יורם דבש הבורסה ליהלומים בורסה
צילום: שחף הבר

קריפטו תוצרת רמת גן: בורסת היהלומים השיקה מטבע דיגיטלי

המטבע הדיגיטלי יקרא "קראט" ויאפשר מסחר בחנות יהלומים וירטואלית בשיתוף עם עליבאבא הסינית
נועם בראל | (1)

הבורסה ליהלומים משיקה מטבע דיגיטלי שיקרא "קראט" (CDC). במקביל נפתחה החנות הווירטואלית הראשונה בעולם ליהלומים – פרויקט מיוחד של הבורסה הישראלית ושל רשת עליבאבא הסינית.

שר הכלכלה אלי כהן: "החלטנו להקצות בערבות מדינה מיליארד שקל אשראי לענף היהלומים. שמשרד הכלכלה יעניק 12 מיליון שקלים למרכז החדשנות הטכנולוגי שקם בבורסה ו-10 מיליון שקלים למימון תערוכות וכנסים שמסייעים לייצוא היהלומים. עמיד קרן לטובת מכון היהלומים שתעניק הלוואות נוספות ב-20 מיליון שקלים ונסייע במימון הקמת מפעל חדש לליטוש אבנים גדולות ויהיו גם הקלות רגולטוריות".

נשיא הבורסה ליהלומים, יורם דבש: "ענף היהלומים הישראלי עובר משבר ואנחנו עושים מאמץ אדיר להוציא אותו לדרך חדשה דרך טכנולוגית. במסגרת זאת יזמנו את הקמתה של ועדה ממשלתית לקידום ענף היהלומים. ואחרי כל כך הרבה שנים של דממה מצד הממשלה אנחנו רואים פעולות מאוד מאוד חשובות לטובת הענף".

"לאחרונה הצטרפתי עם ראש הממשלה לסיור בהודו ובכל מקום פגשנו הערכה אדירה להישגים וליכולת של המוח היהודי והישראלי. ההערכה הזאת נובעת בעיקר משני ענפים שאחד מהם הוא ענף היהלומים, שמהווה חצי מהיקף המסחר של ישראל עם הודו. אנחנו הולכים להשיק שלושה פרוייקטים חדשים: החנות הווירטואלית הגדולה בעולם ליהלומים של עלי בבא החממה הטכנולוגית לעולם היהלומים והמטבע הדיגיטלי של הענף ושלושתם יצעידו את הענף לעולם של חדשנות".

ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר: "בהמשך להודעת שר הכלכלה על התמיכה בהקמת מפעל לליטוש יהלומים גדולים, עיריית רמת גן תפעל בתהליך הרגולוטרי המהיר ביותר בוועדת בניין עיר לקידום הקמת המפעל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי 05/02/2018 15:51
    הגב לתגובה זו
    את זה., רק בצורות אחרות: פתקיות, לחיצת יד, "מזל וברכה". במה זה שונה? בכלום!!! סתם ניחוש.
דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)

הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר

אחת ההונאות הגדולות בתחום הקריפטו - איך הצליח אדם אחד להונות משקיעים בהיקף של 40 מיליארד דולר?

עמית בר |
נושאים בכתבה הונאה

שלוש שנים אחרי קריסת המטבע טרה, ואחרי אינספור ניסיונות להסביר, להצדיק או לטשטש את מה שקרה, מגיעה הכרעה חדה וברורה מצד מערכת המשפט האמריקאית. דו קוון, המייסד השותף והפנים הציבוריות של טרהפורם לאבס, נידון ל-15 שנות מאסר בגין הונאה רחבת היקף שהובילה למחיקת ערך של כ-40 מיליארד דולר והציתה תגובת שרשרת בכל שוק הקריפטו.

מדובר באחת ההרשעות החמורות ביותר שניתנו עד היום נגד יזם קריפטו, בגלל הצגה שיטתית של מצגי שווא למשקיעים, שנשענו על אמון כמעט מוחלט בדמותו של קוון ובחזון שהוא מכר.

המטבע טרה הוצג כמטבע יציב, כזה שאמור לשמור על ערך קבוע של דולר אחד באמצעות מנגנון אלגוריתמי ולא באמצעות גיבוי פיזי של מזומנים או אג"ח. הרעיון היה מבריק לכאורה: מערכת שמאזנת את עצמה דרך קנייה ומכירה של מטבע משלים, בלי צורך בבנק, בלי רגולטור, ובלי רזרבות.

אבל כאן בדיוק התחילה הבעיה. המודל עבד כל עוד האמון עבד. ברגע שהאמון נסדק, האלגוריתם לא רק שלא ייצב את המערכת, אלא האיץ את הקריסה. בתוך ימים נמחקו עשרות מיליארדי דולרים, ומשקיעים גילו שמה שהוצג כיציב היה למעשה תלוי לחלוטין בפסיכולוגיה של השוק.

עם זאת, החקירה המשפטית קבעה כי לא מדובר רק בכשל תכנוני. לפי הכרעת הדין, קוון הציג למשקיעים מצגים לא נכונים לגבי השימוש בפועל בטכנולוגיה, לגבי שיתופי פעולה מסחריים, ולגבי רמת היציבות של המערכת.


ניצול של אמון המשקיעים


דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)

הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר

אחת ההונאות הגדולות בתחום הקריפטו - איך הצליח אדם אחד להונות משקיעים בהיקף של 40 מיליארד דולר?

עמית בר |
נושאים בכתבה הונאה

שלוש שנים אחרי קריסת המטבע טרה, ואחרי אינספור ניסיונות להסביר, להצדיק או לטשטש את מה שקרה, מגיעה הכרעה חדה וברורה מצד מערכת המשפט האמריקאית. דו קוון, המייסד השותף והפנים הציבוריות של טרהפורם לאבס, נידון ל-15 שנות מאסר בגין הונאה רחבת היקף שהובילה למחיקת ערך של כ-40 מיליארד דולר והציתה תגובת שרשרת בכל שוק הקריפטו.

מדובר באחת ההרשעות החמורות ביותר שניתנו עד היום נגד יזם קריפטו, בגלל הצגה שיטתית של מצגי שווא למשקיעים, שנשענו על אמון כמעט מוחלט בדמותו של קוון ובחזון שהוא מכר.

המטבע טרה הוצג כמטבע יציב, כזה שאמור לשמור על ערך קבוע של דולר אחד באמצעות מנגנון אלגוריתמי ולא באמצעות גיבוי פיזי של מזומנים או אג"ח. הרעיון היה מבריק לכאורה: מערכת שמאזנת את עצמה דרך קנייה ומכירה של מטבע משלים, בלי צורך בבנק, בלי רגולטור, ובלי רזרבות.

אבל כאן בדיוק התחילה הבעיה. המודל עבד כל עוד האמון עבד. ברגע שהאמון נסדק, האלגוריתם לא רק שלא ייצב את המערכת, אלא האיץ את הקריסה. בתוך ימים נמחקו עשרות מיליארדי דולרים, ומשקיעים גילו שמה שהוצג כיציב היה למעשה תלוי לחלוטין בפסיכולוגיה של השוק.

עם זאת, החקירה המשפטית קבעה כי לא מדובר רק בכשל תכנוני. לפי הכרעת הדין, קוון הציג למשקיעים מצגים לא נכונים לגבי השימוש בפועל בטכנולוגיה, לגבי שיתופי פעולה מסחריים, ולגבי רמת היציבות של המערכת.


ניצול של אמון המשקיעים