אמנון ברודי עלבד
צילום: יח"צ

על בד: ירידה של 37% ברווח הנקי בשנת 2017

החברה סיימה את הרבעון הרביעי של 2017 עם ירידה של 44% ברווח הנקי; בחברה מייחסים את הירידה בין היתר להפסד מהמפעל בדימונה ולירידה בשערי המט"ח
נועם בראל |

על בד משואות יצחק פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה של כ-37% ברווח הנקי ב-2017. הרווח הנקי ברבעון הרביעי ירד בכ-44% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניית על בד 0% מאבדת כ-1% לאחר פרסום הדו"ח.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, ההכנסות ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בכ- 352 מיליון שקל, ירידה של כ- 1.8% בהשוואה להכנסות של כ-358 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח נקי של על בד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם בכ- 5.9 מיליון שקל המהווה 2% מהמכירות, ירידה של 44% לעומת רווח נקי של 10.6 מיליון שקל, המהווה 3% ברבעון המקביל ב- 2016. 

בראייה שנתית, ההכנסות של על בד בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.45 מיליארד שקל, ירידה של כ- 3.7% בהשוואה להכנסות של 1.51 מיליארד שקל ב- 2016. הרווח הנקי ב-2017 הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, ירידה של כ-37% בהשוואה לרווח נקי של כ-54.6 מיליון שקל ב- 2016. 

תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2017, כוללות הפסד מפעילות המפעל בדימונה בסך של כ- 5 מיליון שקל (וכ-7 מיליון שקל בכל שנת 2017) והוצאות אחרות בגין הפחתת נכסים בהתאם להערכת שווי של כ-3.2 מיליון שקל. בנוסף, השפעת השחיקה בשערי המט"ח מול השקל בממוצע לשנת 2017 לעומת ממוצע שנת 2016 , הקטינה את הרווח התפעולי של החברה בכל שנת 2017 בכ- 11 מיליון שקל.

שכרו של המנכ"ל, דן מסיקה, הסתכם בכ-1.74 מיליון שקל ב-2017, סכום הכולל מענק של 300 אלף שקל. שכרו של ו"ר החברה, אמנון ברודי, הסתכם בכ-1.68 מיליון. סך כל המשכורות ל-5 נושאי המשרה הבכירים בחברה הסתכם בכ-6.23 מיליון שקל, הכוללים בתוכם מענקים בגובה 3.86 מיליון שקל.

אמנון ברודי, יו"ר על בד: "שנת 2017 משקפת תקופת מעבר המלווה בהשקעות ובהכנסתם לפעילות של קווי ייצור חדשים בחברה. מפעל החברה בדימונה החל לפעול ועבר לייצור במהלך הרבעון הרביעי של השנה, ותפוקת הייצור בו בחודשים ינואר ופברואר 2018 כבר הגיעה ל 50% מיעד הייצור המלא של המפעל בתפוקה מלאה. אנו צופים המשך שיפור בתפוקות המפעל לאורך הרבעונים הקרובים, ושבעי רצון מכך שהמפעל בדימונה הגיע לאיזון תפעולי במהלך חודש פברואר 2018. בנוסף, בתחילת השנה הודענו על החלטת התייעלות אסטרטגית, הכוללת את העתקת פעילות המפעל לייצור מוצרי ספיגה מקנטקי למפעל החברה בצפון קרוליינה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכהיצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. קרדיט: אלעד מלכה

תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"

בעל השליטה בקבוצת דלק דיבר על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה, ומיסגר אותה תחת האינטרסים הכלכלים והביטחוניים של ישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה יצחק תשובה גז

לאחר עיכוב של מספר חודשים, אושרה אתמול עסקה גדולה, ושותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה הוא 130 BCM.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק דלק קבוצה -0.4%  יצא בהצהרה על עסקת היצוא הגדולה בכל הזמנים: ״זוהי הוכחה שכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית ולבניית תשתית של שותפות לטווח הארוך. מדובר ברגע היסטורי, שיוביל לשיתופי פעולה נוספים באזור, לבניית אמון הדדי וצמיחה משותפת. זוהי עסקת היצוא הגדולה ביותר שידעה ישראל אי פעם, מהלך שישפיע על הכלכלה הישראלית ויחזק את הקשרים בין מדינות האזור. ההסכם יוצר גשר של אמון והערכה הדדית, ומהווה הוכחה חיה לכך שהכלכלה, דרך עסקים משותפים, היא המפתח ליציבות אזורית ולבניית תשתית של שותפות לטווח הארוך. 

אנחנו גאים להיות הקבוצה שהפכה את ישראל למעצמת אנרגיה אזורית, שהביאה לארץ את שברון, ושעומדת מאחורי כל תגליות הגז הטבעי שימשיכו להצמיח ולחזק את הכלכלה הישראלית לדורות קדימה. העסקה הזו מדגימה את כוחה של הכלכלה לחבר בין עמים. עסקים משותפים יוצרים שפה של עשייה, פריון והתקרבות. שיתופי הפעולה הנרקמים סביב הגז הישראלי הופכים לכלי של צמיחה אזרחית, קשרים עמוקים ותשתיות משותפות, הנבנות על בסיס של כבוד הדדי וחזון משותף. 

מאגר לווייתן הוא סמל לעצמאות, לעוצמה כלכלית וליכולת של ישראל להשפיע, להתחבר ולהוביל. כפי שנאמר בנבואת ישעיהו: ‘וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת’ - זהו מהלך שמסמל שותפות, הזדמנות ובנייה משותפת של עתיד טוב יותר. נמשיך להעמיק את שיתופי הפעולה, להרחיב את מעגל המדינות הפועלות יחד, ולעצב מציאות אזורית חדשה אשר מבוססת על עשייה כלכלית, תשתיות משותפות, אמון, ותקווה".

האם מחיר העסקה טוב לישראל? 

המחיר בעסקה הזו הוא סביב 7.7-8 דולר ליחידת חום (MMBTU). זה מחיר לא זול, אבל לא יקר. המחיר לחברת החשמל בארץ הוא סביב 4.5-6 דולר על פני השנים האחרונות. המחיר הנוכחי גבוה ב-35% מהמחיר בארץ. מעבר לכך, אישור העסקה מול מצרים מחייב את השותפויות למכור ברף מסוים כמות נוספת לשוק הישראלי.