האוזר: רשות ני"ע מכריזה על הקמת ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"אנחנו באמת ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים וצריך לשים את זה בקדמת הבמה. לגירעון התקציבי ולמשבר העולמי יש השפעה לרעה על ההשקעות בשוק הישראלי", כך אמר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר במסיבת העיתונאים עם הגשת הדוח השנתי של רשות ני"ע ל-2012.
לדברי האוזר, "יש לשים לב גם לשער הריבית הנמוך שמגביר את התיאבון לסיכון ואת עודף המזומנים שקיים בידי הציבור, יש בכך בעיה שמעלה את החשש מפני בועה. אני חושב שאנחנו לא נמצאים עדיין במצב של בועה אבל אנחנו מתקרבים אליה, ומזה צריך להיזהר".
האוזר מתאר גם את הירידה המשמעותית בגיוסי הון במניות וגם באג"ח. הגיוסים ירדו מאוד וזו תמונת ראי למצב הכלכלי, בדומה למצב בעולם. ב-2012 לא היתה אף הנפקה ראשונית של מניות חברה ובנוסף היו גם מניות שנמחקו מהמסחר. זה לא מצב בריא".
"אני מאוד מודאג מהתמונה הלא פשוטה שעולה מהגידול במספר הסדרי החוב בשוק הישראלי. חברות שמוגדרות בעלות חוב בעייתי ונושאות הערת עסק חי או הפניית תשומת לב, היוו בשנה החולפת כשליש מסך החברות הנסחרות בבורסה. זו תמונה קשה של מצב שוק ההון הישראלי".
"אנו ערים לטענה על עודף הרגולציה על הגופים בשוק ההון, מצד שני אנחנו גם ערים לדרישות להגברת הפיקוח לנוכח הבעיות שהתעצמו בשוק בשנים האחרונות. אנחנו ערים לשני הצדדים ופועלים במקום בו אנחנו יכולים להקל על הגופים המפוקחים במסגרת תפקידנו, שהוא לפקח על הפעילות בשוק ההון לשם הגנה על המשקיעים. אני מאמין שגם אם יש בו בעיות, שוק ההון הוא שוק שאי אפשר בלעדיו, וכמובן שאי אפשר בלי הבורסה".
"הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם במסגרת רפורמת "מפת הדרכים" שפרסמנו לפני מספר חודשים ואנו מחוייבים לה, כוללים בין היתר הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים. בחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות שיועבר לאישור הממשלה והכנסת".
"אנחנו מדברים על הסדרת היעוץ למוסדיים, על תחום זירות המסחר, הברוקראז' וחדרי המסחר ועוד נושאים רבים שנמצאים על שולחנה של הרשות. אני מקווה שנוכל לצאת לדרך בקרוב הן מכיוון הפיקוח והן מכיוון ההקלות. שורה ארוכה של הקלות שעליהן כבר הצהרנו כבר נמצאות בשלב זה או אחר של יישום, הכולל חקיקה ותקינה. אנחנו מתכוונים לצאת בתקופה הקרובה עם חוק הקלות, שיאגד את כל ההקלות שהגופים המפוקחים יוכלו להנות מהם".
"לגבי המהלך במסגרתו הורנו על קיצור הדוחות, אנחנו רואים כבר היום את התוצאות ו-75 מתוך 79 החברות שנסחרות בת"א 100 ואינן דואליות כבר קיצרו את הדוחות שלהן".
"את החלק הטכנלוגי של ההצבעות האלקטרוניות כבר סיימנו ועתה אנו קרובים ליישם את פרויק ההצבעות האלקטרוניות באסיפות של החברו, כך שכל משקיע יוכל להצביע באסיפה מביתו".
