מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

מרוויחים 400 אלף דולר בשנה, ומבלפים ב-25 דולר של ארוחה; מאחורי הפיטורים בפייסבוק

עמית בר | (26)
נושאים בכתבה מטא פייסבוק

מטא פיטרה עובדים שניצלו שוברים לארוחות לצרכים אחרים

מטא, החברה שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ו-WhatsApp, פיטרה לאחרונה עשרות עובדים במשרדיה בלוס אנג'לס לאחר שחקירה פנימית גילתה כי הם ניצלו לרעה שוברים בסך 25 דולר, שיועדו לארוחות, כדי לקנות מוצרים ביתיים כמו משחת שיניים, אבקת כביסה, וכוסות יין. כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית. פייסבוק סרבה להגיב. על פי הדיווחים העובדים ניצלו את השוברים לרכישת פריטים שאינם מזון או אפילו הזמינו משלוחי אוכל הביתה בזמן שהם לא עבדו מהמשרד.

אחת העובדות, שהרוויחה משכורת שנתית של 400,000 דולר, הודתה כי השתמשה בשוברים לרכישת מוצרים לבית. היא כתבה בפלטפורמת ההודעות האנונימית Blind: "כשלא אכלתי במשרד, למשל אם בעלי הכין אוכל או יצאתי עם חברים, חשבתי שחבל לבזבז את השובר". בעקבות החקירה הפנימית היא פוטרה, לצד עובדים נוספים שהפרו את הכללים.

ניצול שוברים לארוחות בבית

מטא מספקת לעובדיה במשרדים הגדולים ארוחות חינם. לעובדים במשרדים הקטנים יותר ניתנים שוברים להזמנות דרך שירותי משלוחים כמו UberEats ו-Grubhub. השוברים עומדים על 20 דולר לארוחת בוקר ו-25 דולר לארוחת צהריים או ערב. הבדיקה של פייסבוק גילתה כי חלק מהעובדים ניצלו שוברים אלו כדי להזמין ארוחות הביתה כשהם כלל לא היו במשרד, מה שהוביל לפיטוריהם.

העובדים שניצלו את השוברים מדי פעם ולא הפרו את הכללים באופן קבוע רק ננזפו, בעוד שהעובדים שהפרו את הכללים בתדירות גבוהה יותר פוטרו.

ההטבות בחברות טכנולוגיה גדולות

חברות טכנולוגיה כמו מטא וגוגל ידועות בכך שהן מציעות הטבות לעובדיהן, כמו ארוחות חינם, פעילות של חדר כושר ואפילו קייטרינג ושירותי משלוחים. עם זאת, בשנים האחרונות, בעקבות צמצומים ושינויים פנימיים, חברות רבות התחילו להדק את הפיקוח על ההטבות האלו. 

