"כל ירידה במדדי ת"א 25, ת"א 75, הדאקס ו-S&P היא לצורך עלייה", כך אמר אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal בכנס 'שני צדדים למטבע' של Bizportal  ואקסלנס קסם ומדדים. ב-S&P 500, כל פעם שנקבעה נקודת שפל גדולה מקודמתה גם נקודת השיא הייתה גבוהה יותר. תמיד לפני מפולת ולפני משבר יש נסיגה, הגעה לנקודת שיא ואז תקופת ירידות משמעותית. יכול להיות שנראה תיקון חזק, אבל כל ירידה תהיה הזדמנות כדי לחפש את המחירים הנוחים לקראת עלייה. ב-2010 ו-2011 היו כמה חודשים של ירידות, אז השוק התאושש וטס למעלה, כשיתחילו להיות כותרות שליליות ושיאים שליליים חודשיים שלושה אז נראה עלייה". "הדאקס והאס אנד פי 500 הם כמו שני רצים שמחליפים כל אחת את ההובלה. רואים מגמת עלייה, אם שמים לב למפולת של 2011 – הדאקס ירד, חזר בדיוק לאותה רמה, ואז עלה. כל ירידה גם בדאקס, גם ב-S&P 500 ובמעו"ף היא לצורך עלייה" לגבי מחיר הנפט, מסביר גורביץ': "ההערכה שלי שיש הייתה שנראה תחתית ב-50-70 דולר לחבית, אני חשבתי שיש אוברשוטינג, אני מניח שהנפט הולך לנקודת שפל הנמוכה מ-48 דולר לחבית". ומתי נראה תיקון? "אני מאמין במחזוריות, אבל אני חושב שאם נתקבע על פרק זמן אחיד נפספס משהו, אי אפשר להכניס את שוק ההון לתוך שעון, בעשור הקרוב תהיה מפולת, אני יכול להבטיח. סין עדיפה על הניקיי וה-S&P 500, בסדר הזה הייתי מתעדף את ההשקעה". "מבחינה היסטורית הדולר יכול להמשיך להתחזק" רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם, התייחסה לשער הדולר, ואמרה: "מבחינה היסטורית הדולר יכול להמשיך להתחזק, מעשית הברוקרים והשחקנים בשוק מסתכלים אחד על השני, בדרך כלל שיש כזה קונצנזוס לשוק יש נטייה לשנות כיוון, אך שוק המט"ח יש לו נטייה להיות בלתי צפוי. המשך התרסקות הדולר יכולה לעשות שינוי - אנחנו רואים כי בסך הכול לפני עליית הריבית השווקים עלו בקצב הולך ופוחת, אחרי שלושה חודשים המדדים רשמו ירידה של 3%-5%, הסקטורים הפיננסיים והאנרגיה דווקא הראו מגמה חיובי, לאחר שנה המדדים חזרו לעלות. הסקטורים הדפנסיביים הולכים ליהנות מהעלאת הריבית". לדברי אשכנזי נגידת הפד ג'נט יילן לא תמהר להעלות את הריבית, והיא ממליצה לנקוט במשנה זהירות בתקופת פרסום הדוחות  - "נראה תנודתיות בשווקים, אבל גולת הכותרת היא התשואות השליליות – 1.5 טריליון אירו באג"ח בתשואה שלילית וזה לא הולך להיפסק, הכסף פונה לשוק המניות וברגע שהתשואות באג"ח שליליות  מגדילים סיכונים – קונים מניות, זו כרגע המגמה, אף אחד לא יודע לאן זה יוביל אותנו, כרגע זה מזין את מגמת עליות השווקים, מי יודע אולי אנחנו בבועה הבאה, בועת האג"ח".    לפי אשכנזי, הפוטנציאל הגדול יותר נמצא באירופה באירופה: "יש כמה חודשים עד ששוב ייגמר ליוון הכסף, לא בכדי שהדאקס הוא בין המדדים המובילים, היחלשות האירו מטיבה עם כל היצרניות הגרמניות. אני רואה המלצות להיכנס שוב לפריפריה למי שיש אומץ כמו ספרד ואיטליה". "ההישרדות של גוש האירו לא בטוחה" ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי באוצר, התייחס למצב באירופה ואמר: "באירופה יש סיכונים גיאופוליטיים, ההישרדות של הגוש עצמו לא בטוחה. ביוון מדברים על פרישה מהגוש, בגרמניה ובשוקי ההון לא מתרגשים מזה, בניגוד למה שהיה ב-2011-2012, היציאה שלה לא תגרום לקטסטרופה, לא יהיה אפקט דומינו שישפיע על ספרד ואיטליה. אם יוון תצא מהגוש, והסיכויים לכך הם בין 20% ל-30%, ההשפעה על השווקים תהיה הרבה יותר גדולה ממה שהשווקים חושבים היום, יכול להיות שבספרד ובפורטוגל ובאיטליה ההשפעה תהיה הרבה יותר גדולה, זה יכול לגרום להתפרקות גוש האירו עצמו". לגבי מגמת מחירי הנפט, הסביר שראל: "יש שתי תיאוריות של קונספירציה – הפחתת המחיר על ידי ערב הסעודית וארצות הברית שנועדה לפגוע רוסיה ואירן, זו תיאוריה שלא הוכחה, אבל יש תיאוריה אחרת שהיא הרבה יותר פשוטה ויותר נכונה - ערב הסעודית רוצה להחזיק את המחיר נמוך לתקופה מספיק ארוכה כדי שהחברות האמריקניות, שטווח הכדאיות שלהן הוא 40-50 דולר, ייצאו מהשוק. מספר היצרנים של פצלי הנפט, ייצאו מהשוק ואז ערב הסעודית תוכל לשלוט על פלח יותר גדול מהשוק. כמה חודשים נראה התייצבות על 30-40 דולר לחבית ואז כעבור שנה המחיר יעלה בחזרה כלפי מעלה".