ניתוח מידע, גרף, מסחר, בורסה, שוק ההון עליות
צילום: Istock

רוב מניות ת"א 125 רשמו תשואה שלילית מתחילת 2018

הכוכבות והנופלות של ת"א 125 מתחילת 2018: זו שזינקה 34% מתחילת השנה והמניה שצללה 35%. צפו ברשימה

גיא בן סימון | (1)

התיקון האלים שנרשם אתמול בשוק המקומי, השני בטווח זמן כל כך קצר יחסית לשנת 2017 שאופיינה בעליות באופן עקבי, החזיר את מדד ת"א 125 חודש אחורנית. עצרנו לבדוק מה עשו מניות המדד מתחילת השנה.

המניה הגרועה ביותר מבין מניות ת"א 125 היא מנייתה של חברת הפארמה הדואלית אופקו הלת' שהשלימה אתמול צניחה של כ-35% מתחילת השנה. אחריה ממוקמת מניית סלקום שאיבדה מתחילת השנה כ-30%. החברה צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה בימים הקרובים. אחריהן, סאפייאנס ופרטנר שאיבדו מתחילת השנה כ-25% כל אחת, ושיכון ובינוי שצללה בכ-23% מתחילת השנה בצל פרשת השוחד באפריקה, פרשה שאת סיומה קשה לראות בשלב זה.

מניה נוספת שקשורה לפרשת שוחד (אחרת) זוהי שפיר הנדסה שאיבדה כ-23% גם היא מתחילת השנה. ברשימת המניות שאיבדו שיעור דו ספרתי מערכן באחוזים ניתן למצוא בנוסף את אבגול שהשלימה ירידה של 21% מתחילת השנה בצל הדו"חות הקשים, אל על (מינוס 23%), ואלקטרה צריכה (מינוס 20%) שדיווחה אתמול על הפסד של 13 מיליון שקל בצל מחלוקת עם יצרנן מכשיר הסלולר הסיני וואווי.

מניית טאואר השלימה נפילה של 17% מתחילת השנה ומניית פוקס השלימה אתמול ירידה של 19%. יחד עם עזריאלי, שאיבדה יותר מ-15% מערכה מתחילת השנה, אלו סבלו בעיקר מהחשש מירידה פדיונות השוכרים בצל כניסתה של אמזון לישראל.

בצד הירוק של הטבלה ראשונה להוביל מבין מניות ת"א 125 היא מניית קנון שרושמת תשואה של כ-34% מתחילת השנה. אחרי שלוש שנים של כישלונות עסקיים (קריסת בטרפלייס וצניחה במחירי האשלג בכיל)  קנון סגרה בתחילת השנה שתי עסקאות שהביאו לשינוי מהותי במצבה הפיננסי: בתחילת ינואר השלימה את מכירת ICP תמורת 1.2 מיליארד דולר, וכמה ימים לאחר מכן מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. (לכתבה המלאה)

אחרי קנון ממוקמת מניית לייבפרסון שרשמה תשואה של יותר מ-30% מתחילת השנה. בחודש שעבר החברה סיפקה תחזית אופטימית עם חזרה לצמיחה דו ספרתית ב-2018 בהתבסס על שיא שנרשם ברבעון הרביעי של 2017 בהזמנות חדשות ובהיקף הממוצע של העסקות. סודה סטרים ממוקדמת אחריה עם תשואה של 27% מתחילת השנה ומניית רציו עם עליות של 18% מתחילת השנה ברקע לחתימה של שותפויות הגז על הסכם יצוא גז למצרים. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יעקב 26/03/2018 08:32
    הגב לתגובה זו
    אפליית מיסוי לטובת נדל"ן חנקה את הבורסה ולא השאירה כסף פנוי להשקעה בבורסה. הכבדת מיסוי על נדל"ן חנקה גם את ההשקעה בנדל"ן . המצב כעת הוא שאין כסף פנוי: לא לבורסה ולא לנדל"ן. דחוף: להוריד מס על הבורסה ל 15 אחוז לכל היותר.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: