צילום: Istock

80 מיליארד ד' זרמו לקרנות האנרגיות המתחדשות, מגדל קיבלה תיאבון

משיקה קרן סל שתעקוב אחרי המדד INDXX RENEWABLE ENERGY INDEX. המדד עלה מאז אוקטובר בשיעור של 19.7% ומתחילת השנה עלה ב-70.8%

אלמוג עזר | 13/12/2020 09:20

נושאים בכתבה אג'נדה אחזקות ציבור אנרגיה מתחדשת קרנות סל

מגדל תשיק קרן סל חדשה שתעקוב אחרי מדד מניות בתחום האנרגיות המתחדשות. הקרן MTF Indxx ReEnergy תעקוב אחרי מדד INDXX RENEWABLE ENERGY INDEX ששייך לאחר מהענפים הרותחים של השנה. המדד עלה מאז אוקטובר בשיעור של 19.68% ומתחילת השנה עלה ב-70.8% (נכון ליום המסחר של ה-10 בדצמבר). לעומתו, ה-S&P 500 עלה מתחילת השנה ב-13.1%.

הנשיא המיועד ג'ו ביידן, בניגוד ליריבו הפוליטי דונלד טראמפ, חותר להעביר את כלכלת מכלכלה הנשענת על דלק מאובן (נפט ופחם) לכזו המונעת על ידי רוח, שמש ומקורות אנרגיה מתחדשים אחרים. בהתאם לכך מניות האנרגיה המתחדשות זכו לגאות משמעותית.

האג'נדה הברורה של ביידן עשויה לשנות את הכללים בשוק האנרגיה האמריקני, גם אם הסנאט נשלט כרגע בידי הרפובליקנים שיימנעו חקיקה משמעותית בנושא או אישור תמריצים. ביידן צפוי לנהוג כפי שנשיאים קודמים אחרים בחרו לפעול בנושאים דוגמת אנרגיה ולאשר פקודה נשיאותית שתתמוך באנרגיה ירוקה. הפקודה הנשיאותית נהפכה למהותית מאוד בשנים האחרונות ונשיאים אחרים עשו בה שימוש כדי לאשר אג'נדות בנושאים בוערים. ביידן יכול להשתמש בכלי זה על ידי הוצאת צו האוסר על השקת פרויקטים חדשים של קידוחים על אדמות ציבוריות.

אגב, המעבר לאנרגיה מזהמת פחות המשיך גם לאורך כהונת טראמפ למרות הבטחותיו של האחרון לתמוך בתעשיות הפחם והנפט בארה"ב. נתון זה עשוי להעיד שלמעשה מדובר בהתפתחות טכנולוגית בריאה שגם תופעות שמרניות כמו טראמפ לא יוכלו לה.

התזמון של מגדל אינו מקרי. שני גורמים עיקריים הניעו את התשואות העודפות של מניות האנרגיות המתחדשות בחודשים האחרונים: משקיעים גדולים וקטנים הרחיקו את נכסיהם ממניות אנרגיה מסורתית לעבר חברות אנרגיה מתחדשת. לדוגמה, הנהלת BlackRock Inc., מנהלת הנכסים הגדולה בעולם בשווי של כ-7.8 טריליון דולר, מסרה כי היא מתכוונת לקחת בחשבון את גילוי התאגידים על סיכונים סביבתיים. סיכונים אלו כוללים עקבות פחמן של החברות. לעומתם, המשקיעים הקטנים שפכו כמות מזומנים אדירה לקרנות נאמות המשקיעות בחברות אנרגיה מתחדשת. ברבעון השלישי הם הזרימו 80.5 מיליארד דולר לקרנות בתחום מסביב לעולם, עלייה של 14% לעומת הרבעון הקודם (על פי חברת מורנינגסטאר). בקרנות קיימות היו נכסים בסך 1.26 טריליון דולר בסוף ספטמבר, עלייה של 19% לעומת הרבעון השני.

חזרה למדד. במדד נכללות מניות, שהונפקו על ידי חברות, אשר לפחות 50% מהכנסותיהן נובעות מתחומים כמו: אנרגיה סולארית, אנרגיה הידראולית (מים), אנרגיית רוח, אנרגיה גאותרמית (אדמה) ורשת חשמל חכמה. דמי הניהול בקרן יעמדו על 0.8% לשנה.

קרן הסל תכלול מניות בעיקר מהשווקים במערב, אך לא תכלול מניות שהונפקו על ידי חברות מחוץ לשווקים המרכזיים כמו טיוואן, דרום קוריאה, אוסטרליה, ניו זילנד, ברזיל, צ'ילה וכיוצא בזה. המניות הכלולות יהיו בשווי מינימלי של 500 מיליון דולר. במידה שחברה נכנסה למדד אך שווי השוק שלה תוך כדי ירד אל מתחת לחצי מיליארד דולר, היא תמשיך להיסחר בו (גם לאחר מועד העדכון) כל עוד שוויה עולה על 400 מיליון דולר. כמו כן הן צריכות להיות בעל אחזקות ציבור בשיעור של לפחות 10%. האחזקות העיקריות של המדד הן Vestas Wind Systems (בשיעור של 8.23% מהמדד), Orsted A/s (8.04%), Edp Energias De Portugal (7.14%) ו- Enphase Energy (6.6%).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר | 08/12/2025 14:57

נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.

220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

להמשך הכתבה לחץ כאן