מגדל עזריאלי
צילום: BizTV

מניות הקניונים צללו על רקע החשש מכניסתה של אמזון לישראל

הדו"חות של הקניונים עדיין לא מבטאים את המגמה, אך בעולם הקניונים מאבדים עד 20% מהיקף הפעילות; הנה תזכורת - מה ויזל מפוקס עושה כדי להתגבר על הבעיה
נועם בראל | (12)

מניות הקניונים והחברות שבתוכן צנחו היום בשיעור חד, אך מי שעקב אחרי המגמה בעולם הקמעונאות בחודשים האחרונים ובשנים האחרונות בכלל, מבין שהכתובת הייתה על הקיר. מליסרון -0.22% צללה 5.7%,ביג -1.33% נפלה 5.5%. עזריאלי קבוצה -0.13% נפלה ב-4%, וקסטרו -0.59% איבדה 4.4% מניית פוקס -0.17% נפלה 6%.

רכישות בקניונים - OUT, רכישות באינטרנט - IN

הדו"חות של הקניונים עדיין לא מבטאים את המגמה, אך בעולם הקניונים מאבדים עד 20% מהיקף הפעילות. השבוע פגשנו את הראל ויזל, מנכ"ל פוקס לראיון. לפוקס חנויות בכל הקניונים ובמספר קניונים אף יותר מחנות אחת. הוא יודע בדיוק מה קורה בשוק הקמעונאות הפיזי והוא נערך לזה - פוקס השיקה אתר קניות מקוון בשם טרמינל X, שאמור לקזז את הפגיעה בחנויות הפיזיות. 

לטענת ויזל, שוק ההלבשה בהיקף שנתי של 16 מיליארד שקל הולך להשתנות - "הרכישות דרך האינטרנט מסתכמות כיום בכ-2 מיליארד שקל והן יעלו תוך שנתיים-שלוש ל-3 מיליארד שקל".

המשמעות היא - זינוק עצום במכירות באינטרנט על חשבון החנויות בקניונים. מדובר בפגיעה ישירה וכואבת בקניונים שבין השאר מקבלים דמי שכירות בהתאם לפדיון, וכמובן שכשהפדיון יורד ההכנסות שלהן יורדות בהתאמה.

מעבר לכך, ברגע שהחנויות יעברו לאינטרנט, תחל ירידה בביקוש בקניונים, שיכול להיות סוג של כדור שלג מבחינתם. זו הסיבה שהקניונים פועלים במרץ לפתח מודל אינטרנטי (לדוגמא עזריאלי.קום).

ותוך כדי תנועה מסתבר שגם הענקיות הגלובליות מתכוונות להכנס לשוק האינטרנט הישראלי בכל הכוח. אמזון צפויה להרחיב את פעילותה לישראל בצורה מאוד משמעותית.

(חיים כצמן בראיון - לא חושש מהפילים הלבנים)

 

עזריאלי קבוצה -0.13%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מליסרון -0.22%

ביג -1.33%

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    עמי 26/11/2017 20:21
    הגב לתגובה זו
    אבל גולף בבעיה גדולה מאוד, פוקס תתמודד היא תפתח את האתר שלה ואולי גם תתחיל למכור לעוד ארצות, פוקס תתחזק
  • 10.
    גב' ישראלי אוהבת למשש ובסופו של דבר גם הבת שלה תמשש (ל"ת)
    מישה 26/11/2017 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    למרות שויזל פתח חנות מקווננת , המניה נופלת . לך תבין (ל"ת)
    קובי 26/11/2017 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שיצאו מהסרט, יפסיקו לעשוק וירויחו צנוע (ל"ת)
    צאו מהסרט מהר 26/11/2017 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 26/11/2017 13:57
    הגב לתגובה זו
    מה יש לו לחפש פה?
  • ליאור 26/11/2017 22:45
    הגב לתגובה זו
    בגלל שהכל יקר פה 20-50% (אלקטרוניקה לדוגמה) אפשר לעשות רווח יפה מאוד, גם אם תהיה תחרות והמחירים ירדו הצמיחה בישראל גבוהה בהרבה מבעולם המערבי, האוכלוסיה כבר גדולה מכמה מדינות באירופה, וכמה מדינות בארהב ולנו כמובן שזה מעולה
  • 6.
    מלי 26/11/2017 13:39
    הגב לתגובה זו
    כמו שחסמו את אובר יחסמו גם אותם
  • 5.
    יעל 26/11/2017 13:06
    הגב לתגובה זו
    יש דברים שאני מוכנה לקנות באינטרנט אבל בטח לא בגדים. לא מוותרת על הקניונים בשום פנים ואופן.
  • 4.
    שגי 26/11/2017 13:02
    הגב לתגובה זו
    מה עם החוויה אין לזה תחליף
  • 3.
    אבי 26/11/2017 13:02
    הגב לתגובה זו
    עוד 3-5 שנים לא יהיו את המותגים הללו בקניונים , מכסימום חנות עודפים. מבטיח לכם שאוטוטו תראו הנחות מפליגות לבעלי החנויות בקניונים..... תוך 5 שנים הקניונים יהפכו או למשרדים/בתי אבות/דירות
  • 2.
    מה יהיה עם המשביר לצרכן? (ל"ת)
    החתול ליימן 26/11/2017 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פל 26/11/2017 12:51
    הגב לתגובה זו
    שהאתרים בישראל לא יציעו אלא אם כן הם יחתכו חזק ברווח....ענף הקניונים עומד להשתנות, קניונים רבים לא יהיו אטרקטיביים לתפעול בשנים הבאות....גם ככה יש יותר מדי.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?