הישראלים אוהבים ארנקים דיגיטליים - מוציאים 100 מיליון שקל ביום
רק לפני שנתיים נכנסו הארנקים הדיגיטליים הבינלאומיים לישראל והשימוש כבר צומח לשיא חדש: ההוצאות בארנקים זינקו פי 25 והגיעו במאי 2023 ל-3.242 מיליארד שקל, לעומת 149.236 מיליון שקל במאי 2021. סכום ההוצאות הממוצע היומי בארנקים דיגיטליים חצה במאי לראשונה את ה-100 מיליון שקל ועמד על 104.572 מיליון שקל - עליה של 5.2% לעומת אפריל שבו סכום ההוצאות היומי עמד על 99.375 מיליון שקל. לפי נתוני חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, נמשכת מגמת הצמיחה בהוצאות ובשימוש של הציבור בישראל בארנקים הדיגיטליים. הנתונים בחודש מאי מצביעים על עליה של פי 2.7 בהוצאות בארנקים דיגיטליים, לעומת מאי 2022, בו סך ההוצאות עמדו על 1.182 מיליארד שקל.
לפני שנתיים, במהלך מאי 2021, נכנס לראשונה לשימוש בישראל הארנק הדיגיטלי Apple Pay וסכום ההוצאות הכולל בארנקים דיגיטליים באותו החודש הסתכם ב-149.236 מיליון שקל, כך שבפרק זמן של 24 חודשים זינקו ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים בישראל פי 25. היקף ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים במהלך חודש מאי 2023 היווה 7.92% מסך ההוצאות בכרטיסי אשראי במהלך החודש.
העלייה בסכום ההוצאות היומי באמצעות ארנקים דיגיטליים במרץ לעומת אפריל 2023 הסתכמה ב-5.2%. במאי הגיעה ההוצאה היומית הממוצעת בארנקים דיגיטליים לסכום של 104.572 מיליון שקל לעומת 99.375 מיליון שקל באפריל השנה. מאז כניסת הארנק של Google לשימוש בישראל, בדצמבר 2021, צמחו ההוצאות באמצעות הארנקים הדיגיטליים פי 5.5, מ-593.69 מיליון שקל ל-3.242 מיליארד שקל בחודש האחרון.
נתח ההוצאות בארנקים דיגיטליים בעסקאות פיזיות (רכישות בבתי העסק עצמם) עמד בחודש מאי 2022 על שיעור של 19.1%. במהלך מאי 2023 עמדו ההוצאות בעסקאות פיזיות על סכום של 16.997 מיליארד שקל. בחודש מאי גם נשמר היקף ההוצאות והשימוש של הציבור הישראלי בעסקאות חכמות. סך ההוצאות בעסקאות באמצעות מערכת ה-EMV הגיעו ל-92.5% מההוצאות בכרטיסי אשראי והסתכמו ב-37.874 מיליארד שקל מתוך סך הוצאות של 40.950 מיליארד שקל. 64.2% מההוצאות הפיזיות בכרטיסי אשראי, הרכישות בבתי העסק עצמם, התבצעו במרץ באמצעות עסקאות חכמות (עסקאות קונטקטלס ועסקאות בארנקים דיגיטליים ושעונים חכמים) שסכום ההוצאה בהן עמד בנובמבר על 10.908 מיליארד שקל.
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סמנכ"לית פיתוח עסקי, שיווק ומכירות בשבא, טלי הולנברג: "הצמיחה המהירה בהיקפי השימוש וההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות ארנקים דיגיטליים היא חלק מרכזי מההסטה של תשלומים ממזומן וצ'קים לכרטיסי אשראי. נוחות וזמינות השימוש בארנקים הדיגיטליים גורמים לכך שמעגל הישראלים שמבצע רכישות באמצעות הטלפון הנייד או השעון החכם הולך ומתרחב מדי חודש. אנחנו צופים שהיקפי הפעילות בארנקים הדיגיטליים ימשיכו לזנק גם בחודשים הבאים".

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה?
כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.
בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.
מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.
עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.
- לחסוך מאות שקלים בהמרות מט"ח - ככה מוזילים את הטיול בחו"ל
- כרטיס אשראי חוץ בנקאי - היתרונות והחסרונות, כל מה שצריך לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה?
כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.
בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.
מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.
עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.
- לחסוך מאות שקלים בהמרות מט"ח - ככה מוזילים את הטיול בחו"ל
- כרטיס אשראי חוץ בנקאי - היתרונות והחסרונות, כל מה שצריך לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.