חתום וסגור: ארז ויגודמן מונה למנכ"ל טבע, ייכנס לתפקיד תוך חודש ימים

ארז ויגודמן מכהן בתפקיד נשיא מנכ"ל חברת מכתשים אגן; דריכות לקראת המסחר במניה
אבי שאולי |

עכשיו זה רשמי, אחרי תקופה ארוכה של שמועות לגבי זהות המנכ"ל החדש של טבע, הודיעה היום ענקית התרופות על מינויו של ארז ויגודמן לתפקיד מנכ"ל טבע במקומו של אייל דשא, שכיהן לאחרונה כממלא מקום המנכ"ל. לפני כן כיהן ג'רמי לוין, שאולץ לסיים את תפקידו לאחרונה. ויגודמן הוא המנכ"ל החמישי של טבע בתוך שבע שנים.

ויגודמן מכהן כנשיא ומנכ"ל חברת מכתשים אגן תעשיות מינואר 2010, החברה המובילה בעולם למוצרים אגרוכימיים גנריים, ולשעבר חברה בת של קונצרן אידיבי. הוא ימשיך לכהן בתפקידו זה עד ה-6 בפברואר ואז יעבור לעמוד בראש טבע. אייל דשא יחזור ככל הנראה לתפקיד מנהל הכספים הראשי של החברה.

ארז ויגודמן: "אני מבין את האתגרים העומדים בפני טבע"

ארז ויגודמן: "זהו כבוד גדול עבורי להתמנות לנשיא ומנכ"ל טבע, חברה חלוצה בתעשיית התרופות. אני שמח לעבוד עם צוות ההנהלה ועובדי טבע כדי להמשיך ולבנות על המסורת האדירה של החברה, כדי לחזק את עמדתנו המובילה בעולם וכדי למצות עד תום את הפוטנציאל הגדול של החברה לספק תרופות ופתרונות למטופלים ברחבי העולם. אני מבין את האתגרים העומדים בפני טבע ואני בטוח שיחד עם צוות ההנהלה נוכל להתמודד עם אתגרים אלו ולעמוד במחויבות שלנו להשיא ערך לבעלי המניות על ידי הרחבת עסקי החברה והשגת צמיחה ארוכת טווח".

ויגודמן, 54, הוא בעל תואר ראשון בראיית חשבון וכלכלה מאוניברסיטת ת"א והנו בוגר תכנית ניהול בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. הוא מכהן בוועדה המייעצת של המועצה הלאומית לכלכלה של ישראל, וכיהן בוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל בשנים 2005-2009. במקביל כיהן בתפקיד מנכ"ל שטראוס בשנים 2009-2011 ומנכ"ל עלית בשנים 1998-2000.

פיליפ פרוסט: "ארז מכהן כחבר דירקטוריון טבע משנת 2009"

ד"ר פיליפ פרוסט, יו"ר טבע, אמר: "אני רוצה לברך את ארז על מינויו למנכ"ל טבע. לארז, המכהן כחבר דירקטוריון טבע משנת 2009, הבנה עמוקה של החברה ושל התעשייה בה היא פועלת, באופן הממצב אותו בעמדה חזקה להתחיל את עבודתו בתנופה ולייצר ערך לבעלי המניות. אני רוצה להודות לאיל על שהוביל את החברה בתקופה חשובה זו, ועל התמקדותו בהוצאה לפועל של האסטרטגיה שלנו".

מניית טבע סובלת מדשדוש תקופה ארוכה ובעלי המניות מנסים זמן רב להוביל שינוי בהנהלת החברה. מאז לכתו של אלי הורביץ ז"ל, החברה מתקשה להתייצב ולעמוד בפני האתגרים הגדולים שבפניה, בניהם מאבק על הטבות המס בישראל, ופקיעת תוקף הפטנט של תרופת הדגל שלה, הקופקסון, בעוד מספר חודשים. מחיר המניה הבוקר בפתיחת המסחר 144.2 שקל.

אמיר אלשטיין: "ארז ויגודמן הוא האיש הנכון להוביל את טבע"

אמיר אלשטיין, סגן יו"ר דירקטוריון טבע וראש ועדת האיתור המיוחדת אשר הובילה את החיפוש אחר מנכ"ל, אמר, "ארז הוא האיש הנכון להוביל את טבע. בחנו רשימה נרחבת של מועמדים פנימיים וחיצוניים כחלק מתהליך חיפוש קפדני ומקיף בהובלת הדירקטוריון ובסיוע חברת איתור עולמית מובילה, אגון זנדר. ארז בלט בשל הרקורד המרשים שלו בביצוע מהפכים בתאגידים גלובליים מורכבים והשגת תוצאות פורצות דרך . הוא מנהל מוביל שינוי בעל חשיבה אסטרטגית ויכולות ביצוע מרשימות של תכניות ארגון מחדש, יצירת מומנטום עסקי, הובלת התרחבות מוצלחת בשווקים מתפתחים ועבודה עם שוק ההון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.