הבינ"ל: הדולר בשל לתיקון אך זמני בלבד

הדולר נחלש בשיעור קל של 0.07%, סובב 4.5896 שקל. נמוך במעט משיא של 12 חודשים אותו קבע אתמול בגובה 4.6 שקל. הבינ"ל: עוד נגיע ל-4.62 שקל. האירו נותר לל"ש הבוקר סובב 5.4648 ש'
שרון שפורר |

הדולר נסחר הבוקר בהחלשות קלה של 0.07%, סובב סביב שער של 4.5896 שקל, לאחר שאתמול התחזק ב-0.24% ושערו היציג נקבע בגובה 4.593 שקל. האירו נותר הבוקר ללא שינוי למן שערו היציג מאתמול - 5.4648 שקל (אתמול נחלש המטבע האירופי אל מול השקל ב-1.1%).

מחדר העסקאות של הבנק הבינ"ל נמסר, כי המסחר בשוק המט"ח המקומי שקט הבוקר והסוחרים ממתינים שובם של המשקיעים האמריקנים מחופשת סוף שבוע ארוכה לרגל חגיגות יום העצמאות ה-229 בכלכלה החזקה בעולם.

אתמול, מספרים לנו בבינ"ל, אחרי שבחן את רמת ה-4.6 שקל, תיקן הדולר מטה, בעקבות מכירות מרובות. "אנו בשלים לתיקון", אומרים בבינ"ל, אם כי, הם מדגישים, "הכיוון בעולם ובמיוחד בארץ הוא עדיין פרו דולר ובמוקדם או במאוחר נגיע לרמת ה-4.62 שקל".

העולם בעיניים של פינוטק

ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר סביב רמות גבוהות ובטווחים צרים למול העיקריים על רקע הגדלת פערי הריביות בין ארה"ב לאירופה ויפן. אמש היו השווקים האמריקאים סגורים לרגל יום העצמאות.

היום תתפרסמנה בארה"ב ההזמנות למוצרים ברי קיימא. בשעה זו נסחר הדולר סביב רמה של 1.1909 למול האירו לאחר שאמש קבע שיא שנתי חדש ב-1.1888. הסטרלינג תיקן מעט למול הדולר במהלך הלילה ונסחר בשעה זו סביב רמה של 1.7605. למול היין נסחר הדולר סביב רמה של 111.64 כאשר השיא השנתי נקבע אמש בלילה ברמה של 111.87.

ביום חמישי הקרוב צפוי הבנק האירופאי המרכזי להותיר ללא שינוי, אך הערכות כי בהמשך השנה תורד הריבית ממשיכות להכביד על האירו. אמש נאם טרישה וחזר שוב ושוב על דבריו כי אין בכוונתו לקצץ את הריבית כדי לעורר את הכלכלה מתרדמתה ובכך לפתוח פחח לסיכוני אינפלציה. גם הבנק האנגלי המרכזי צפוי להותיר את הריבית בשיעור של 4.75% ביום חמישי הקרוב, אולם סקר רויטרס בקרב כלכלנים מעלה כי בתקופת החודשים אוגוסט-נובמבר השנה צפוי להיכנס הבנק לתהליך קיצוץ ריבית. זו הסיבה להתרסקות הסטרלינג למול הדולר בשבוע האחרון.

היום צפויים להתפרסם באנגליה וגרמניה נתוני תפוקה תעשייתית וייצור עם צפי להרעה. בשעה זו נסחר האירו סביב רמה של 132.98 למול היין.

ובמזרח. בהמשך היום צפויה להתקיים בפרלמנט היפני הצבעה בנוגע להפרטת גופים ציבוריים שונים. היוזמה היא של ראש הממשלה ופרשנים טוענים כי אם לא תעבור עשוי הדבר להיתפרש כאי אמון בממשלה ולהוביל לבחירות בזק במדינה. תרחיש זה עשוי לגרור מכירות יינים נוספות, בעיקר למול הדולר ולגרום להחלשות נוספת של היין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.