יצחק תשובה
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו

יצחק תשובה: "אני מאמין במדינת ישראל ובכלכלת ישראל; אמשיך להשקיע כאן"

יצחק תשובה בכנס המשקיעים של ניו-מד: "מדינת ישראל תהיה המקום הבטוח ונכון לגור בו ולהשקיע בו"
רוי שיינמן | (20)

על רקע הימשכות מלחמת חרבות ברזל שכבר הביאה ליציאה של חלק מהמשקיעים הזרים מהמדינה, יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק  דלק קבוצה -1.91% ומהאשנים החזקים במשק, מפגין את האמונה שלו בכלכלה הישראלית כפי שדיבר הבוקר בכנס המשקיעים של ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 0.06% :

"אני מאמין במדינת ישראל ובכלכלת מדינת ישראל, אמשיך להשקיע במדינה, לפתח אותה ולבסס את מעמדה כמעצמת אנרגיה עולמית. זאת, לצורך חיזוק וביסוס מעמדה בעולם, מדינת ישראל תהיה המקום הבטוח ונכון לגור בו ולהשקיע בו. כאן עתיד העם היהודי״.

תשובה המשיך ודיבר על תפקידו של הגז הטבעי באספקת האנרגיה של ישראל: "אנו כולנו זוכים בגז כמקור אנרגיה חשוב מאוד למדינה ישראל. כל אזרחי ישראל נהנים מכך וגם החברות שלנו. הגז הוא לא רק מקור אנרגיה, הוא כח גיאופוליטי ויש לנו כבוד רב לספק גז למדינות השכנות שנמצאות איתנו בשלום, באהבה ובהערכה הדדית גדולה מאד. השלום הוא פועל יוצא של שיתוף פעולה, אחווה ורעות. שלום הוא תוצאה של עשייה משותפת ורצון טוב של שני הצדדים".

"מאגר לוויתן הוא אחד מנכסי האנרגיה הטובים והגדולים בעולם, עם עתודות גז שמספיקות למעל 50 שנים נוספות", הוסיף תשובה. "קיימת התעניינות רבה ממדינות רבות בעולם וחברות גדולות, להיות שותפות במאגר זה. מאגר לוויתן הוא נס גדול למדינת ישראל. מדינת ישראל הפכה למדינה עם עצמאות אנרגטית כחול לבן. אנו נמשיך לפתח את מאגר לוויתן על מנת להגדיל את ההפקה ולייצר ערכים משמעותיים נוספים. יש לנו גם מאגר נוסף בקפריסין ויש לנו חלומות וחזון למאגרים נוספים. אני מאמין במדינת ישראל, בכלכלת במדינת ישראל, אמשיך להשקיע במדינה  לפתח אותה ולבסס את מעמדה כמעצמת אנרגיה עולמית. זאת, לצורך חיזוק וביסוס מעמדה בעולם, מדינת ישראל תהיה המקום הבטוח ונכון לגור בו ולהשקיע בו. כאן עתיד העם היהודי".

בשנת 2023 מאגר לוויתן ייצר 11 BCM לעומת 11.3 BCM ב-2022. לפי התחזיות של ניו מד, צריכת הגז של מדינת ישראל ב-2024 תעמוד על 13.4 BCM ותגיע עד ל-25.3 BCM ב-2040.

