב על דבריו כי אין בכוונתו לקצץ את הריבית כדי לעורר את הכלכלה מתרדמתה ובכך לפתוח פחח לסיכוני אינפלציה. גם הבנק האנגלי המרכזי צפוי להותיר את הריבית בשיעור של 4.75% ביום חמישי הקרוב, אולם סקר רויטרס בקרב כלכלנים מעלה כי בתקופת החודשים אוגוסט-נובמבר השנה צפוי להיכנס הבנק לתהליך קיצוץ ריבית. זו הסיבה להתרסקות הסטרלינג למול הדולר בשבוע האחרון.
היום צפויים להתפרסם באנגליה וגרמניה נתוני תפוקה תעשייתית וייצור עם צפי להרעה. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 132.98 למול היין.
ובמזרח. בהמשך היום צפויה להתקיים בפרלמנט היפני הצבעה בנוגע להפרטת גופים ציבוריים שונים. היוזמה היא של ראש הממשלה ופרשנים טוענים כי אם לא תעבור עשוי הדבר להיתפרש כאי אמון בממשלה ולהוביל לבחירות בזק במדינה. תרחיש זה עשוי לגרור מכירות יינים נוספות, בעיקר למול הדולר ולגרום להחלשות נוספת של היין.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
