אמנון ברודי עלבד
צילום: יח"צ

על בד: ירידה של 37% ברווח הנקי בשנת 2017

החברה סיימה את הרבעון הרביעי של 2017 עם ירידה של 44% ברווח הנקי; בחברה מייחסים את הירידה בין היתר להפסד מהמפעל בדימונה ולירידה בשערי המט"ח
נועם בראל |

על בד משואות יצחק פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה של כ-37% ברווח הנקי ב-2017. הרווח הנקי ברבעון הרביעי ירד בכ-44% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניית על בד מאבדת כ-1% לאחר פרסום הדו"ח.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, ההכנסות ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בכ- 352 מיליון שקל, ירידה של כ- 1.8% בהשוואה להכנסות של כ-358 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח נקי של על בד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם בכ- 5.9 מיליון שקל המהווה 2% מהמכירות, ירידה של 44% לעומת רווח נקי של 10.6 מיליון שקל, המהווה 3% ברבעון המקביל ב- 2016. 

בראייה שנתית, ההכנסות של על בד בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.45 מיליארד שקל, ירידה של כ- 3.7% בהשוואה להכנסות של 1.51 מיליארד שקל ב- 2016. הרווח הנקי ב-2017 הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, ירידה של כ-37% בהשוואה לרווח נקי של כ-54.6 מיליון שקל ב- 2016. 

תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2017, כוללות הפסד מפעילות המפעל בדימונה בסך של כ- 5 מיליון שקל (וכ-7 מיליון שקל בכל שנת 2017) והוצאות אחרות בגין הפחתת נכסים בהתאם להערכת שווי של כ-3.2 מיליון שקל. בנוסף, השפעת השחיקה בשערי המט"ח מול השקל בממוצע לשנת 2017 לעומת ממוצע שנת 2016 , הקטינה את הרווח התפעולי של החברה בכל שנת 2017 בכ- 11 מיליון שקל.

שכרו של המנכ"ל, דן מסיקה, הסתכם בכ-1.74 מיליון שקל ב-2017, סכום הכולל מענק של 300 אלף שקל. שכרו של ו"ר החברה, אמנון ברודי, הסתכם בכ-1.68 מיליון. סך כל המשכורות ל-5 נושאי המשרה הבכירים בחברה הסתכם בכ-6.23 מיליון שקל, הכוללים בתוכם מענקים בגובה 3.86 מיליון שקל.

אמנון ברודי, יו"ר על בד: "שנת 2017 משקפת תקופת מעבר המלווה בהשקעות ובהכנסתם לפעילות של קווי ייצור חדשים בחברה. מפעל החברה בדימונה החל לפעול ועבר לייצור במהלך הרבעון הרביעי של השנה, ותפוקת הייצור בו בחודשים ינואר ופברואר 2018 כבר הגיעה ל 50% מיעד הייצור המלא של המפעל בתפוקה מלאה. אנו צופים המשך שיפור בתפוקות המפעל לאורך הרבעונים הקרובים, ושבעי רצון מכך שהמפעל בדימונה הגיע לאיזון תפעולי במהלך חודש פברואר 2018. בנוסף, בתחילת השנה הודענו על החלטת התייעלות אסטרטגית, הכוללת את העתקת פעילות המפעל לייצור מוצרי ספיגה מקנטקי למפעל החברה בצפון קרוליינה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.