אלקטרה נדל"ן: ה-NOI עלה ב-13% ל-60 מ' ד'; רווח של 40 מ' ש'
אלקטרה נדלן -0.44% מדווחת על NOI בסך 60 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021, עלייה של 13% על פני רבעון מקביל, כשה-NOI מנכסים זהים עלה ב-10% ל-55 מיליון דולר. הכנסות החברה, שפעילותה ממוקדת בנדל"ן למגורים ובפרט במקבצי דיור וצמודי קרקע בארה"ב, עלו ל-62 מיליון שקל מול 22.8 מיליון שקל ברבעון מקביל. הגידול נבע בעיקר מגידול בהכנסות מדמי הצלחה (Promote) ומחלק החברה בהתאמות שווי הוגן מדיור להשכרה בארה"ב.
הרווח בתקופה המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-40.6 מיליון שקל לעומת כ-16.4 מיליון שקל כ-15 מיליון שקל שנה קודם לכן, והרווח לפני מסים עמד על 47.5 מיליון שקל מול כ-15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בסוף התקופה ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-451 מיליון שקל בהשוואה לכ-405 מיליון שקל בסוף 2020.
בפורטפוליו של אלקטרה נדל"ן כ-35 אלף יחידות דיור ב-109 מקבצי דיור בארה"ב, כולל 15 עסקאות למתן הלוואות לביצוע רכישה של מקבצי דיור באמצעות קרן החוב. בנוסף, בסוף 2020 החלה לפעול בתחום ה"סינגל פמילי" - רכישה של בתים פרטיים והשכרת לאחר מכן למשפחות בעיקר. גם כאן פעילה אלקטרה נדל"ן לצ שותף, ועד היום השקיע נטו כ-34.7 מיליון דולר ברכישת 450 בתים פרטיים ופקדונות לרכישת בתים נוספים.
שווי הנכסים המנוהלים מסתכם ב-5.1 מיליארד דולר, שיעור התפוסה הממוצע של החברה הוא 95% ושיעור המינוף האפקטיבי מנכסים מנוהלים (לא כולל קרן החוב) עומד על 60%. אלקטרה נדל"ן גייסה עד כה 2.4 מיליארד דולר בשלוש קרנות ההשקעה שלה ובקרן החוב. החזר הקרן על ההון המושקע (ROE) הוא 92% בזו הראשונה, 29% בשנייה ו-11% בשלישית.
- 78 מליון דולר: אלקטרה נדל"ן ו-IBI מכרו מקבץ דיור בטמפה
- אלקטרה נדלן: מפסידה 13 מיליון דולר ברבעון - המשקיעים מהמרים על הפד׳
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה בוחנים כיום כניסה לניהול קרנות השקעה בפעילות המלונות בארה"ב כשהמטרה היא לאסוף הזדמנויות שנוצרו בקורונה, שפגעה בענף והביאה חלקם מבעלי הנכסים בו להעמידם למכירה במחיר הזדמנותי. באלקטרה נדל"ן התקשרו עם שותף מקומי שבבעלותו בבעלות רשת בתי מלון AKA הפועלת זה מאה שנים בארה"ב.
בצד הדוחות החברה מדווחת כי רכשה באמצעות הקרן השלישית מקבץ דיור בג'קסונוויל, פלורידה, הכולל 270 יחידות דיור, בתמורה ל-54.4 מיליון דולר. ההון העצמי (100%) שהושקע הסתכם לסך של כ-21.4 מיליון דולר.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.07%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
