משה אשר
צילום: יוני המנחם

רשות המיסים פרסמה טיוטת חוזר לחברות המנפיקות מטבעות דיגיטליים

חושבים להנפיק או להשתתף בהנפקת מטבע דיגיטלי? רשות המיסים תחייב אתכם באירועי המס הבאים
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה רשות המסים

קהילת המאמינים במטבעות הדיגיטליים הרימה הבוקר את הראש וראתה מסכים צבועים באדום, כאשר מרבית מטבעות הקריפטו צללו בעשרות אחוזים לאחר גל אזהרות מצד מדינות המזרח, ובראשן סין. הטרנד הלוהט בתחום המטבעות בשנה החולפת היה הנפקת מטבע ראשונית, או בקיצור ICO, שאפשרה לחברות לגייס הון על ידי הנפקת מטבעות בתמורה לשירותים עתידיים. כעת, רשות המיסים מבקשת למסות את התקבולים הן מצד המנפיקים והן מצד רוכשי המטבעות. 

ראשית, מבדילה רשות המסים בין אופני השימוש במטבעות, כאשר להגדרתה, טיוטת החוזר מתייחסת רק ל'אסימוני מוצרים ושירותים", כלומר רק לאסימונים המונפקים על ידי גורם מרכזי אחד המייצגים התחייבות מצד הגורם המנפיק לתת שירות או זכות למוצר עתידי בפיתוח למחזיק האסימון. המשמעות היא שטיוטת החוזר אינה מתייחסת למסחר במטבעות כגון ביטקוין או את'ריום, אלא רק למטבעות חדשים אשר מוצעים על ידי חברות בהקמה שמגייסות הון דרכם בתמורה למוצרים או שירותים עתידיים.

על פי טיוטת החוזר, התמורה המתקבלת מהנפקה תירשם כהכנסות נדחות או הכנסות מראש, שיחשבו למעין מקדמה מלקוח בחברה המנפיקה, ותרשם על פי שווי התקבולים שהתקבלו ביום ההנפקה. במידה והחברה מעניקה שירותים או מוכרת מוצרים בתמורה לאסימונים המונפקים, ההכנסות מראש תוכרנה כהכנסה בהתאם לקצב מתן השירותים או הספקת המוצרים.

לגבי מחזיקי האסימונים, היות ומנקודת מבטו של המחזיק מדובר ברכישה של זכות לקבל נכס או מוצר או שירות בעתיד, זכות המהווה נכס כהגדרת רשות המיסים, לא תותר הוצאה כלשהיא למחזיקי האסימונים במועד רכישתם. במועד מימוש האסימון בדרך של מסחר באסימונים, תוכר ההוצאה כעלות במחיר המקורי, כאשר במועד צריכת המוצר או השירות תוכר ההכנסה מהנכס או השירות ותוכר העלות. במידה והאסימונים מקנים זכות לקבלת שירות, עלות האסימונים תוכר כעלות השירות ותוכר כהוצאה, בהתאם לקצב קבלת השירות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 17/01/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
    NOT
קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.

קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.