עבודה עובדים
צילום: Remy Gieling on Unsplash

האם הוותק הוא יתרון או חסרון?

וותק במקום העבודה יכול להיות יתרון אדיר לעובדים ולחברה, אבל הוא גם יכול להיות חסרון אדיר אם הוא לא מנוהל בצורה נכונה
רמי יוסף | (1)

האם עדיף לארגונים להשקיע בעובדים? לנסות ולשמר אותם בכל מחיר או האם הם צריכים להגביל את תקופת ההעסקה של עובדים? הנה מספר תובנות על איך נכון לחברות להתנהל בנושא וותק של עובדים

בזכות הידע והניסיון

ידע זה כוח, לעובדים בעלי ידע ומיומנות תורמים רבות לחברות, היכולת לבצע משימות באופן יעיל ואפקטיבי, היכולת המוכחת שיש לעובדים וותיקים היא נכס שאין שני לא. אחת הבעיות הקשות בשוק העבודה בישראל הוא אובדן הידע, עובדים שעוזבים את מקום העבודה לוקחים עימם ידע וניסיון אדירים, כל הניסיון של חברות לנסות ולשמר את הידע באמצעות מערכות מידע כשל באופן נחרץ, לעובדים בישראל אין כל רצון לחלוק את הידע שלהם, כי הם יודעים בוודאות שאם הם יחלקו את הידע שלהם, הם ימצאו את עצמם מחוץ לחברה. ונדמה שחברה רבות שכחו את היתרון של עובדים וותיקים, עובדים המסוגלים לבצע את המשימות ולהתמודד בקלות עם אתגרים חדשים.

יציבות היא שם המשחק

אחד הדברים החשובים ביותר לעובדים בשוק העבודה היא יציבות תעסוקתית, שמירה על מקור הכנסה יציב, גם בתקופות של חוסר וודאות, הוכחה שמקום העבודה מעריך ומוקיר נאמנות של עובדים, מובילה עובדים לתת מעצמם כמה שיותר עבור מקום העבודה. אבל המציאות של השנים האחרונות יצרה מציאות של חוסר נאמנות הדדי בין המעסיקים לבין העובדים, מצד אחד חברות הפכו לרגישות מאד לרמת הרווחיות ובכל הזדמנות בה יכלו לשלוח עובדים הביתה לטובת התייעלות כלכלית כך היה, דוגמה נפלאה לכך היא הצמצום המשמעותי שערכו בנקים בישראל, לאור הגידול באוכלוסייה והגידול בפעילות הכלכלית, הצפייה היתה כי כמות כוח האדם בבנקים רק תגדל, אך בפועל היא קטנה. מנגד עובדים רבים הפגינו חוסר נאמנות למעסיקים במיוחד לאחר משבר הקורונה, פתאום נוצר רצון עז לשנות את מקום העבודה, לנסות ולחפש אתגרים חדשים. מציאות של גלים בה פעם השוק הוא לטובת העובדים ופעם הוא לטובת המעסיקים, בפועל יציבות תמיד היתה ותמיד תהיה יתרון לשני הצדדים, אבל חובת ההוכחה היא על שני הצדדים.

הזדמנויות לפיתוח הקריירה

לעובדים וותיקים יש יתרון אדיר, מול עובדים חיצוניים, הם מכירים את החברה באופן ייסודי, הם בעלי ידע מוכח, והם המועמדים הטובים ביותר לקידום בקריירה, חברות אשר מעדיפות מועמדים פנימיים על פני מועמדים חיצונים מוכיחות כי לנאמנות יש תגמול ראוי, עובד שיודע כי מקום העבודה שלו מובטח וכי המעסיק מעוניין לקדם אותו, נהנה לא רק מיציבות תעסוקתית אלא גם מהגדלת הערך האישית שתבוא לידי ביטוי בתגמול כספי. מנגד חשוב לזכור שזוהי האחריות המשותפת של העובדים ושל החברה לדאוג ולפתח הזדמנויות להתקדמות בקריירה לעובדים הקיימים ולא להניח שהם יישארו בחברה באותו תפקיד לכל החיים.

