
"המשברים הגיאו-פוליטיים נתנו תמריץ ליוזמות בתחום אנרגיה מתחדשת"
"בעולם אוטופי, גם רכבים חשמליים יהיו ספקי חשמל". כך אומר רו"ח דורון גבור, שותף ביקורת ומוביל מגזר הנדל"ן והאנרגיה המתחדשת בפירמת היעוץ וראיית החשבון, דלויט Dloitte ישראל, בהמשך לדו"ח שהוציאה דלויט באחרונה, על תחום האנרגיות המתחדשות. בשיחה עם ביזפורטל, עמד גבור על מאפייני תחום האנרגיות המתחדשות בכלל ובישראל בפרט, ולדבריו, על רקע הצורך להגדיל את ייצור האנרגיות המתחדשות, נבחנות אפשרויות שונות, שאחת מהן היא אף הפקת אנרגיה מסוללות של רכבים חשמליים.
על אנרגיות מתחדשות ונושאים נוספים ידברו בוועידת ההשקעות באנרגיה - לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן.
לדברי גבור, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, הייתה פגיעה בענף האנרגיות המתחדשות בישראל, שכן רבים מהפרוייקטים של אנרגיות מתחדשות ממוקמים באיזור העוטף, ופעילותם נעצרה בשל המלחמה, וחודשה רק באחרונה.
בישראל, לדבריו, אנרגיה מתחדשת תופסת נתח של פחות מ-20% בייצור החשמל, בעוד שבעולם, הצפי הוא כי התחום יתפוס כ-25% מייצור החשמל. למרות שהעולם פונה לכיוון הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, הרי שלא ניתן להסתמך רק על כך, אלא העולם האנרגטי צריך להסתמך על ריבוי טכנולוגיות, שכל אחת נותן מענה היכן שהאחרת לא.
בהמשך לדו"ח, ולפיו נושא הפקת אנרגיה מטורבינות רוח, לא מצליח להתרומם, אומר גבור כי בישראל הנושא רלבנטי לרמת הגולן, הודות למשטר רוחות מתאים, אלא שהנושא תקוע כעת, בשל פוליטיקה.
גבור ציין, כי באחרונה היה הייפ בכל הנושא של הקמת טורבינות רוח בעומק הים, ואולם "הבעיה העיקרית היא, שעדיין הטכנולוגיה מאוד יקרה. למרבה האבסורד, החברות המובילות בתחום הזה הן חברות חיפושי הנפט, מאחר שהן מנוסות בהקמת תשתית בעומק הים, ומבחינתן העיסוק בכך מחפה על העיסוק המזהם בחיפושי נפט".
באשר לפאנלים סולאריים, אומר גבור, כי בישראל התפתחה בשנים האחרונות הקמת פאנלים על גגות, בשל מצוקת קרקעות. כיום, לדבריו, נבחנת גם הקמת גדרות שהן למעשה פאנלים, וכן יש דיבור בנושא אגרו סולאר - ייצור חשמל לצד גידולים חקלאיים. "מדברים על זה הרבה זמן, אך דה פקטו זה לא מתרומם מספיק", הוא אומר.
גבור אומר עוד, כי "החסם העיקרי בפני היזמים בתחום בישראל, הוא נושא רשת החלוקה, שהיא כיום ריכוזית ולא מבוזרת". לדבריו, בקשות בעניין זה המופנות לחברת החשמל, מקבלות מענה שלילי.
ברמה הגלובאלית, הוא אומר כי המשברים הגיאופוליטיים, ובמיוחד משבר הנפט בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, הבהירו את הצורך של המדינות לייצר לעצמן חשמל באופן עצמאי ונתנו תמריץ ליוזמות השונות.
- 1.זה כל מה שצריך (ל"ת)10/04/2024 14:13הגב לתגובה זו

הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
הרשות להשקעות תנהל מסלול תמיכה חדש לתעשייה עם מימון נדיב, בעקבות כניסת מס הפחמן לתוקף. המטרה: תעשייה נקייה, תחרותית ועמידה יותר
שלושה משרדי ממשלה חברו יחד במהלך שמתיימר לשנות את מפת האנרגיה במפעלים ובתעשייה הישראלית: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה משיקים תכנית רחבת היקף, בהיקף תקציבי של כ־300 מיליון שקל, שתחלק מענקים בעבור פרויקטים שמטרתם הפחתה בצריכת דלקים וחשמל.
מדובר בחלק ממנגנון התמיכה הממשלתי שנועד להקל על התעשיינים בתקופת המעבר שלאחר כניסת מס הפחמן לתוקף בתחילת 2025.
התכנית החדשה תחול על פרויקטים שיתבצעו בשלוש השנים הקרובות, ותכלול שני מסלולים מרכזיים: הראשון יכלול הסבת מערכות ממקור דלקי לחשמל, מימן או גז טבעי, כולל הפסקת שימוש במזוט, גפ"מ, פטקוק וגז טבעי לצרכים מזהמים – עם מענקים של 40-50% מההשקעה, ועד תקרה של 3.5 מיליון שקל לפרויקט.
המסלול השני יכלול שדרוג מערכות חשמל לאפקטיביות יותר, כולל משאבות חום, מיזוגים ותשתיות תעשייתיות – עם מימון של
25-30% מההשקעה, גם כאן עד גובה של 3.5 מיליון שקל.
התכנית משתלבת בהיערכות הממשלה ליישום "מס הפחמן", במסגרתו עלה מס הבלו על דלקים פחמניים בינואר 2025. ההחמרה הזו שינתה את עלות התפעול במפעלים כבדים, ולכן המענקים החדשים אמורים לא רק לעודד מעבר לטכנולוגיות חדשות, אלא גם למנוע פגיעה תחרותית בגורמי תעשייה ישראליים מול מתחרים בחו"ל.
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
- איראן מכוונת לתשתיות האנרגיה של ישראל - ההצלחה חלקית מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הכלים המשלימים למהלך החדש ישנם מענקי הסתגלות לחברות בגין מס הבלו ששילמו, במטרה לייצר ודאות כלכלית בתקופת המעבר. המענק יחושב ביחס ישיר לעלויות המיסוי, והוא יינתן לתקופה של
עד שש שנים.