איתמר דויטשר אלקטרה תשתיות
צילום: לירון אלוני
דוחות

אלקטרה: צמיחה של 24% להכנסות של 2.2 מיליארד ש'. הרווח עלה ב-45%

קבוצת התשתיות רשמה רווח של 55.6 מ' ש'. הרווח התעפולי עלה מ-92 מ' ל-123 מ'. איחוד פעילות אפיקים הביאה להכפלה פי 4 של הכנסות הזכיינות ל-200 מ'. במגזרי התשתיות בארץ ובחו"ל נשחקו שולי הרווח התפעולי. צבר ההזמנות עמד על 22 מיליארד
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה אלקטרה

קבוצת אלקטרה -2.67% מדווחת על גידול של כ-24.6% בהכנסות  ברבעון השני שהתסכמו ב-2.23 מיליארד שקל לעומת 1.79 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי עלה מ-92.3 מיליון שקל ל-122.6 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרווח בתקופה המיוחס לבעלי המניות של החברה עלה ב-45% ל-55.6 מיליון שקל מ-39.8 מיליון שקל שנה קודם לכן.

 

הרווח הגולמי עלה בכ-37.4% לכ-205.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-149.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA צמח לכ-206.6 מיליון שקל, עלייה של כ-48.9% מ-138.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הצמיחה הגדולה ביותר הייתה במגזר הזכיינות. עם איחוד לראשונה של תוצאות אפיקים, הכנסות מגזר זה צמחו פי 4 לכ-198.8 מיליון שקל, לעומת כ-49.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בו עלה ל-28.5 מיליון שקל לעומת כ-2.9 מיליון שקל קודם לכן, גם הודות לגידול ברווח בפרויקט קרית ההדרכה של צה"ל בנגב.

 

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בארץ עלו בכ-13.9% לכ-1.05 מיליארד שקל. ואמנם הרווח התפעולי ירד הפעם לכ-21.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-43.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית השנה הראשונה נרשמה ירידה של 35% בשולי הרווח התפעולי במגזר מ-37% ל-23%.

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, עלו ההכנסות ברבעון בכ-11.2% לכ-320.9 מיליון שקל, בעיקר מגידול בהיקפי הפעילות באירופה. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון לכ-9.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית השנה הייתה שחיקה בשולי הרווח מ-11% ל-9%. "השינוי ברווח נבע בעיקרו כתוצאה מירידה ברווחי חברות הפועלות בארה"ב שקוזזה בחלקה מעלייה ברווחי חברות הפועלות בתחום קבלנות למערכות אלקטרו-מכאניות באירופה", מסבירים באלקטרה.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-15.5% לכ-527.9 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה בשיעור נמוך יותר של כ-10.6% לכ-47.1 מיליון שקל. העלייה נבעה בעיקר מהכללת פעילות ההיסעים של אלקטרה אפיקים, וכן מפעילות בתחום בדיקות הקורונה.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום טיפסו ההכנסות ברבעון בכ-85.7% לכ-127.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-68.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי כאן צמח בשיעור גבוה יותר מההכנסות של כ-140% לכ-14.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-6.1 מיליון שקל אשתקד. כפי שדווח גם בדוחות ישראל קנדה -3.77%  , השותפות של זו עם אלקטרה נדלן -0.31%  בסנט פטרסבורג שברוסיה חתמה ברבעון על הסכמים למכירת 523 דירות (1,110 דירות נמכרו שם במחצית השנה הראשונה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

צבר ההזמנות בסוף הרבעון עמד על כ-21.7 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-16.9 מיליארד שקל בסוף 2020. ההון של החברה המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב--1.22 מיליארד שקל. אלקטרה תחלק דיבידנד בסך 40 מיליון שקל בגין התוצאות.

מה שעתיד להשפיע על התוצאות בהמשך הוא איחוד של פעילות אגד-תעבורה אותה רכשה אפיקים שכעת בשליטת אלקטרה ב-200 מיליון שקל לצד התאמות שסוכמו בין הצדדים. כמו כן, ביולי חתמו באלקטרה על מזכר הבנות למכירת הנתח שלהם (25.5%) בפרויקט האגירה השאובה בגלבוע ל ג'נריישן קפיטל -0.9% (שדיווחה גם היא על תוצאותיה) בעבור 245 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”