פז: שיפור בפעילות, ירידה ברווח הנקי
חברת האנרגיה פז נפט רשמה ברבעון הרביעי רווח נקי של 2018 של 90 מיליון שקל, ירידה של 47% לעומת רווחי הרבעון המקביל ב-2017. עם זאת הרווח ב-2017 כלל רווח חד פעמי של כ-60 מיליון שקל משערוך האחזקה בשופרסל פיננסים. בהתאם למדיניות דיבידנד של החברה, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 280 מיליון שקל, המשקף תשואת דיבידנד של כ-5%.
המכירות נטו ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמו בסך של כ-3.61 מיליארד שקל, עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל. העליה במכירות ברבעון הרביעי של שנת 2018 מול הרבעון המקביל אשתקד נובעת בעיקר מעלית מחירי הנפט בין הרבעונים.
הרווח הגולמי המדווח ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכם בכ-500 מיליון שקל, לעומת כ-461 מיליון שקל, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העליה ברווח הגולמי המדווח נובעת בעיקרה ממגזר הזיקוק, בעיקר כתוצאה מרישום הכנסות בגין הפרשי שער על מלאי.
"תוצאות 2018 הושגו על רקע סביבה עסקית מאתגרת בעיקר בשוק הזיקוק, אשר סבל ברבעון הרביעי משפל במרווחי הבנזין של חווינו מאז 2011. לצד התוצאה החלשה יחסית בזיקוק מגזרי הקמעונאות ותעשיות שמרו על רווחיות על אף הורדת מרווח השיווק וירידה בצריכת הגפ"מ בפזגז בשל החורף השחון", אמר יונה פוגל מנכ"ל פז.
- קבוצת דלק: רווח גדול, צמיחה בפעילות ואיחוד ראשון של ישראכרט
- ממציא המנוע המהפכני הולך לעולמו, והטכנולוגיה החשובה נכנסת לשימוש מסחרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד אמר פוגל: "בימים אלה אנו בונים את מתקן ה-cat-cooler שהשלמת בנייתו צפויה עד סוף שנת 2019. מתקן זה, ישפר את תמהיל התזקיקים של בית הזיקוק, ויאפשר לבית הזיקוק למקסם את פוטנציאל הרווח מהשיפור הצפוי במרווחי הסולר כתוצאה משינוי תקן המזוט הימי ב-1/1/2020. בנוסף, כחלק מהשלמת התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח של החברה ומתוך כוונה להרחיב את פעילות החברה לפעילויות שאינן קשורות בדלקי תחבורה אנו בוחנים השקעות מהותיות בפרויקטים שצפויים להביא תרומה מהותית לאורך זמן. במסגרת זו, אנו מקדמים תוכניות לבניית תחנת כוח בבית הזיקוק ובוחנים את האפשרות לרכישת תחנת כוח במסגרת הליך ההפרטה של חברת החשמל. בנוסף אנו נערכים להצפת ערך של נדל"ן במהלך 2019".
החתימה על הזיכיוןמתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון
הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל
שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.
הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת
שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA
חזוי של 53-37 מיליון שקל.
לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.
מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.
- מאחורי הקלעים: מי מנסה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה ולמה המניה ממריאה?
- כ-3,000 יח"ד: "קריית אתא מערב" של שיכון ובינוי נדל"ן יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.
