לילך גראוס, אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחק
צילום: יחצ

רוסאריו: אפסייד של 100% למניית נאוויטס

האנליסטית לילך גראוס: "אנו חושבים שכדאי לנצל את הירידות החדות במניה בחודש האחרון"
ירדן סמדר | (7)

חברת הייעוץ רוסאריו מציבה מחיר יעד שאפתני של 19.5 שקלים למניית נאוויטס פטר יהש 1.32% . מדובר על אפסייד של כ-100% לעומת מחיר המניה הנוכחי שעומד על 9.85 שקל.

לילך גראוס, אנליסטית רוסאריו ייעוץ ומחקר, כתבה בסקירה: "בדצמבר האחרון הגיע מחיר המניה ל-15 שקל ואנו חושבים שכדאי לנצל את הירידות החדות במניה בחודש האחרון. עדכנו במודל הערכת השווי את שווי מאגר בקסקין בהתאם להתקדמות וכן את שווי מאגר שננדואה". רוסאריו מבססת את המלצתה על כך שהצפי לתחילת הפקה של נפט הוא ביולי 2019. עוד מוסיפים ברוסאריו כי במצגת השותפות שהציגה החברה בכנס המשקיעים של דצמבר 2018, צויין כי עלות ההפקה השולית הצפויה לחבית נפט הינה כ-15 דולר לחבית. 

בנוגע לתגלית בקסקין כותבים ברוסאריו: "עבודות ההשלמה להפקה של קידוחי הפיתוח הראשון ושל הקידוח השני בהתאמה, הסתיימו בהצלחה. הפרויקט מתקדם במסגרת התקציבית ולסוף חודש אוקטובר 2018 הושקעו כ-70% מתוך התקציב בפרויקט שהסתכם ב-541 מיליון דולר. הפרויקט מתקדם כמתוכנן ובהתאם לתוכניתה של השותפות. צפי לתחילת הפקה של נפט הוא ביולי 2019. "נדגיש כי הסיכונים המרכזיים שהיו בפרויקט בשלבי ההקמה חלפו ולכן הורדנו ל-5% את פקטור הסיכון שהוספנו לפרויקט, בהערכת השווי הראשונה שפרסמנו בתחילת 2018". 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נ.כ 10/03/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    מישהו יודע מה קורה למניה? למה ירדה כל כך?
  • 6.
    יודע להגיד מילה טובה 04/03/2019 06:49
    הגב לתגובה זו
    לילך ...תודה גדולה על הניתוח ובהזדמנותאנחנו ב 3 למרץ 2019 ועשינו יותר מ 40% למעלה
  • 5.
    YL 24/01/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    מדוע מר גדעון תדמור מזהם את החברה ב פושרים אן ספק ש מר תדמור ניצל הזדמנות בענף אני בטוח שהוא יצליח גם כאשר נכון להיום מחיר הנפט התרסק*והוא לא תיקן את התחזית.
  • 4.
    ערן 07/01/2019 05:28
    הגב לתגובה זו
    מנופחת
  • 3.
    אלון 06/01/2019 17:23
    הגב לתגובה זו
    "בדצמבר האחרון הגיע מחיר המניה ל-15 שקל ואנו חושבים שכדאי לנצל את הירידות החדות במניה בחודש האחרון" צודקת! תשקיעי את כל כספך שם!
  • 2.
    גדי 06/01/2019 16:07
    הגב לתגובה זו
    עכשיו לאחר הנפילה מהשיא של כ1800 זה השחתה. חכו שהמחיר יזוז הצידה ואז תחשבו לקנות אחרי כמה חודשים טובים ועליה באסיפת סחורה. אף אחד לא ממליץ על מניה במצב כזה. אין שום הגיון במלצות האלו של כל האנליסטים. לא מאמין להם.
  • 1.
    מה עם הצניחה במחירי הנפט? (ל"ת)
    להשלים 06/01/2019 15:55
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.