משה אשר
צילום: יוני המנחם

רשות המיסים פרסמה טיוטת חוזר לחברות המנפיקות מטבעות דיגיטליים

חושבים להנפיק או להשתתף בהנפקת מטבע דיגיטלי? רשות המיסים תחייב אתכם באירועי המס הבאים
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה רשות המסים

קהילת המאמינים במטבעות הדיגיטליים הרימה הבוקר את הראש וראתה מסכים צבועים באדום, כאשר מרבית מטבעות הקריפטו צללו בעשרות אחוזים לאחר גל אזהרות מצד מדינות המזרח, ובראשן סין. הטרנד הלוהט בתחום המטבעות בשנה החולפת היה הנפקת מטבע ראשונית, או בקיצור ICO, שאפשרה לחברות לגייס הון על ידי הנפקת מטבעות בתמורה לשירותים עתידיים. כעת, רשות המיסים מבקשת למסות את התקבולים הן מצד המנפיקים והן מצד רוכשי המטבעות. 

ראשית, מבדילה רשות המסים בין אופני השימוש במטבעות, כאשר להגדרתה, טיוטת החוזר מתייחסת רק ל'אסימוני מוצרים ושירותים", כלומר רק לאסימונים המונפקים על ידי גורם מרכזי אחד המייצגים התחייבות מצד הגורם המנפיק לתת שירות או זכות למוצר עתידי בפיתוח למחזיק האסימון. המשמעות היא שטיוטת החוזר אינה מתייחסת למסחר במטבעות כגון ביטקוין או את'ריום, אלא רק למטבעות חדשים אשר מוצעים על ידי חברות בהקמה שמגייסות הון דרכם בתמורה למוצרים או שירותים עתידיים.

על פי טיוטת החוזר, התמורה המתקבלת מהנפקה תירשם כהכנסות נדחות או הכנסות מראש, שיחשבו למעין מקדמה מלקוח בחברה המנפיקה, ותרשם על פי שווי התקבולים שהתקבלו ביום ההנפקה. במידה והחברה מעניקה שירותים או מוכרת מוצרים בתמורה לאסימונים המונפקים, ההכנסות מראש תוכרנה כהכנסה בהתאם לקצב מתן השירותים או הספקת המוצרים.

לגבי מחזיקי האסימונים, היות ומנקודת מבטו של המחזיק מדובר ברכישה של זכות לקבל נכס או מוצר או שירות בעתיד, זכות המהווה נכס כהגדרת רשות המיסים, לא תותר הוצאה כלשהיא למחזיקי האסימונים במועד רכישתם. במועד מימוש האסימון בדרך של מסחר באסימונים, תוכר ההוצאה כעלות במחיר המקורי, כאשר במועד צריכת המוצר או השירות תוכר ההכנסה מהנכס או השירות ותוכר העלות. במידה והאסימונים מקנים זכות לקבלת שירות, עלות האסימונים תוכר כעלות השירות ותוכר כהוצאה, בהתאם לקצב קבלת השירות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 17/01/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
    NOT
דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)

הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר

אחת ההונאות הגדולות בתחום הקריפטו - איך הצליח אדם אחד להונות משקיעים בהיקף של 40 מיליארד דולר?

עמית בר |
נושאים בכתבה הונאה

שלוש שנים אחרי קריסת המטבע טרה, ואחרי אינספור ניסיונות להסביר, להצדיק או לטשטש את מה שקרה, מגיעה הכרעה חדה וברורה מצד מערכת המשפט האמריקאית. דו קוון, המייסד השותף והפנים הציבוריות של טרהפורם לאבס, נידון ל-15 שנות מאסר בגין הונאה רחבת היקף שהובילה למחיקת ערך של כ-40 מיליארד דולר והציתה תגובת שרשרת בכל שוק הקריפטו.

מדובר באחת ההרשעות החמורות ביותר שניתנו עד היום נגד יזם קריפטו, בגלל הצגה שיטתית של מצגי שווא למשקיעים, שנשענו על אמון כמעט מוחלט בדמותו של קוון ובחזון שהוא מכר.

המטבע טרה הוצג כמטבע יציב, כזה שאמור לשמור על ערך קבוע של דולר אחד באמצעות מנגנון אלגוריתמי ולא באמצעות גיבוי פיזי של מזומנים או אג"ח. הרעיון היה מבריק לכאורה: מערכת שמאזנת את עצמה דרך קנייה ומכירה של מטבע משלים, בלי צורך בבנק, בלי רגולטור, ובלי רזרבות.

אבל כאן בדיוק התחילה הבעיה. המודל עבד כל עוד האמון עבד. ברגע שהאמון נסדק, האלגוריתם לא רק שלא ייצב את המערכת, אלא האיץ את הקריסה. בתוך ימים נמחקו עשרות מיליארדי דולרים, ומשקיעים גילו שמה שהוצג כיציב היה למעשה תלוי לחלוטין בפסיכולוגיה של השוק.

עם זאת, החקירה המשפטית קבעה כי לא מדובר רק בכשל תכנוני. לפי הכרעת הדין, קוון הציג למשקיעים מצגים לא נכונים לגבי השימוש בפועל בטכנולוגיה, לגבי שיתופי פעולה מסחריים, ולגבי רמת היציבות של המערכת.


ניצול של אמון המשקיעים


דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)

הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר

אחת ההונאות הגדולות בתחום הקריפטו - איך הצליח אדם אחד להונות משקיעים בהיקף של 40 מיליארד דולר?

עמית בר |
נושאים בכתבה הונאה

שלוש שנים אחרי קריסת המטבע טרה, ואחרי אינספור ניסיונות להסביר, להצדיק או לטשטש את מה שקרה, מגיעה הכרעה חדה וברורה מצד מערכת המשפט האמריקאית. דו קוון, המייסד השותף והפנים הציבוריות של טרהפורם לאבס, נידון ל-15 שנות מאסר בגין הונאה רחבת היקף שהובילה למחיקת ערך של כ-40 מיליארד דולר והציתה תגובת שרשרת בכל שוק הקריפטו.

מדובר באחת ההרשעות החמורות ביותר שניתנו עד היום נגד יזם קריפטו, בגלל הצגה שיטתית של מצגי שווא למשקיעים, שנשענו על אמון כמעט מוחלט בדמותו של קוון ובחזון שהוא מכר.

המטבע טרה הוצג כמטבע יציב, כזה שאמור לשמור על ערך קבוע של דולר אחד באמצעות מנגנון אלגוריתמי ולא באמצעות גיבוי פיזי של מזומנים או אג"ח. הרעיון היה מבריק לכאורה: מערכת שמאזנת את עצמה דרך קנייה ומכירה של מטבע משלים, בלי צורך בבנק, בלי רגולטור, ובלי רזרבות.

אבל כאן בדיוק התחילה הבעיה. המודל עבד כל עוד האמון עבד. ברגע שהאמון נסדק, האלגוריתם לא רק שלא ייצב את המערכת, אלא האיץ את הקריסה. בתוך ימים נמחקו עשרות מיליארדי דולרים, ומשקיעים גילו שמה שהוצג כיציב היה למעשה תלוי לחלוטין בפסיכולוגיה של השוק.

עם זאת, החקירה המשפטית קבעה כי לא מדובר רק בכשל תכנוני. לפי הכרעת הדין, קוון הציג למשקיעים מצגים לא נכונים לגבי השימוש בפועל בטכנולוגיה, לגבי שיתופי פעולה מסחריים, ולגבי רמת היציבות של המערכת.


ניצול של אמון המשקיעים