יובל שטייניץ, גז נפט תמר
צילום: אלבטרוס; רמי חכם

מועצת הנפט המליצה לאשר את עסקת נובל אנרג'י-שברון

המועצה המליצה לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה לאשר את המיזוג; יובל שטייניץ: "כניסת ענקית האנרגיה שברון לישראל תהפוך את האפשרויות של ענף האנרגיה הישראלי לבלתי מוגבלות"

מועצת הנפט המליצה לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה לאשר את מיזוג חברת נובל אנרג'י לחברת בת של שברון. במועצה סבורים כי אישורה של העסקה יחזק הן את היכולת המקצועית והן את היכולת הכלכלית של חברת נובל ויסייע רבות למשק האנרגיה הישראלי.

 

ניתוח - עסקת שברון-נובל לא טובה לשותפויות המקומיות

במסגרת המיזוג, עליו דווח לפני כחודשיים תרכוש ענקית האנרגיה שברון (סימול: CVX) את כל מניות חברת נובל אנרג'י האמריקאית (סימול: NBL) תמורת 5 מיליארד דולר. נובל, מחזיקה ומפעילה את שני מאגרי הגז הגדולים בישראל, תמר (36%) ולוויתן (39.66%).

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נמרוד 26/10/2020 07:15
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחיד שעוד יכל לסגור את גרעון הקורונה שוב נמכר בנזיד עדשים בעוד האזרח ישלם את המחיר המקובע ליחידת אנרגיה שהוא פי שלוש ממחיר השוק. במקביל שטייניץ פועל לצמצם את המעבר לאנרגיה סולרית עד 2030 ל 30% במקום 100%.. ממשלת החיתות הגדולה בהיסטוריה
  • 7.
    למי לא היה ברור שהאיחוד יהיה השאלה היית מי יגזור ק 20/09/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    למי לא היה ברור שהאיחוד יהיה השאלה היית מי יגזור קופון וכמה לא נראה נקי נראה ומריח הרבה כסף ואנו האזרחים נקבל פחות או יותר מה שקיבלנו מתמר????????
  • 6.
    משקיע מומחה 14/09/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
    דלק קידוחים תתפוצץ מחר תחזיקו חזק עלייה נעימה
  • יתפוצצו מחר אולי ב0.1 מקסימום 0.3 אחוזים 21/09/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
    יתפוצצו מחר אולי ב0.1 מקסימום 0.3 אחוזים
  • 5.
    דלק קידוחים 14/09/2020 22:42
    הגב לתגובה זו
    מאחל מזל טוב לחברה ולמחזיקים קבוצת דלק מחר תעלה מאוד חזק נראה בעשרות אחוזים השבוע עד הסגר. אין באמור המלצה !
  • מה זה מתפוצצת.. כמעט 3% .. רק עוד 820% והיא בשיא :) (ל"ת)
    אסף 15/09/2020 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שברון אלופת ההרעלה 14/09/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
    מקווה שכל חברי מועצת הנפט יחד עם שטייניץ וכל ילדיהם יורעלו למוות על ידי שברון
  • שמוליק 15/09/2020 13:31
    הגב לתגובה זו
    שהאסדה לא פולטת כלום, למרות שכל ההיסטריים בדקו מליון פעם בחוף הכרמל שלהם. אבל תחנת הכוח הפחמית שייצרת 40% מהזיהום במדינה לא מפריע להם - רק גז נקי מפריע להם.
  • 3.
    חמיד החמוד 14/09/2020 20:05
    הגב לתגובה זו
    חדשות מצוינות לקבוצה
  • 2.
    המסמר האחרון בארון. שטייניץ יכבה את האור. (ל"ת)
    גאיה 14/09/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בושה וחרפה 14/09/2020 18:01
    הגב לתגובה זו
    שוק עתודות הגז של ישראל ירשם על שם שטינמץ האפס החלש ותשובה המהמר
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.