אלקטרה נדל"ן: ה-NOI עלה ב-13% ל-60 מ' ד'; רווח של 40 מ' ש'
אלקטרה נדל"ן אלקטרה נדלן -2.11% מדווחת על NOI בסך 60 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021, עלייה של 13% על פני רבעון מקביל, כשה-NOI מנכסים זהים עלה ב-10% ל-55 מיליון דולר. הכנסות החברה, שפעילותה ממוקדת בנדל"ן למגורים ובפרט במקבצי דיור וצמודי קרקע בארה"ב, עלו ל-62 מיליון שקל מול 22.8 מיליון שקל ברבעון מקביל. הגידול נבע בעיקר מגידול בהכנסות מדמי הצלחה (Promote) ומחלק החברה בהתאמות שווי הוגן מדיור להשכרה בארה"ב.
הרווח בתקופה המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-40.6 מיליון שקל לעומת כ-16.4 מיליון שקל כ-15 מיליון שקל שנה קודם לכן, והרווח לפני מסים עמד על 47.5 מיליון שקל מול כ-15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בסוף התקופה ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-451 מיליון שקל בהשוואה לכ-405 מיליון שקל בסוף 2020.
בפורטפוליו של אלקטרה נדל"ן כ-35 אלף יחידות דיור ב-109 מקבצי דיור בארה"ב, כולל 15 עסקאות למתן הלוואות לביצוע רכישה של מקבצי דיור באמצעות קרן החוב. בנוסף, בסוף 2020 החלה לפעול בתחום ה"סינגל פמילי" - רכישה של בתים פרטיים והשכרת לאחר מכן למשפחות בעיקר. גם כאן פעילה אלקטרה נדל"ן לצ שותף, ועד היום השקיע נטו כ-34.7 מיליון דולר ברכישת 450 בתים פרטיים ופקדונות לרכישת בתים נוספים.
שווי הנכסים המנוהלים מסתכם ב-5.1 מיליארד דולר, שיעור התפוסה הממוצע של החברה הוא 95% ושיעור המינוף האפקטיבי מנכסים מנוהלים (לא כולל קרן החוב) עומד על 60%. אלקטרה נדל"ן גייסה עד כה 2.4 מיליארד דולר בשלוש קרנות ההשקעה שלה ובקרן החוב. החזר הקרן על ההון המושקע (ROE) הוא 92% בזו הראשונה, 29% בשנייה ו-11% בשלישית.
- אלקטרה נדלן: מפסידה 13 מיליון דולר ברבעון - המשקיעים מהמרים על הפד׳
- אקזיט לאלקטרה נדל״ן: החברה ו־IBI מממשות נכס בארה״ב תמורת 114 מ׳ דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה בוחנים כיום כניסה לניהול קרנות השקעה בפעילות המלונות בארה"ב כשהמטרה היא לאסוף הזדמנויות שנוצרו בקורונה, שפגעה בענף והביאה חלקם מבעלי הנכסים בו להעמידם למכירה במחיר הזדמנותי. באלקטרה נדל"ן התקשרו עם שותף מקומי שבבעלותו בבעלות רשת בתי מלון AKA הפועלת זה מאה שנים בארה"ב.
בצד הדוחות החברה מדווחת כי רכשה באמצעות הקרן השלישית מקבץ דיור בג'קסונוויל, פלורידה, הכולל 270 יחידות דיור, בתמורה ל-54.4 מיליון דולר. ההון העצמי (100%) שהושקע הסתכם לסך של כ-21.4 מיליון דולר.
PULS של אלביט (אלביט)אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית
אלביט מערכות ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.
מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.
הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.
יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
