הבינ"ל: הדולר בשל לתיקון אך זמני בלבד
הדולר נסחר הבוקר בהחלשות קלה של 0.07%, סובב סביב שער של 4.5896 שקל, לאחר שאתמול התחזק ב-0.24% ושערו היציג נקבע בגובה 4.593 שקל. האירו נותר הבוקר ללא שינוי למן שערו היציג מאתמול - 5.4648 שקל (אתמול נחלש המטבע האירופי אל מול השקל ב-1.1%).
מחדר העסקאות של הבנק הבינ"ל נמסר, כי המסחר בשוק המט"ח המקומי שקט הבוקר והסוחרים ממתינים שובם של המשקיעים האמריקנים מחופשת סוף שבוע ארוכה לרגל חגיגות יום העצמאות ה-229 בכלכלה החזקה בעולם.
אתמול, מספרים לנו בבינ"ל, אחרי שבחן את רמת ה-4.6 שקל, תיקן הדולר מטה, בעקבות מכירות מרובות. "אנו בשלים לתיקון", אומרים בבינ"ל, אם כי, הם מדגישים, "הכיוון בעולם ובמיוחד בארץ הוא עדיין פרו דולר ובמוקדם או במאוחר נגיע לרמת ה-4.62 שקל".
העולם בעיניים של פינוטק
ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר סביב רמות גבוהות ובטווחים צרים למול העיקריים על רקע הגדלת פערי הריביות בין ארה"ב לאירופה ויפן. אמש היו השווקים האמריקאים סגורים לרגל יום העצמאות.
היום תתפרסמנה בארה"ב ההזמנות למוצרים ברי קיימא. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.1909 למול האירו לאחר שאמש קבע שיא שנתי חדש ב-1.1888. הסטרלינג תיקן מעט למול הדולר במהלך הלילה ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.7605. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 111.64 כאשר השיא השנתי נקבע אמש בלילה ברמה של 111.87.
ביום חמישי הקרוב צפוי הבנק האירופאי המרכזי להותיר ללא שינוי, אך הערכות כי בהמשך השנה תורד הריבית ממשיכות להכביד על האירו. אמש נאם טרישה וחזר שוב ושוב על דבריו כי אין בכוונתו לקצץ את הריבית כדי לעורר את הכלכלה מתרדמתה ובכך לפתוח פחח לסיכוני אינפלציה. גם הבנק האנגלי המרכזי צפוי להותיר את הריבית בשיעור של 4.75% ביום חמישי הקרוב, אולם סקר רויטרס בקרב כלכלנים מעלה כי בתקופת החודשים אוגוסט-נובמבר השנה צפוי להיכנס הבנק לתהליך קיצוץ ריבית. זו הסיבה להתרסקות הסטרלינג למול הדולר בשבוע האחרון.
היום צפויים להתפרסם באנגליה וגרמניה נתוני תפוקה תעשייתית וייצור עם צפי להרעה. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 132.98 למול היין.
ובמזרח. בהמשך היום צפויה להתקיים בפרלמנט היפני הצבעה בנוגע להפרטת גופים ציבוריים שונים. היוזמה היא של ראש הממשלה ופרשנים טוענים כי אם לא תעבור עשוי הדבר להיתפרש כאי אמון בממשלה ולהוביל לבחירות בזק במדינה. תרחיש זה עשוי לגרור מכירות יינים נוספות, בעיקר למול הדולר ולגרום להחלשות נוספת של היין.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