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לכל המצקצקים 20/10/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    אני לא חושב שיש אפילו עובד אחד בישראל שמשתמש בהטבות למשכורת באופן בלעדי עבור המטרה לו הם נוצרו.
  • 18.
    סתם טמטום (ל"ת)
    משה ראשל"צ 19/10/2024 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מרקי מרק 19/10/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
    דרך טובה להפטר מהיהודים, אבל רגע מה עם מארק צוקרברג עצמולו מותר?
  • 16.
    קחו אוויר 19/10/2024 19:39
    הגב לתגובה זו
    היו צריכים לקצצ בכוח האדם, מצאו קריטריון לבחירה.
  • 15.
    לרון 19/10/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    מרוויחים מצוין ומתקמצנים על פרוטות,כמו ביבי העשיר שלא יוציא גרוש משלו ויקח כביסה לניקוי בארה"ב
  • 14.
    שמריהו 19/10/2024 17:15
    הגב לתגובה זו
    החטופים נמצאים בשבי יותר מדי זמן
  • 13.
    רננה ציון 19/10/2024 16:28
    הגב לתגובה זו
    בנוסף למשכורות 38000 שקל בחודש
  • 12.
    זובי 19/10/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
    הקמצנות זו לא תכונה-זה מנהג
  • 11.
    g 19/10/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    400k brutto==200 netto
  • 10.
    טל המתולתל 19/10/2024 14:21
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את השטות הזאת? אז בשביל מה בכלל לתת את ההטבה הזאת? תוסיפו לעובד 500 דולר בחודש ושיזמין מה שבא לו מתי שבא לו.
  • 9.
    בטח נרשם לה בתיק האיש,ככה זה לעבוד בחברות גדולות (ל"ת)
    שי.ע 19/10/2024 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 19/10/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    אני מזמין מהתן ביס שוברים לסופר וקונה גם משחת שיניים. ממש ראש משפחת פשע. איך עדיין לא פיטרו אותי?
  • במדינה שלשקר זה נורמטיבי, לא מבינים שזה שקר, גניבה ממעביד, מעילה באמון ועוד (ל"ת)
    בוחבוט 19/10/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 19/10/2024 19:30
    אז תזמין אטריות דלוחות במחיר מופקע של 67 ש"ח (לא כולל משלוח) ממלכודת הייטקיסטים שקוראת לעצמה "מסעדה". התקציב של התן ביס הוא רכיב שכר (נכנס לברוטו) ואני אשתמש בו איך שבא לי.
  • מציע לך במקום 19/10/2024 14:09
    הגב לתגובה זו
    או שאתה ביביסט. ואז הכל טוב.
  • עוד חסיד אומות עולם (ל"ת)
    אבי אא 19/10/2024 23:35
  • די כבר עם זה 19/10/2024 19:29
    או שאתה חתיכת פסולת אנושית שמטרתו לפורר את החברה בישראל. אנחנו נעיף חארות כמוך
  • אנונימי 19/10/2024 19:27
    עם תפיסת עולם צרה ובינארית "ביביסט/לא ביביסט".
  • 7.
    ילדי ישראל 19/10/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    לפטר . תלמידו מפייסבוק.
  • 6.
    חברה של בעל בית טאמא,אם זה חלק מההסכם שמגיע לעובד?מה גם שזו חברה שנותנת לפלסטינים במה רחבה. (ל"ת)
    יוסף 19/10/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל ברגר 19/10/2024 10:59
    הגב לתגובה זו
    כולם משתמשים כך בהטבה. רצו לפטר אותם מסיבה אחרת והתירוץ הזה קיצר תהליכים.
  • 4.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • 3.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • 2.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • 1.
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות 19/10/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
    הטבות לעובד הרבה פעמים ניתן לניצולו בדרכים אחרות העובד הסך הכל קיבל באופן שונה את ההטבה —לא גנב , לכן מוזר שחברת פייסבוק מנצלת את ההזדמנות לפטר עובד הדרך עקלקלה
  • לרון 19/10/2024 17:57
    הגב לתגובה זו
    מו אותו קצין מג"ב בעבר הרחוק שנתפס על גניבת ג'ל גילוח בסופרפארם והועף כמו טיל,אם אנשים מתקמצנים בגרושים מה הם מסתירים ב"יותר גדול"?
פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטרפרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר
ה-AI ואני

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון והשרון. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז אז עוד 50 ישאלו  איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"

הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך: 

אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו  הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו. 


איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.

הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.

יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.

בחדר
 הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה קרדיט: דובורת בילינסון
בחדר הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה - קרדיט: דוברות בילינסון

איפה הוא תורם?

כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה. 

פרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטרפרופ' ליאור פרל, קרדיט: עוז שכטר
ה-AI ואני

"ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"

שיחה עם פרופ' ליאור פרל, מנהל מכון הצנתורים במערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון והשרון. "אם נדע להשתמש ב-AI, אז אז עוד 50 ישאלו  איך פעם עשו רפואה כל כך פרימיטיבית" ולמה הוא לא רואה "תחליף למגע האנושי בין הרופא למטופל"

הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך: 

אנחנו מטפלים בכל מחלות הלב באופן פולשני באמצעות צנתורים. החל מחולים שעוברים בדיקות, עם כאבים בחזה ובדיקות שדורשות הערכה של עורקי הלב, או כאלו  הדורשות הערכה ואבחון של תפקוד הלב והמסתמים שלו בצורה פולשנית, שאת הכל אנחנו מבצעים בחדר צנתורים. אנחנו עובדים בטיפולים במחלות במסתמי הלב, או היצרות של העורקים. החולים מגיעים מהבית או מאשפוז או יכולים להגיע דחוף באמבולנס. אנחנו עובדים יום ולילה, כשיש מישהו שחוטף התקף לב באמצע הלילה אז אנחנו אלו שמטפלים בו. 


איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה הפכה להיות כיוון מאוד מאוד מבטיח. הקרדיולוגיה זה התחום השני בחשיבותו בהתפתחות של מכשירי AI ופתרונות AI. קרדיולוגיה תמיד היה תחום מאוד טכנולוגי ויש הזדמנויות לשימוש בתוכנה, כאשר ישראל מובילה בתחום ומאמצת מאוד חזקה של בינה מלאכותית, כאשר רבים מאיתנו שותפים לפיתוחים של מכשור רפואי חדשני. הבינה המלאכותית בקרדיולוגיה מתחילה כבר בתיק המטופל. יש פתרונות שיודעים להעריך מי מהמטופלים דורש מעקב, יכולה לסייע בניהול בעבודה המשרדית, ניהול תיקי המטופל ואבטחת מידע. ה-AI נמצא גם בעת הפענוח ובמערכות תומכות החלטה באמצעי הדמיה שונים של הלב בין אם מדובר בהדמיה לא פולשנית או כן, יש הרבה שימוש בבינה מלאכותית וזה רק הולך וגובר. לבסוף ישנם גם כלים של טיפול המסייעים בצמתים בהם מקבלים החלטה על טיפול בחולים. בין אם בצנתור או בטיפול במסתמים. יש מנעד מאוד גדול, זה תחום מאוד פופולרי במחקר ומספר הפרסומים בתחום רק הולך וגובר משנה לשנה.

הבינה המלאכותית מאפשרת יותר משאפשרו שיטות סטטיסטיות מסורתיות שנעזרנו בהן גם קודם. זה שימוש במאגרי מידע מאוד גדולים, כלי הבינה המלאכותית הם מאוד מגוונים ויש להם יכולת לימוד עצמי של כל מקרה לגופו. מה שמוביל בסופו של דבר להתאמה לטיפול רפואי מותאם אישית. מתוך המאגרים האלה אתה מלמד מכונה והיא יודעת לקחת מקרים חדשים ולהעריך אותם.

יש חברות שמסתכלות על צנתור וירטואלי, ובשילוב אנשי מקצוע מאוד טובים, זו טכנולוגיה שיכולה לעזור לנו להחליט מתי יש היצרות שהיא קשה בעורקי הלב ומתי יש צורך להתייחס לזה בצורה פולשנית, כמו למשל להשתיל סטנט או לטפל בזה עם בלון, כל זה על סמך CT. דוגמה נוספת היא בבדיקות של אקו לב, AI שלוקח את הנתונים הרבים שיש באקו לב ובעצם עוזר לצוותים הרפואיים לעשות הסקה אוטומטית של התפקוד, באיתור ממצאים לא תקינים כמו היצרות של המסתמים או לתת הערכה כללית של תפקוד הלב. אלו דברים שלימדנו את הבינה המלאכותית מתוך עשרות אלפי תיקים קודמים ויש לה את היכולת להסיק מסקנות לבד ולפענח ממצאים חדשים. יש גם המון התקדמות בא.ק.ג, שהוא תחום מאוד מפותח בבינה מלאכותית. אמנם מדובר אמנם בתחום ממש ישן, טכנולוגיה שקיימת כבר 100 שנה אבל עדיין משתמשים בה באופן יומיומי מחולים עם כאבים בחזה במצבים של עילפון או חולשה ולפעמים בא.ק.ג יש את המידע שיכול להשפיע על חיי המטופל. היום זה מכשיר שרופאים מסתכלים עליו בעיניים ועושים הערכה, כל אחד לפי הידע והניסיון האישי שלו אבל הבינה מלאכותית מנצלת אותו כי אלו נתונים מאוד מתמטיים וגרפים. הא.ק.ג. מראה נתונים שהם מאוד דומים בין אדם לאדם מכל מקום בעולם, כך שאנחנו מזינים את ה-AI בעשרות אלפי סרטי א.ק.ג ומלמדים את המכונה לזהות מתוכם מצבים שונים ולתת אבחנות. יש חברות מסחריות שאני עובד עם חלקן, שהן יודעות לקחת תמונה של א.ק.ג ולתת אבחנה לא פחות מהרבה רופאים. זה יכול לתמוך ברופאים פחות מנוסים שנדרשים לתמיכה הזו של הטכנולוגיה.

בחדר
 הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה קרדיט: דובורת בילינסון
בחדר הצנתורים, פרופ' ליאור פרל ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה - קרדיט: דוברות בילינסון

איפה הוא תורם?

כמובן שצריך לדעת להשתמש בה באחריות, אבל אין ספק תורם בהסקת מסקנות ברמה המחקרית. הוא יותר ויותר עוזר באבחון של אמצעי דימות. ה-AI יכול לתמוך במערכות תומכות החלטה לקראת פעולה על סמך נתונים, זה תומך בקיצור משימות ומטלות שוחקות שמבזבזות לכולנו זמן, כמו משימות משרדיות, תקשורת או עיבוד שפה. הבינה המלאכותית מאוד מייעלת את העבודה ולאפשר יותר תקשורת בין המטפל לחולה.