עובד וותיק הוא לא בהכרח עובד יקר

אחת הבעיות שקורות בארגונים היא תוספת השכר האוטומטית של העובדים, לכל תפקיד ישנה רמת שכר נאותה אותה יכול לשלם המעסיק, ועובדים וותיקים ששכר הבסיס שלהם עולה באופן קבוע לאורך השנים יכולים להפוך לנטל על המעסיקים, לוותק יש יתרון רק במקרה שהעובד מגדיל את הערך שלו, אבל גם לכך יש תקרה. בשלב מסוים מעסיקים לא יכולים לשלם שכר קבוע לעובדים ללא הגדלת הערך. הפתרון לכך למעשה הוא די פשוט, במקום להגדיל לעובדים וותיקים את רמת השכר מעבר לטווח השכר הראלי לתפקיד, יכולים המעסיקים לתת לעובדים תגמול דיפרנציאלי על בסיס הוותק, או במילים אחרות, עובד וותיק ומצטיין מקבל תגמול הולם ועובד וותיק בעל ביצועים נמוכים מקבל שכר הגיוני לרמת הביצועים שלו. הבעיה שנוצרה בשוק העבודה, היא שבארגונים בהם קיים וועד, הסעיף הראשון החשוב ביותר שהוועד נלחם עליו הוא תוספת שכר קבועה. תוספת חד צדדית אשר שומרת על העובדים אבל לא מבטיחה למעסיק שום תמורה מוכחת.

 

בואו נדבר על גיל

אפליית עובדים מחמת גיל היא דבר אסור על פי החוק, אבל בפועל מעסיקים רבים חוששים להעסיק עובדים מבוגרים, ומוצאים דרכים יצירתיות לא להעסיק אותם, הם מפחדים שהם לא יתאימו חברתית, שהם לא יהיו מסוגלים לאמץ טכנולוגיות חדשות, והפחד הגדול ביותר הוא שהם יהיו יקרים יותר.

קיראו עוד ב"קריירה"

עובדים מבוגרים זכאים לשכר הולם בזכות ולא בחסד, המחשבה שאפשר להחליף עובדים מבוגרים בעובדים צעירים מסבה נזק רב לארגונים. יותר מדי עובדים צעירים מחליפים מקומות עבודה, ידע רב בארגונים הולך לאיבוד, פגיעה באיכות, בקשרי לקוחות, במכירות ועוד. עובדים ותיקים לרוב מבקשים לשמור על מקום העבודה לאורך זמן רב וזהו יתרון אדיר למעסיקים.

פנסיה היא לא יותר מתשלום

גיל הפנסיה מסמן את הגיל הטכני שעובדים "אמורים לפרוש בו לגמלאות" אבל ההפך הוא הנכון, דווקא בגיל הזה עובדים רבים רוצים להמשיך ולשמור על מקום עבודתם, להמשיך להיות חיוניים, ולתרום למקום העבודה, האינטרס במקרה הזה הוא הדדי, שמירה על מסגרת מקום העבודה תורמת לבריאות של העובדים ומועילה לחברה. נכון שזה לא מתאים לכולם, חלק יבקשו לפרוש וחלק יבקשו לעבוד בהיקף משרה נמוך יותר, אבל שינוי התפיסה יוביל לשינוי במשק בישראל, העסקת עובדים מבוגרים היא לא רק ערך נעלה, אלה גם ערך כלכלי נפלא.

ובאשר ליכולת של עובדים מבוגרים ללמוד טכנולוגיות חדשות – צר לי לאכזב את כל בעלי הדעות הקדומות, אבל לעובדים וותיקים יש יכולות מופלאות של למידה,  יכולות שלא נופלות מן היכולות של עובדים צעירים, כל מה שהם צריכים זאת הזדמנות שווה ומחשבה פתוחה של המעסיקים.

תתחילו להשקיע בעובדים זה ישתלם לכם

למרות היתרונות הרבים בשימור עובדים קיימים לא מעט סיכונים בהעסקת עובדים וותיקים. לעובדים וותיקים קיימת התנגדות לביצוע שינויים בארגונים, הם לרוב לא מוכנים ללמוד כלים ושיטות חדשות ולעיתים עלולים להיות חסרון למעסיקים במקום יתרון, ואף על פי כן, אני קורא לכל המעסיקים להוכיח לעובדים שוותק הוא יתרון, שיש עדיפות בקידום לעובד בעל ניסיון בחברה, שכדאי ושווה להתפתח בחברה, לתרום להצלחתה ומנגד חובת ההוכחה על המעסיקים לנהל ולהוביל את העובדים להשתפר, ולהתפתח. אזור הנוחות שכל כך מפתה את העובדים הוא מחולל הנזק הכי גרוע שיש לעובדים ולמעסיקים כאחת. תוכניות פיתוח של עובדים ומנהלים בארגונים הם כלי חיוני לשמירה על הערך של העובדים, עובדים חייבים להיות כל הזמן בתהליך של למידה והתפתחות, לצאת לקרוסים באופן תדיר, להתנסות בתחומי פעילות נוספים ולהגדיל את התרומה שלהם לחברה.