"בחודש הבא צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ שבוחנת את החלופות לקידום ההשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. הכוונה היא לאפשר לכל אותן חברות היי טק שיוצאות לאקזיט - להישאר פה על ידי יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לאפשר להן להפגש עם הכסף שדרוש להן לשם פעילותן וזה יכול לקרות בבורסה הישראלית. החשיבות הטמונה בכך היא בין היתר היא שמרכז פעילותן של און חברות טכנולוגיה ישאר בישראל ויתרום למדינה ביצירת תעסוקה ובתרומה לצמיחה הכלכלית. כדי לעשות את זה צריך ליצור תמריצים והקלות שונות והועדה יושבת כיום ומשלימה את הפרטים".
מקימים ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"כשמדברים על הבורסה אי אפשר שלא לדבר על הירידה במחזורי המסחר, למרות שישראל אינה שונה בכך משאר השווקים בעולם. היום הכרזנו על ועדה שתבחן את סוגיית הירידה במחזורי המסחר ובנזילות בשוק שמטרתה להביא לשיפור ולשכלול המסחר בבורסה, משום שאנחנו חושבים שהבורסה היא כלי חשוב מאוד לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".
"הבוקר הרשות מינתה ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן חורין, שתפקידה הוא לבחון את שיכלול המסחר ואת עידוד הנזילות בבורסה. שיפור הנזילות הוא תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני ולהגדלת הנגישות של שוק ההון, כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי. הכוונה היא גם לתרום לכך שהבורסה הישראלית תהפוך ליותר אטרקטיבית גם למשקיעים זרים כולל כניסה של קרנות זרות לפעילות בישראל".
"אני מקווה שתוך מספר חודשים הוועדה תגיש את מסקנותיה ותציג דרכים לשיפור הפעילות בבורסה. לועדה לא ניתן מנדט על עניין הארכת שעות המסחר בבורסה, אבל בהחלט יכול להיות שתהיה התייחסות לכך במסגרת המלצות הועדה".
מהדו"ח השנתי לשנת 2012 עולה כי עלות שכרו של יו"ר רשות ני"ע עלתה בשנה האחרונה בכ-6% והסתכמה בכ-820 אלף שקל לשנה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה להחלטת רשות ניירות ערך להקים ועדה לטיפול בירידה במחזורי המסחר "אנו מברכים על הקמת הועדה, ומעודדים כל ניסיון לעידוד שוק ההון הישראלי. גם רשות ניירות ערך מבינה שעודף הרגולציה והתקנות האינסופיות עימן מתמודדות החברות הציבוריות הביאו למחיקה של 130 חברות ב-5 שנים. מחיקת חברות בשווי שוק מצרפי של 35 מיליארד שקל היא הסיבה המרכזית לירידה במחזורי המסחר. יש צורך מיידי במהלך כולל של דה-רגולציה, תוך בחינת עלות-תועלת לכל רגולציה קיימת. איגוד החברות הציבוריות יופיע בפני הוועדה ויעלה בפניה המלצות אופרטיביות להחזרת המשקיעים לאחד העם".
- 4.רמי 23/04/2013 15:23הגב לתגובה זומס הוגן צריך להיות יחסי להכנסות של המשקיע.
- 3.וואו ,שמתם לב שיש בעיה ,העיקר שנהנתם מהחופש באיים . (ל"ת)בא 23/04/2013 14:51הגב לתגובה זו
- וכמובן גם טוב שהמשכורת דופקת . (ל"ת)בא 23/04/2013 15:41הגב לתגובה זו
- 2.גם לחרבן צריך טופס? 23/04/2013 14:31הגב לתגובה זוכשעל כל פיפס צריך למלא טפסים ולעבר ועדות השקעה, ולהיות חשופים לאכיפה - אז אין אינטרס לבצע פעולות, ולא מבצעים פעולות. יש להקל מידית ברגולציה הבלתי מידתית.
- 1.שגיא טובי 23/04/2013 14:29הגב לתגובה זונצפה לייצוג בוועדה גם כדי לומר את דברינו כדי לגרום לפעולה אמיתית להפחתת המס על הבורסה.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.
מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח
אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".
משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.
במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.
- בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
- בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.