צריכת הגז בישראל

צריכת הגז בישראל

ניו מד הכניסה כ-1.09 מיליארד דולר בשנת 2023, זאת לעומת הכנסות של 1.14 מיליארד דולר ב-2022. ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכמו ההכנסות לסך של כ-277 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל ב-2022 שהסתכם בכ-288 מיליון דולר. הרווח התפעולי של החברה בשנת 2023 לפני מיסים והוצאות מימון, הסתכם בכ-679 מיליון דולר בדומה לשנת 2022.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הנקי של ניו-מד בשנת 2023, הסתכם בכ-434 מיליון דולר, לעומת כ-470 מיליון דולר בשנת 2022. בחברה מסבירים כי הפער לעומת השנה הקודמת (של כ-8%) נובע בעיקר מעדכון חשבונאי של הכנסות המימון בהתייחס לתמלוגים מכריש תנין בדוחות שנת 2022. בהמשך לכך, הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2023, הסתכם בכ-102 מיליון דולר, לעומת סך של כ-141 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אריק 14/04/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    מר תשובה לא למד דבר, חובות צריך להחזיר אגח נדלן קבלת הלוואה תחזיר אותה ואחר כך תבנה עוד עסק
  • 14.
    יהווית 14/04/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
    קול קורא לאברכים הפרזיטים להתגייס לצבא
  • 13.
    אור 14/04/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    בטח טוב לו פה. כשמרוויח מכניס לכיס שלו כשמפסיד מפסיד על חשבונינו. איפה יש עוד גן עדן כזה? מדינה מטורללת. איפה שומרי הסף .?
  • 12.
    תזכורת 13/04/2024 07:32
    הגב לתגובה זו
    בין ים סוף לים המלח , השממה תפרח . יקימו ישובים לתפארת עם חקלאות ,תיירות ,חינוך ותרבות ,תעשיה והייטק .
  • 11.
    AAAA 11/04/2024 22:17
    הגב לתגובה זו
    יש עוד מקום שמאפשר לך לגייס כסף מההמונים (קרנות פנסיה \ השתלמות) להיכשל בעסקים לעשות תספורת ולחזור על הפעולה פעם אחר פעם תוך כדאי גריפת רווחים ? בכל מקום נורמלי אחרי התספורת היית מוגדר כפושט רגל
  • 10.
    שכויח, מר תשובה! אני אתך. (ל"ת)
    רז 11/04/2024 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גד 11/04/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    ותודה לכל השורטיסטים וקטני האמונה. מחלקת דיווידנד 12% והמטוסדיים המטומטמים לא קונים. 1 מיליארד שקל דיווידנד לשנה על הריצפה
  • 8.
    תודה כריש. עשינו איתך כבר כסף, נעשה עוד (ל"ת)
    אבי 11/04/2024 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    BABA 11/04/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
    מאז 07/10/2023 אני לא מאמין לא במדינת ישראל לא מאמין בצבא לא בשרות הביטחון הכללי לא במוסד לא בטוח ובטח לא במשטרה.מאז השבוע באוקטובר כל אחד לגורלו ולמשפחתו.הטראומה ההשפלה העצב התבוסה אין להם סליחה לעולם.אני לעולם לא אסלח לצבא לא אסלח לשב"כ לא אסלח למוסד ולא למשטרה.לא נשכח ולא נסלח.
  • חובב 11/04/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
    גם קודם לא האמנתי לנתניהו למה היה צריך לחלק מזוודות כסף לחמאס?
  • 6.
    אנונימי 11/04/2024 12:38
    הגב לתגובה זו
    מטורף שכמותך יצחק מה אתה עושהההההה.
  • סווינגר 11/04/2024 14:06
    הגב לתגובה זו
    הוא מזמבר את בעלי המניות. מוכר את החלק של הציבור בניו-מד בנזיד עדשים, ומשאיר את חלקו ומקורביו. מזל שנדחתה ההצעה הזולה של 1205 למניה לערך. שווה הרבה יותר.
  • לא למכור. להכניס שותפים רציניים איתו ביחד. תלמד לקרוא (ל"ת)
    גד 11/04/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עמך 11/04/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
    תחזיר הלואה אג"ח דלק נדלן רק הלוינו לך זה לא מניה. הלואות צריך להחזיר
  • 4.
    שיחזיר מיליארד שקל למשקיעים קודם (ל"ת)
    ישראלי 11/04/2024 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חחח ברוררר, אחרי התספורות שהמדינה סידרה לו טיפה הוקרה (ל"ת)
    רן 11/04/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יודע דבר 11/04/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    לא מכיר אותו אישית אבל מצדיע לאיש החזון הזה שהרבה השמיצו אותו(זוכרים את יו"ר העבודה שלי יחימוביץ שתקפה אותו ושמבזבז כספי מדינה על מאגר ליויתן? שתתנצל-) ואני ממליץ לתת לו פרס ישראל- הוא ראוי לו ונזכור את דברי הנביא:" באין חזון ייפרע עם"
  • שיקבל גם אוסקר רק שיחזיר את הכסף של הפנסיות. עלוב נפש. (ל"ת)
    אור 14/04/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
  • שירלי 11/04/2024 14:32
    הגב לתגובה זו
    על חלוקת מזוודות הכסף לחמאס
  • 1.
    פיני 11/04/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
    ולכן דלק מתרסקת
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.