לסיכום - הגדלת הוותק בחברה היא משימה חשובה לכל הארגונים אבל היא חייבת לעשות בדרך הנכונה, הגדלת הוותק חייבת להיות משולבת עם הגדלת הערך של העובדים. חובת ההוכחה היא על המעסיקים, מעסיקים שיוכחו לעובדים שהם שומרים על היציבות התעסוקתית, ממשיכים ומשקיעים בעובדים מייצרים להם הזדמנויות תעסוקה חדשות, ייהנו מן הפירות לאורך שנים רבות.

 

כתב: רמי יוסף מנכ"ל משותף ביישום אנשים ותוצאות, בשיתוף עם ד"ר רפי אפלר ח'טאב

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נושא לאמץ במש"א 29/06/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    להשקיע ולפתח עובדים ! ....לא לפצח עובדים
קריירה
צילום: Photo by Saulo Mohana on Unsplash

לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים הבאים

לא רק Ai: מיועצי קיימות ועד מומחי רפואה מותאמת אישית - המקצועות שיבטיחו את מקומכם בשוק העבודה המשתנה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה קריירה עתידן

שוק העבודה העולמי ניצב בפני טלטלה היסטורית. שינויים טכנולוגיים, כלכליים ודמוגרפיים משנים את אופי העבודה, את הכישורים הנדרשים ואפילו את הערך של מקצועות מסורתיים. עבור צעירים העומדים בפני בחירת מסלול לימודים, או עבור מבוגרים השוקלים הסבה מקצועית, השאלה "איזה מקצוע יהיה רלוונטי בעתיד?" הפכה לקריטית מתמיד. בחירה מושכלת אינה רק עניין של שכר או עניין אישי; מדובר בבחירת מסלול המבטיח יציבות תעסוקתית, אפשרויות צמיחה והזדמנות להשתלב בתחומים שהם מנועי הכלכלה העולמית של המחר. במציאות שבה רבע מהמשרות הקיימות נמצאות בסכנת היכחדות, היכולת לבחור בחוכמה היא המפתח להצלחה. 

בכתבה זו נסקור ארבעה תחומי ליבה שנראה שהם כאן כדי להישאר.

ניהול סביבתי ואנרגיה ירוקה: חוד החנית של הקיימות הגלובלית

משבר האקלים והרגולציה הסביבתית הגוברת. זהו כבר לא רק טרנד של פעילי סביבה, אלא הכרח כלכלי גלובלי. ממשלות ותאגידים משקיעים הון עתק במעבר לאנרגיה נקייה ובפתרונות שיסייעו להילחם במשבר האקלים. מי שיעבוד בתחום ייהנה - במקביל לתרומה לכדור ולסביבה - גם מביקוש שיא למיומנויות מעשיות שאינן תלויות במסך מחשב. מדובר בעבודה בשטח, בפתרון בעיות מורכבות וביישום פתרונות הנדסיים חדשניים בזמן אמת.

דוגמאות לתפקידים:

טכנאי שטח - אלה בעצם ה"מתקינים" של העתיד, אבל במקום לתקן מכונות כתיבה, הם יתקינו ויתחזקו טורבינות ענק בלב ים או מערכות סולאריות חכמות בערים. מדובר בעבודה פיזית מאתגרת עם השפעה עצומה.

דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמןדר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן
ה-AI ואני

"המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"

שיחה עם ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה



הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך?

דר' בהשכלתי תחום הפרטיות והטכנולוגיה כבר 16 שנה. דוקטורט בתחום הפרטיות והסייבר ואחר כך עברתי לעבור כפרקטיקן במשרד הרצוג ושימשתי כמרצה בתחום הטכנולוגיה, הרצתי גם במכללה למנהל, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובבר אילן, שם גם היום יש לי קורס קיץ על היבטי הבינה המלאכותית בעולם המשפט. הייתי גם בתפקיד ממונה הגנת פרטיות באמדוקס ושם בניתי את תשתית המערך לדיני הפרטיות. הקמתי את פורום ה-DPO שזה פורום לתפקיד הממונה להגנת הפרטיות בארגון, שזה הפך להיות מקצוע משמעותי ועכשיו יש דרישות חוקיות לאייש אליו, אבל בזמנו באמדוקס הוא כבר הוקם ב-2018 בגלל הדרישות של ה-GDPR שאלו החוקים להגנת הפרטיות של האיחוד האירופי. כיום בפורום הזה יש נציגים מהארגונים הגדולים ביותר, כמו בנק הפועלים ופייבר. 

