האוזר: רשות ני"ע מכריזה על הקמת ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"אנחנו באמת ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים וצריך לשים את זה בקדמת הבמה. לגירעון התקציבי ולמשבר העולמי יש השפעה לרעה על ההשקעות בשוק הישראלי", כך אמר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר במסיבת העיתונאים עם הגשת הדוח השנתי של רשות ני"ע ל-2012.
לדברי האוזר, "יש לשים לב גם לשער הריבית הנמוך שמגביר את התיאבון לסיכון ואת עודף המזומנים שקיים בידי הציבור, יש בכך בעיה שמעלה את החשש מפני בועה. אני חושב שאנחנו לא נמצאים עדיין במצב של בועה אבל אנחנו מתקרבים אליה, ומזה צריך להיזהר".
האוזר מתאר גם את הירידה המשמעותית בגיוסי הון במניות וגם באג"ח. הגיוסים ירדו מאוד וזו תמונת ראי למצב הכלכלי, בדומה למצב בעולם. ב-2012 לא היתה אף הנפקה ראשונית של מניות חברה ובנוסף היו גם מניות שנמחקו מהמסחר. זה לא מצב בריא".
"אני מאוד מודאג מהתמונה הלא פשוטה שעולה מהגידול במספר הסדרי החוב בשוק הישראלי. חברות שמוגדרות בעלות חוב בעייתי ונושאות הערת עסק חי או הפניית תשומת לב, היוו בשנה החולפת כשליש מסך החברות הנסחרות בבורסה. זו תמונה קשה של מצב שוק ההון הישראלי".
"אנו ערים לטענה על עודף הרגולציה על הגופים בשוק ההון, מצד שני אנחנו גם ערים לדרישות להגברת הפיקוח לנוכח הבעיות שהתעצמו בשוק בשנים האחרונות. אנחנו ערים לשני הצדדים ופועלים במקום בו אנחנו יכולים להקל על הגופים המפוקחים במסגרת תפקידנו, שהוא לפקח על הפעילות בשוק ההון לשם הגנה על המשקיעים. אני מאמין שגם אם יש בו בעיות, שוק ההון הוא שוק שאי אפשר בלעדיו, וכמובן שאי אפשר בלי הבורסה".
"הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם במסגרת רפורמת "מפת הדרכים" שפרסמנו לפני מספר חודשים ואנו מחוייבים לה, כוללים בין היתר הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים. בחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות שיועבר לאישור הממשלה והכנסת".
"אנחנו מדברים על הסדרת היעוץ למוסדיים, על תחום זירות המסחר, הברוקראז' וחדרי המסחר ועוד נושאים רבים שנמצאים על שולחנה של הרשות. אני מקווה שנוכל לצאת לדרך בקרוב הן מכיוון הפיקוח והן מכיוון ההקלות. שורה ארוכה של הקלות שעליהן כבר הצהרנו כבר נמצאות בשלב זה או אחר של יישום, הכולל חקיקה ותקינה. אנחנו מתכוונים לצאת בתקופה הקרובה עם חוק הקלות, שיאגד את כל ההקלות שהגופים המפוקחים יוכלו להנות מהם".
"לגבי המהלך במסגרתו הורנו על קיצור הדוחות, אנחנו רואים כבר היום את התוצאות ו-75 מתוך 79 החברות שנסחרות בת"א 100 ואינן דואליות כבר קיצרו את הדוחות שלהן".
"את החלק הטכנלוגי של ההצבעות האלקטרוניות כבר סיימנו ועתה אנו קרובים ליישם את פרויק ההצבעות האלקטרוניות באסיפות של החברו, כך שכל משקיע יוכל להצביע באסיפה מביתו".
