אמנון ברודי עלבד
צילום: יח"צ

על בד: ירידה של 37% ברווח הנקי בשנת 2017

החברה סיימה את הרבעון הרביעי של 2017 עם ירידה של 44% ברווח הנקי; בחברה מייחסים את הירידה בין היתר להפסד מהמפעל בדימונה ולירידה בשערי המט"ח
נועם בראל |

על בד משואות יצחק פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה של כ-37% ברווח הנקי ב-2017. הרווח הנקי ברבעון הרביעי ירד בכ-44% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניית על בד -0.03% מאבדת כ-1% לאחר פרסום הדו"ח.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, ההכנסות ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בכ- 352 מיליון שקל, ירידה של כ- 1.8% בהשוואה להכנסות של כ-358 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח נקי של על בד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם בכ- 5.9 מיליון שקל המהווה 2% מהמכירות, ירידה של 44% לעומת רווח נקי של 10.6 מיליון שקל, המהווה 3% ברבעון המקביל ב- 2016. 

בראייה שנתית, ההכנסות של על בד בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.45 מיליארד שקל, ירידה של כ- 3.7% בהשוואה להכנסות של 1.51 מיליארד שקל ב- 2016. הרווח הנקי ב-2017 הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, ירידה של כ-37% בהשוואה לרווח נקי של כ-54.6 מיליון שקל ב- 2016. 

תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2017, כוללות הפסד מפעילות המפעל בדימונה בסך של כ- 5 מיליון שקל (וכ-7 מיליון שקל בכל שנת 2017) והוצאות אחרות בגין הפחתת נכסים בהתאם להערכת שווי של כ-3.2 מיליון שקל. בנוסף, השפעת השחיקה בשערי המט"ח מול השקל בממוצע לשנת 2017 לעומת ממוצע שנת 2016 , הקטינה את הרווח התפעולי של החברה בכל שנת 2017 בכ- 11 מיליון שקל.

שכרו של המנכ"ל, דן מסיקה, הסתכם בכ-1.74 מיליון שקל ב-2017, סכום הכולל מענק של 300 אלף שקל. שכרו של ו"ר החברה, אמנון ברודי, הסתכם בכ-1.68 מיליון. סך כל המשכורות ל-5 נושאי המשרה הבכירים בחברה הסתכם בכ-6.23 מיליון שקל, הכוללים בתוכם מענקים בגובה 3.86 מיליון שקל.

אמנון ברודי, יו"ר על בד: "שנת 2017 משקפת תקופת מעבר המלווה בהשקעות ובהכנסתם לפעילות של קווי ייצור חדשים בחברה. מפעל החברה בדימונה החל לפעול ועבר לייצור במהלך הרבעון הרביעי של השנה, ותפוקת הייצור בו בחודשים ינואר ופברואר 2018 כבר הגיעה ל 50% מיעד הייצור המלא של המפעל בתפוקה מלאה. אנו צופים המשך שיפור בתפוקות המפעל לאורך הרבעונים הקרובים, ושבעי רצון מכך שהמפעל בדימונה הגיע לאיזון תפעולי במהלך חודש פברואר 2018. בנוסף, בתחילת השנה הודענו על החלטת התייעלות אסטרטגית, הכוללת את העתקת פעילות המפעל לייצור מוצרי ספיגה מקנטקי למפעל החברה בצפון קרוליינה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים