האם הביטקוין הוא הזהב החדש?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לנסיקה האחרונה בשווי המטבע האלקטרוני, הביטקוין. האם שינוי הערך מעיד על הפיכתו למטבע חשוב או שזו עוד אופנה חולפת שתפגע במי שנסחף אחריה?
יוחאי שויגר | (4)
נושאים בכתבה ביטקוין מטבע חוץ

כשהסתכלתי הבוקר על שוויו של הביטקוין, גיליתי שהמטבע האלקטרוני שווה מעל 800 דולר. בספטמבר היה שווה הנכס הפיננסי, שרק מעטים מבינים את טיבו, כ-100 דולרים - זו בהחלט תשואה מטאורית. אבל האם העלייה החדה הזו מעידה על כך שהביטקוין מתחיל לתפוס מקום ממשי במערכת הצרכנית והפיננסית העולמית, או שמא מדובר שוב באיזה קוריוז חולף וחסר ערך, שמשקיע נבון עדיף שירחק ממנו?

על פי כל הסימנים, הביטקוין כקונספט, כלומר כמטבע אלקטרוני, מתחיל לקיים יותר ויותר את שתי המטרות שמטבע אמור לקיים: שמירת ערך הון, ואמצעי תשלום. יחד עם זאת, התנודתיות הגבוהה הנוכחית, כאשר המטבע יכול להוסיף או לאבד מאות דולרים בתקופה קצרה, מערערת את האמון במטרה הראשונה, ובמיוחד אצל אלו ש"קנו בגבוה". ולמרות כך, כל מטבע הרי עובר תקופה של הסתגלות כדי לייצב את ערכו היחסי למול יתר המטבעות והנכסים.

אגב, זה נכון במיוחד לאור העובדה כי הביטקוין אינו נתון לפיקוח ושליטה ממשלתית כלשהי. כאשר הוא מהווה מהפכה כה גדולה כמו מטבע אלקטרוני, מוגבל מראש בכמות המונפקת, שאינו ניתן להשחתה על ידי הדפסה בלתי מוגבלת ממנו, וככזה השומר על אנונימיות מוחלטת של המחזיקים בו. יש לשער שכאשר נגיע לכמות המונפקת הסופית (21 מיליון מטבעות הניתנות לחלוקה של עד 0.00000001 כל מטבע), נמצא שהמטבע מתנהל טוב יותר מבחינת התנודתיות היומית, ואף השבועית שלו.

נשארנו עם בעיית הביטחון שבהחזקתו וביכולת לשלם איתו. בחלק הראשון, מטפלים רבים וטובים, וממציאים כל יום אפשרויות חדשות. העניין המרכזי נמצא ב-Bitcoin Wallet. ארנקים אלו מאפשרים להחזיק, די בביטחון, את הממון האלקטרוני שלכם, וזה חשוב במיוחד כאשר חושבים שערכו של המטבע נמצא בו עצמו, ושלא ניתן לקשר בינו לבין מחזיקו לשעבר, במקרה של גניבה או אובדן.

לגבי אמצעי התשלום, גם שם יש התקדמות. תחילה, יש לציין שתדמיתו המוכתמת כמטבע המשמש, בעיקר, למעשים רעים כמו סחר לא חוקי או הלבנת הון, קצת נרגעה. קבלתו במדינות שונות כאמצע תשלום פרטי לגיטימי (גרמניה למשל) עוזרת המון. אבל, וזה העיקר, יותר ויותר מוצרים ושירותים מופיעים ברשימה בה ניתן לשלם איתו. זו יכולה להיות מהות ההצלחה הסופית שלו. אם הביטקוין היה נשאר מגירה לאחסון של הון, הוא לא יכול היה להתפשט ולהפוך למטבע של כולם, אלא רק לעשירים.

היכולת לעקוף את הממסד הפיננסי הגלובלי היא המטרה האמיתית. לכן חייבת להיות יכולת סחר ענפה על מנת להצדיק קיום כזה. זוהי התחלה יפה והיא נראית בינתיים מבטיחה. מה עם הדברים המסורתיים שהיו תחליפי המטבעות, כמו למשל הזהב?

הם עדיין קיימים, אבל סובלים בהחלט מן ההתמסדות שלהם. כדוגמא, חוזים עתידיים נסחרים פי 100 על כל אונקיה פיזית אחת של זהב, מה שמאפשר עיוות אדיר במחיר של המתכת. ניתן אמנם לקנות ולמכור עם מטבעות זהב וכסף, אבל זהו תהליך כבד לנשיאה, קשה ויקר לאחסון, מעורר את תאבונם של הגנבים, ובכלל נתון תמיד תחת לחצי מיסוי ורגולציה גדולים. אנו זוכרים גם תקופות של איסור מוחלט והחרמות כוללניות.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

כל זה לא יכול להימצא בעולם הוירטואלי של האינטרנט בו אנו חיים יותר יותר, ובו שוכנים הביטקוין וכל המטבעות האלקטרוניים האחרים. בימים אלו, בהם אנו רואים עלייה מטאורית של הביטקוין וירידה מניפולטיבית למדי של הזהב, קשה שלא לשאול את השאלה, האם זה החליף את האונקיה של זו?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גל 27/11/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
    לגברת - בטקוין כורים ולא מדפסים:). ןלשאלה למה שלא יכרו ביטקונים וישתלטו על המטבע?
  • 1.
    גל 26/11/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    אם הכריה של המטבע דורשת כוח של מחשבים, אז למה מחשבי על , של חברות או מדינות לא יכולות לכרות לעצמם גם מטבעות ווירטואלים?
  • רבי דוד, נהריה 26/11/2013 16:17
    הגב לתגובה זו
    מעשית, "מחשבי על" הם לא בדיוק המוצר האולטימטיבי לכריית ביטקוין. יש כיום מחשבים יעודיים שמבצעים את הפעולה הזו באופטימליות (מהירות, צריכת חשמל) והם מפוזרים ברחבי העולם (אחד בקיבוץ מעגן מיכאל לפי הכתבה בערוץ 10). חוצמזה, מחשבי העל ממלאים פונקציות אחרות, הם בוודאי לא יכולים לכרות בצורה "אגבית".
  • מדינות לא צריכות לכרות - הן מדפיסות. (ל"ת)
    גלית 26/11/2013 14:51
    הגב לתגובה זו
קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.

קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.