"בחודש הבא צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ שבוחנת את החלופות לקידום ההשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. הכוונה היא לאפשר לכל אותן חברות היי טק שיוצאות לאקזיט - להישאר פה על ידי יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לאפשר להן להפגש עם הכסף שדרוש להן לשם פעילותן וזה יכול לקרות בבורסה הישראלית. החשיבות הטמונה בכך היא בין היתר היא שמרכז פעילותן של און חברות טכנולוגיה ישאר בישראל ויתרום למדינה ביצירת תעסוקה ובתרומה לצמיחה הכלכלית. כדי לעשות את זה צריך ליצור תמריצים והקלות שונות והועדה יושבת כיום ומשלימה את הפרטים".
מקימים ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"כשמדברים על הבורסה אי אפשר שלא לדבר על הירידה במחזורי המסחר, למרות שישראל אינה שונה בכך משאר השווקים בעולם. היום הכרזנו על ועדה שתבחן את סוגיית הירידה במחזורי המסחר ובנזילות בשוק שמטרתה להביא לשיפור ולשכלול המסחר בבורסה, משום שאנחנו חושבים שהבורסה היא כלי חשוב מאוד לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".
"הבוקר הרשות מינתה ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן חורין, שתפקידה הוא לבחון את שיכלול המסחר ואת עידוד הנזילות בבורסה. שיפור הנזילות הוא תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני ולהגדלת הנגישות של שוק ההון, כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי. הכוונה היא גם לתרום לכך שהבורסה הישראלית תהפוך ליותר אטרקטיבית גם למשקיעים זרים כולל כניסה של קרנות זרות לפעילות בישראל".
"אני מקווה שתוך מספר חודשים הוועדה תגיש את מסקנותיה ותציג דרכים לשיפור הפעילות בבורסה. לועדה לא ניתן מנדט על עניין הארכת שעות המסחר בבורסה, אבל בהחלט יכול להיות שתהיה התייחסות לכך במסגרת המלצות הועדה".
מהדו"ח השנתי לשנת 2012 עולה כי עלות שכרו של יו"ר רשות ני"ע עלתה בשנה האחרונה בכ-6% והסתכמה בכ-820 אלף שקל לשנה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה להחלטת רשות ניירות ערך להקים ועדה לטיפול בירידה במחזורי המסחר "אנו מברכים על הקמת הועדה, ומעודדים כל ניסיון לעידוד שוק ההון הישראלי. גם רשות ניירות ערך מבינה שעודף הרגולציה והתקנות האינסופיות עימן מתמודדות החברות הציבוריות הביאו למחיקה של 130 חברות ב-5 שנים. מחיקת חברות בשווי שוק מצרפי של 35 מיליארד שקל היא הסיבה המרכזית לירידה במחזורי המסחר. יש צורך מיידי במהלך כולל של דה-רגולציה, תוך בחינת עלות-תועלת לכל רגולציה קיימת. איגוד החברות הציבוריות יופיע בפני הוועדה ויעלה בפניה המלצות אופרטיביות להחזרת המשקיעים לאחד העם".
- 4.רמי 23/04/2013 15:23הגב לתגובה זומס הוגן צריך להיות יחסי להכנסות של המשקיע.
- 3.וואו ,שמתם לב שיש בעיה ,העיקר שנהנתם מהחופש באיים . (ל"ת)בא 23/04/2013 14:51הגב לתגובה זו
- וכמובן גם טוב שהמשכורת דופקת . (ל"ת)בא 23/04/2013 15:41הגב לתגובה זו
- 2.גם לחרבן צריך טופס? 23/04/2013 14:31הגב לתגובה זוכשעל כל פיפס צריך למלא טפסים ולעבר ועדות השקעה, ולהיות חשופים לאכיפה - אז אין אינטרס לבצע פעולות, ולא מבצעים פעולות. יש להקל מידית ברגולציה הבלתי מידתית.
- 1.שגיא טובי 23/04/2013 14:29הגב לתגובה זונצפה לייצוג בוועדה גם כדי לומר את דברינו כדי לגרום לפעולה אמיתית להפחתת המס על הבורסה.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
