האוזר: רשות ני"ע מכריזה על הקמת ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה

יו"ר רשות ני"ע עם הגשת הדוח השנתי 2012: "במסגרת "מפת הדרכים" בחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים, שיועבר לאישור הממשלה והכנסת"
יעל גרונטמן | (5)

"אנחנו באמת ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים וצריך לשים את זה בקדמת הבמה. לגירעון התקציבי ולמשבר העולמי יש השפעה לרעה על ההשקעות בשוק הישראלי", כך אמר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר במסיבת העיתונאים עם הגשת הדוח השנתי של רשות ני"ע ל-2012.

לדברי האוזר, "יש לשים לב גם לשער הריבית הנמוך שמגביר את התיאבון לסיכון ואת עודף המזומנים שקיים בידי הציבור, יש בכך בעיה שמעלה את החשש מפני בועה. אני חושב שאנחנו לא נמצאים עדיין במצב של בועה אבל אנחנו מתקרבים אליה, ומזה צריך להיזהר".

האוזר מתאר גם את הירידה המשמעותית בגיוסי הון במניות וגם באג"ח. הגיוסים ירדו מאוד וזו תמונת ראי למצב הכלכלי, בדומה למצב בעולם. ב-2012 לא היתה אף הנפקה ראשונית של מניות חברה ובנוסף היו גם מניות שנמחקו מהמסחר. זה לא מצב בריא".

"אני מאוד מודאג מהתמונה הלא פשוטה שעולה מהגידול במספר הסדרי החוב בשוק הישראלי. חברות שמוגדרות בעלות חוב בעייתי ונושאות הערת עסק חי או הפניית תשומת לב, היוו בשנה החולפת כשליש מסך החברות הנסחרות בבורסה. זו תמונה קשה של מצב שוק ההון הישראלי".

"אנו ערים לטענה על עודף הרגולציה על הגופים בשוק ההון, מצד שני אנחנו גם ערים לדרישות להגברת הפיקוח לנוכח הבעיות שהתעצמו בשוק בשנים האחרונות. אנחנו ערים לשני הצדדים ופועלים במקום בו אנחנו יכולים להקל על הגופים המפוקחים במסגרת תפקידנו, שהוא לפקח על הפעילות בשוק ההון לשם הגנה על המשקיעים. אני מאמין שגם אם יש בו בעיות, שוק ההון הוא שוק שאי אפשר בלעדיו, וכמובן שאי אפשר בלי הבורסה".

"הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם במסגרת רפורמת "מפת הדרכים" שפרסמנו לפני מספר חודשים ואנו מחוייבים לה, כוללים בין היתר הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים. בחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות שיועבר לאישור הממשלה והכנסת".

"אנחנו מדברים על הסדרת היעוץ למוסדיים, על תחום זירות המסחר, הברוקראז' וחדרי המסחר ועוד נושאים רבים שנמצאים על שולחנה של הרשות. אני מקווה שנוכל לצאת לדרך בקרוב הן מכיוון הפיקוח והן מכיוון ההקלות. שורה ארוכה של הקלות שעליהן כבר הצהרנו כבר נמצאות בשלב זה או אחר של יישום, הכולל חקיקה ותקינה. אנחנו מתכוונים לצאת בתקופה הקרובה עם חוק הקלות, שיאגד את כל ההקלות שהגופים המפוקחים יוכלו להנות מהם".

"לגבי המהלך במסגרתו הורנו על קיצור הדוחות, אנחנו רואים כבר היום את התוצאות ו-75 מתוך 79 החברות שנסחרות בת"א 100 ואינן דואליות כבר קיצרו את הדוחות שלהן".

"את החלק הטכנלוגי של ההצבעות האלקטרוניות כבר סיימנו ועתה אנו קרובים ליישם את פרויק ההצבעות האלקטרוניות באסיפות של החברו, כך שכל משקיע יוכל להצביע באסיפה מביתו".

