מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

מרוויחים 400 אלף דולר בשנה, ומבלפים ב-25 דולר של ארוחה; מאחורי הפיטורים בפייסבוק

עמית בר | (26)
נושאים בכתבה מטא פייסבוק

מטא פיטרה עובדים שניצלו שוברים לארוחות לצרכים אחרים

מטא, החברה שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ו-WhatsApp, פיטרה לאחרונה עשרות עובדים במשרדיה בלוס אנג'לס לאחר שחקירה פנימית גילתה כי הם ניצלו לרעה שוברים בסך 25 דולר, שיועדו לארוחות, כדי לקנות מוצרים ביתיים כמו משחת שיניים, אבקת כביסה, וכוסות יין. כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית. פייסבוק סרבה להגיב. על פי הדיווחים העובדים ניצלו את השוברים לרכישת פריטים שאינם מזון או אפילו הזמינו משלוחי אוכל הביתה בזמן שהם לא עבדו מהמשרד.

אחת העובדות, שהרוויחה משכורת שנתית של 400,000 דולר, הודתה כי השתמשה בשוברים לרכישת מוצרים לבית. היא כתבה בפלטפורמת ההודעות האנונימית Blind: "כשלא אכלתי במשרד, למשל אם בעלי הכין אוכל או יצאתי עם חברים, חשבתי שחבל לבזבז את השובר". בעקבות החקירה הפנימית היא פוטרה, לצד עובדים נוספים שהפרו את הכללים.

ניצול שוברים לארוחות בבית

מטא מספקת לעובדיה במשרדים הגדולים ארוחות חינם. לעובדים במשרדים הקטנים יותר ניתנים שוברים להזמנות דרך שירותי משלוחים כמו UberEats ו-Grubhub. השוברים עומדים על 20 דולר לארוחת בוקר ו-25 דולר לארוחת צהריים או ערב. הבדיקה של פייסבוק גילתה כי חלק מהעובדים ניצלו שוברים אלו כדי להזמין ארוחות הביתה כשהם כלל לא היו במשרד, מה שהוביל לפיטוריהם.

העובדים שניצלו את השוברים מדי פעם ולא הפרו את הכללים באופן קבוע רק ננזפו, בעוד שהעובדים שהפרו את הכללים בתדירות גבוהה יותר פוטרו.

ההטבות בחברות טכנולוגיה גדולות

חברות טכנולוגיה כמו מטא וגוגל ידועות בכך שהן מציעות הטבות לעובדיהן, כמו ארוחות חינם, פעילות של חדר כושר ואפילו קייטרינג ושירותי משלוחים. עם זאת, בשנים האחרונות, בעקבות צמצומים ושינויים פנימיים, חברות רבות התחילו להדק את הפיקוח על ההטבות האלו. 

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לכל המצקצקים 20/10/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    אני לא חושב שיש אפילו עובד אחד בישראל שמשתמש בהטבות למשכורת באופן בלעדי עבור המטרה לו הם נוצרו.
  • 18.
    סתם טמטום (ל"ת)
    משה ראשל"צ 19/10/2024 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מרקי מרק 19/10/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
    דרך טובה להפטר מהיהודים, אבל רגע מה עם מארק צוקרברג עצמולו מותר?
  • 16.
    קחו אוויר 19/10/2024 19:39
    הגב לתגובה זו
    היו צריכים לקצצ בכוח האדם, מצאו קריטריון לבחירה.
  • 15.
    לרון 19/10/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    מרוויחים מצוין ומתקמצנים על פרוטות,כמו ביבי העשיר שלא יוציא גרוש משלו ויקח כביסה לניקוי בארה"ב
  • 14.
    שמריהו 19/10/2024 17:15
    הגב לתגובה זו
    החטופים נמצאים בשבי יותר מדי זמן
  • 13.
    רננה ציון 19/10/2024 16:28
    הגב לתגובה זו
    בנוסף למשכורות 38000 שקל בחודש
  • 12.
    זובי 19/10/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
    הקמצנות זו לא תכונה-זה מנהג
  • 11.
    g 19/10/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    400k brutto==200 netto
  • 10.
    טל המתולתל 19/10/2024 14:21
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את השטות הזאת? אז בשביל מה בכלל לתת את ההטבה הזאת? תוסיפו לעובד 500 דולר בחודש ושיזמין מה שבא לו מתי שבא לו.
  • 9.
    בטח נרשם לה בתיק האיש,ככה זה לעבוד בחברות גדולות (ל"ת)
    שי.ע 19/10/2024 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 19/10/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    אני מזמין מהתן ביס שוברים לסופר וקונה גם משחת שיניים. ממש ראש משפחת פשע. איך עדיין לא פיטרו אותי?
  • במדינה שלשקר זה נורמטיבי, לא מבינים שזה שקר, גניבה ממעביד, מעילה באמון ועוד (ל"ת)
    בוחבוט 19/10/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 19/10/2024 19:30
    אז תזמין אטריות דלוחות במחיר מופקע של 67 ש"ח (לא כולל משלוח) ממלכודת הייטקיסטים שקוראת לעצמה "מסעדה". התקציב של התן ביס הוא רכיב שכר (נכנס לברוטו) ואני אשתמש בו איך שבא לי.
  • מציע לך במקום 19/10/2024 14:09
    הגב לתגובה זו
    או שאתה ביביסט. ואז הכל טוב.
  • עוד חסיד אומות עולם (ל"ת)
    אבי אא 19/10/2024 23:35
  • די כבר עם זה 19/10/2024 19:29
    או שאתה חתיכת פסולת אנושית שמטרתו לפורר את החברה בישראל. אנחנו נעיף חארות כמוך
  • אנונימי 19/10/2024 19:27
    עם תפיסת עולם צרה ובינארית "ביביסט/לא ביביסט".
  • 7.
    ילדי ישראל 19/10/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    לפטר . תלמידו מפייסבוק.
  • 6.
    חברה של בעל בית טאמא,אם זה חלק מההסכם שמגיע לעובד?מה גם שזו חברה שנותנת לפלסטינים במה רחבה. (ל"ת)
    יוסף 19/10/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל ברגר 19/10/2024 10:59
    הגב לתגובה זו
    כולם משתמשים כך בהטבה. רצו לפטר אותם מסיבה אחרת והתירוץ הזה קיצר תהליכים.
  • 4.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • 3.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • 2.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • 1.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • לרון 19/10/2024 17:57
    הגב לתגובה זו
    מו אותו קצין מג"ב בעבר הרחוק שנתפס על גניבת ג'ל גילוח בסופרפארם והועף כמו טיל,אם אנשים מתקמצנים בגרושים מה הם מסתירים ב"יותר גדול"?
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.