לפני 3 שנים קיבלתי הזדמנות מעניינת ממשרד ברנע, ג'פה לנדה, להקים ולהוביל את תחום הפרטיות והסייבר במשרד ובאמת בנינו את המחלקה, היינו צוות של שני עורכי דין וכיום אנחנו שישה. הוספנו את פרקטיקת הבינה המלאכותית ואנחנו עובדים עם חברות ישראליות בהייטק וגם חברות שהן לא בהייטק ועוזרים להם לבוא להתעמק בשינויים המשפטיים והרגלוטורית שמביאה איתה הבינה המלאכותית. בנוסף אנחנו גם מייעצים לחברות שפועלות בישראל ובעולם ולחברות בינלאומיות שרוצות ייעוץ ביחס לישראל. 


איך ה-AI משפיע על הענף?

 ביום יום, בינה מלאכותית מסייעת לנסח מיילים ולבדוק את חוות הדעת שכתבתי מבחינת הגהה או רמת השפה, אלו השימושים הקלאסיים ב-AI. אבל יש גם שימושים מורכבים בבינה מלאכותית, כמו למשל לחפש אילו חוקים יכולים להיות רלוונטים במדינות מסוימות או פסקי דין שיכולים לתמוך בטענה משפטית או בחוות דעת משפטית. זה לא משמש לכתיבה של חוות דעת משפטית אבל זה מאפשר לי להבין את נקודת ההתחלה במחקר המשפטי. הוא מחדד רעיונות ובמקרים מסוימים יכול לעזור ביצירת מסמכים. בכל הנוגע לחוזים, הוא עובר עליהם ומוצא את הנקודות העיקריות שאולי אני, העורך דין האנושי אולי פספסתי במבט ראשון. 


 איך הבינה המלאכותית תורמת?

היא מקצרת לי תהליכים דרמטית. אם למשל, איפשהו בעולם יצאה חוות דעת חדשה. אפשר לבוא ולהגיד בואו נתרגם את הכל לאנגלית ונקרא 50 עמודים ונסיק מזה מסקנות. אבל זה יכול לקחת המון שעות של עבודה, במקרים בהם צריך משהו פשוט אפשר לבקש מה-AI לסכם את המאמר ולתת את ההיילייט, איך החוות דעת הזו משפיעה על התחומים שאני רוצה לדעת עליהם. אפשר גם להשתמש בו במגוון רחב של פעולות חשובות כמו ניסוח או הגהה. ה-AI חוסך המון זמן עבודה עבורי ועבור הצוות שלי ומשנה את עבודת המתמחים במשרד. 

לאחרונה הייתי בכנס עם סטודנטים למשפט בבר אילן, ושאלו אותי איך אני רואה את תפקיד המתמחה, עניתי שעד שהם יכנסו לשוק יהיו להם רק שתי ברירות: או להיהפך לעורכי דין מהיום הראשון או שלא תהיה לכם עבודה. אין למתמחה היום מה לעשות. בעבר הייתי לוקח מתמחה ומבקש ממנו לעשות מחקר או סקירה משפטית, למצוא פסיקה כזו או אחרת כדי לשלב בחוות דעת משפטית או כדי לחזק טיעונים משפטיים. היום אין סיבה לעשות את זה כי עורך דין יכול לבצע זאת בעצמו באמצעות חיפוש טוב בבינה מלאכותית לסקור פסיקות וטענות בצורה טובה. אני עדיין אני סבור שיש המון המצאות והמון אשליות שה-AI בונה, וזה בסדר כי  שזה אינטגרלי לפעילות שלו. ה-AI הוא מודל סטטיסטי ולא יכול להיות שלא יהיו לו אשליות אבל התפקיד של המתמחה זה להפעיל את הכלים ביעילות ולהבין האם נתקבלה תשובה מדויקת ונכונה. להכיר את החוק באופן הזה, זו עבודה של עורך דין, ולכן לפי ראייתי מתמחים צריכים לייצר יותר תובנות לעורכי הדין ולשותפים באופן מהיר.