"בחודש הבא צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ שבוחנת את החלופות לקידום ההשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. הכוונה היא לאפשר לכל אותן חברות היי טק שיוצאות לאקזיט - להישאר פה על ידי יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לאפשר להן להפגש עם הכסף שדרוש להן לשם פעילותן וזה יכול לקרות בבורסה הישראלית. החשיבות הטמונה בכך היא בין היתר היא שמרכז פעילותן של און חברות טכנולוגיה ישאר בישראל ויתרום למדינה ביצירת תעסוקה ובתרומה לצמיחה הכלכלית. כדי לעשות את זה צריך ליצור תמריצים והקלות שונות והועדה יושבת כיום ומשלימה את הפרטים".

מקימים ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה

"כשמדברים על הבורסה אי אפשר שלא לדבר על הירידה במחזורי המסחר, למרות שישראל אינה שונה בכך משאר השווקים בעולם. היום הכרזנו על ועדה שתבחן את סוגיית הירידה במחזורי המסחר ובנזילות בשוק שמטרתה להביא לשיפור ולשכלול המסחר בבורסה, משום שאנחנו חושבים שהבורסה היא כלי חשוב מאוד לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".

"הבוקר הרשות מינתה ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן חורין, שתפקידה הוא לבחון את שיכלול המסחר ואת עידוד הנזילות בבורסה. שיפור הנזילות הוא תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני ולהגדלת הנגישות של שוק ההון, כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי. הכוונה היא גם לתרום לכך שהבורסה הישראלית תהפוך ליותר אטרקטיבית גם למשקיעים זרים כולל כניסה של קרנות זרות לפעילות בישראל".

"אני מקווה שתוך מספר חודשים הוועדה תגיש את מסקנותיה ותציג דרכים לשיפור הפעילות בבורסה. לועדה לא ניתן מנדט על עניין הארכת שעות המסחר בבורסה, אבל בהחלט יכול להיות שתהיה התייחסות לכך במסגרת המלצות הועדה".

מהדו"ח השנתי לשנת 2012 עולה כי עלות שכרו של יו"ר רשות ני"ע עלתה בשנה האחרונה בכ-6% והסתכמה בכ-820 אלף שקל לשנה.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה להחלטת רשות ניירות ערך להקים ועדה לטיפול בירידה במחזורי המסחר "אנו מברכים על הקמת הועדה, ומעודדים כל ניסיון לעידוד שוק ההון הישראלי. גם רשות ניירות ערך מבינה שעודף הרגולציה והתקנות האינסופיות עימן מתמודדות החברות הציבוריות הביאו למחיקה של 130 חברות ב-5 שנים. מחיקת חברות בשווי שוק מצרפי של 35 מיליארד שקל היא הסיבה המרכזית לירידה במחזורי המסחר. יש צורך מיידי במהלך כולל של דה-רגולציה, תוך בחינת עלות-תועלת לכל רגולציה קיימת. איגוד החברות הציבוריות יופיע בפני הוועדה ויעלה בפניה המלצות אופרטיביות להחזרת המשקיעים לאחד העם".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמי 23/04/2013 15:23
    הגב לתגובה זו
    מס הוגן צריך להיות יחסי להכנסות של המשקיע.
  • 3.
    וואו ,שמתם לב שיש בעיה ,העיקר שנהנתם מהחופש באיים . (ל"ת)
    בא 23/04/2013 14:51
    הגב לתגובה זו
  • וכמובן גם טוב שהמשכורת דופקת . (ל"ת)
    בא 23/04/2013 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם לחרבן צריך טופס? 23/04/2013 14:31
    הגב לתגובה זו
    כשעל כל פיפס צריך למלא טפסים ולעבר ועדות השקעה, ולהיות חשופים לאכיפה - אז אין אינטרס לבצע פעולות, ולא מבצעים פעולות. יש להקל מידית ברגולציה הבלתי מידתית.
  • 1.
    שגיא טובי 23/04/2013 14:29
    הגב לתגובה זו
    נצפה לייצוג בוועדה גם כדי לומר את דברינו כדי לגרום לפעולה אמיתית להפחתת המס על הבורסה.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.