אמנון ברודי עלבד
צילום: יח"צ

על בד: ירידה של 37% ברווח הנקי בשנת 2017

החברה סיימה את הרבעון הרביעי של 2017 עם ירידה של 44% ברווח הנקי; בחברה מייחסים את הירידה בין היתר להפסד מהמפעל בדימונה ולירידה בשערי המט"ח
נועם בראל |

על בד משואות יצחק פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה של כ-37% ברווח הנקי ב-2017. הרווח הנקי ברבעון הרביעי ירד בכ-44% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניית על בד 0.86% מאבדת כ-1% לאחר פרסום הדו"ח.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, ההכנסות ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בכ- 352 מיליון שקל, ירידה של כ- 1.8% בהשוואה להכנסות של כ-358 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח נקי של על בד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם בכ- 5.9 מיליון שקל המהווה 2% מהמכירות, ירידה של 44% לעומת רווח נקי של 10.6 מיליון שקל, המהווה 3% ברבעון המקביל ב- 2016. 

בראייה שנתית, ההכנסות של על בד בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.45 מיליארד שקל, ירידה של כ- 3.7% בהשוואה להכנסות של 1.51 מיליארד שקל ב- 2016. הרווח הנקי ב-2017 הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, ירידה של כ-37% בהשוואה לרווח נקי של כ-54.6 מיליון שקל ב- 2016. 

תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2017, כוללות הפסד מפעילות המפעל בדימונה בסך של כ- 5 מיליון שקל (וכ-7 מיליון שקל בכל שנת 2017) והוצאות אחרות בגין הפחתת נכסים בהתאם להערכת שווי של כ-3.2 מיליון שקל. בנוסף, השפעת השחיקה בשערי המט"ח מול השקל בממוצע לשנת 2017 לעומת ממוצע שנת 2016 , הקטינה את הרווח התפעולי של החברה בכל שנת 2017 בכ- 11 מיליון שקל.

שכרו של המנכ"ל, דן מסיקה, הסתכם בכ-1.74 מיליון שקל ב-2017, סכום הכולל מענק של 300 אלף שקל. שכרו של ו"ר החברה, אמנון ברודי, הסתכם בכ-1.68 מיליון. סך כל המשכורות ל-5 נושאי המשרה הבכירים בחברה הסתכם בכ-6.23 מיליון שקל, הכוללים בתוכם מענקים בגובה 3.86 מיליון שקל.

אמנון ברודי, יו"ר על בד: "שנת 2017 משקפת תקופת מעבר המלווה בהשקעות ובהכנסתם לפעילות של קווי ייצור חדשים בחברה. מפעל החברה בדימונה החל לפעול ועבר לייצור במהלך הרבעון הרביעי של השנה, ותפוקת הייצור בו בחודשים ינואר ופברואר 2018 כבר הגיעה ל 50% מיעד הייצור המלא של המפעל בתפוקה מלאה. אנו צופים המשך שיפור בתפוקות המפעל לאורך הרבעונים הקרובים, ושבעי רצון מכך שהמפעל בדימונה הגיע לאיזון תפעולי במהלך חודש פברואר 2018. בנוסף, בתחילת השנה הודענו על החלטת התייעלות אסטרטגית, הכוללת את העתקת פעילות המפעל לייצור מוצרי ספיגה מקנטקי למפעל החברה בצפון קרוליינה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 3.17%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, עם ירידה של למעלה מ-90% מהשווי מאז הגיעה לבורסה.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


ממידע שהגיע לביזפורטל, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.

יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל

קרן פורטיסימו מתכננת להנפיק את סוגת לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל, במהלך שמגיע בתקופה של התעוררות בשוק ההנפקות בתל אביב

תמיר חכמוף |

קרן פורטיסימו, שמחזיקה ב-80% ממניות סוגת, מתקדמת לקראת הנפקת חברת המזון בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של 1.2-1.3 מיליארד שקל. הכספים שיגויסו בהנפקה צפויים לשמש להחזר חובות ולהמשך השקעות בצמיחה.

סוגת, בניהולו של גיא פרופר, בנו של דן פרופר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר אסם, מציגה מחזור מכירות שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל. 

המותג סוגת הוא אחד המוכרים בישראל ומוצרי החברה נמצאים בכמעט כל בית. החברה עוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מוצרי מזון יבשים, בהם אורז, סוכר, קמח, פסטה וקטניות. מאז שנרכשה בידי פורטיסימו ב-2019, סוגת הרחיבה את פעילותה דרך רכישות של מותגים כמו "עץ הזית", "אל ארז", "אל נח’לה" ו"תבליני פרג". 

התשקיף צפוי להיות מוגש בשבועות הקרובים, ובשוק מעריכים כי המהלך עשוי להיות מושלם עד לסוף השנה. משיחה עם גורמים בשוק נראה כי עדיין לא התקיימו שיחות עם מוסדיים לגבי היקף או תמחור ההנפקה, אך החברה עשויה לקבל מכפילי שווי דומים להנפקת גד שבוצעה לאחרונה, שיתנו לסוגת כמובן שווי שוק אחר (מחלבות גד הונפקה בתל אביב).

שוק ההנפקות בת"א רותח

בשוק ההנפקות בתל אביב יש כיום אווירה של התעוררות, יותר חברות פונות לבורסה, יותר גיוסים, והאופטימיות חוזרת. בסוף ספטמבר סיכמנו את ההנפקות של השנה האחרונה בבורסה, אז התחילו להיסחר כבר כ-20 חברות חדשות בשוק הישראלי (ההנפקות של 2025: מי טסה ומי צללה?). מהנתונים עולה כי המשקיעים עדיין זהירים, והממוצע של תשואה לאחר הנפקה עומד על כ-14.1% מאז יום המסחר הראשון, אבל החציון רק כ-3.63%, כלומר מדובר בכמה “הצלחות” שמושכות את הממוצע, בעוד שאר החברות מתקשות.