האוזר: רשות ני"ע מכריזה על הקמת ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"אנחנו באמת ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים וצריך לשים את זה בקדמת הבמה. לגירעון התקציבי ולמשבר העולמי יש השפעה לרעה על ההשקעות בשוק הישראלי", כך אמר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר במסיבת העיתונאים עם הגשת הדוח השנתי של רשות ני"ע ל-2012.
לדברי האוזר, "יש לשים לב גם לשער הריבית הנמוך שמגביר את התיאבון לסיכון ואת עודף המזומנים שקיים בידי הציבור, יש בכך בעיה שמעלה את החשש מפני בועה. אני חושב שאנחנו לא נמצאים עדיין במצב של בועה אבל אנחנו מתקרבים אליה, ומזה צריך להיזהר".
האוזר מתאר גם את הירידה המשמעותית בגיוסי הון במניות וגם באג"ח. הגיוסים ירדו מאוד וזו תמונת ראי למצב הכלכלי, בדומה למצב בעולם. ב-2012 לא היתה אף הנפקה ראשונית של מניות חברה ובנוסף היו גם מניות שנמחקו מהמסחר. זה לא מצב בריא".
"אני מאוד מודאג מהתמונה הלא פשוטה שעולה מהגידול במספר הסדרי החוב בשוק הישראלי. חברות שמוגדרות בעלות חוב בעייתי ונושאות הערת עסק חי או הפניית תשומת לב, היוו בשנה החולפת כשליש מסך החברות הנסחרות בבורסה. זו תמונה קשה של מצב שוק ההון הישראלי".
"אנו ערים לטענה על עודף הרגולציה על הגופים בשוק ההון, מצד שני אנחנו גם ערים לדרישות להגברת הפיקוח לנוכח הבעיות שהתעצמו בשוק בשנים האחרונות. אנחנו ערים לשני הצדדים ופועלים במקום בו אנחנו יכולים להקל על הגופים המפוקחים במסגרת תפקידנו, שהוא לפקח על הפעילות בשוק ההון לשם הגנה על המשקיעים. אני מאמין שגם אם יש בו בעיות, שוק ההון הוא שוק שאי אפשר בלעדיו, וכמובן שאי אפשר בלי הבורסה".
"הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם במסגרת רפורמת "מפת הדרכים" שפרסמנו לפני מספר חודשים ואנו מחוייבים לה, כוללים בין היתר הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים. בחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות שיועבר לאישור הממשלה והכנסת".
"אנחנו מדברים על הסדרת היעוץ למוסדיים, על תחום זירות המסחר, הברוקראז' וחדרי המסחר ועוד נושאים רבים שנמצאים על שולחנה של הרשות. אני מקווה שנוכל לצאת לדרך בקרוב הן מכיוון הפיקוח והן מכיוון ההקלות. שורה ארוכה של הקלות שעליהן כבר הצהרנו כבר נמצאות בשלב זה או אחר של יישום, הכולל חקיקה ותקינה. אנחנו מתכוונים לצאת בתקופה הקרובה עם חוק הקלות, שיאגד את כל ההקלות שהגופים המפוקחים יוכלו להנות מהם".
"לגבי המהלך במסגרתו הורנו על קיצור הדוחות, אנחנו רואים כבר היום את התוצאות ו-75 מתוך 79 החברות שנסחרות בת"א 100 ואינן דואליות כבר קיצרו את הדוחות שלהן".
"את החלק הטכנלוגי של ההצבעות האלקטרוניות כבר סיימנו ועתה אנו קרובים ליישם את פרויק ההצבעות האלקטרוניות באסיפות של החברו, כך שכל משקיע יוכל להצביע באסיפה מביתו".
"בחודש הבא צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ שבוחנת את החלופות לקידום ההשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. הכוונה היא לאפשר לכל אותן חברות היי טק שיוצאות לאקזיט - להישאר פה על ידי יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לאפשר להן להפגש עם הכסף שדרוש להן לשם פעילותן וזה יכול לקרות בבורסה הישראלית. החשיבות הטמונה בכך היא בין היתר היא שמרכז פעילותן של און חברות טכנולוגיה ישאר בישראל ויתרום למדינה ביצירת תעסוקה ובתרומה לצמיחה הכלכלית. כדי לעשות את זה צריך ליצור תמריצים והקלות שונות והועדה יושבת כיום ומשלימה את הפרטים".
מקימים ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"כשמדברים על הבורסה אי אפשר שלא לדבר על הירידה במחזורי המסחר, למרות שישראל אינה שונה בכך משאר השווקים בעולם. היום הכרזנו על ועדה שתבחן את סוגיית הירידה במחזורי המסחר ובנזילות בשוק שמטרתה להביא לשיפור ולשכלול המסחר בבורסה, משום שאנחנו חושבים שהבורסה היא כלי חשוב מאוד לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".
"הבוקר הרשות מינתה ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן חורין, שתפקידה הוא לבחון את שיכלול המסחר ואת עידוד הנזילות בבורסה. שיפור הנזילות הוא תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני ולהגדלת הנגישות של שוק ההון, כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי. הכוונה היא גם לתרום לכך שהבורסה הישראלית תהפוך ליותר אטרקטיבית גם למשקיעים זרים כולל כניסה של קרנות זרות לפעילות בישראל".
"אני מקווה שתוך מספר חודשים הוועדה תגיש את מסקנותיה ותציג דרכים לשיפור הפעילות בבורסה. לועדה לא ניתן מנדט על עניין הארכת שעות המסחר בבורסה, אבל בהחלט יכול להיות שתהיה התייחסות לכך במסגרת המלצות הועדה".
מהדו"ח השנתי לשנת 2012 עולה כי עלות שכרו של יו"ר רשות ני"ע עלתה בשנה האחרונה בכ-6% והסתכמה בכ-820 אלף שקל לשנה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה להחלטת רשות ניירות ערך להקים ועדה לטיפול בירידה במחזורי המסחר "אנו מברכים על הקמת הועדה, ומעודדים כל ניסיון לעידוד שוק ההון הישראלי. גם רשות ניירות ערך מבינה שעודף הרגולציה והתקנות האינסופיות עימן מתמודדות החברות הציבוריות הביאו למחיקה של 130 חברות ב-5 שנים. מחיקת חברות בשווי שוק מצרפי של 35 מיליארד שקל היא הסיבה המרכזית לירידה במחזורי המסחר. יש צורך מיידי במהלך כולל של דה-רגולציה, תוך בחינת עלות-תועלת לכל רגולציה קיימת. איגוד החברות הציבוריות יופיע בפני הוועדה ויעלה בפניה המלצות אופרטיביות להחזרת המשקיעים לאחד העם".
- 4.רמי 23/04/2013 15:23הגב לתגובה זומס הוגן צריך להיות יחסי להכנסות של המשקיע.
- 3.וואו ,שמתם לב שיש בעיה ,העיקר שנהנתם מהחופש באיים . (ל"ת)בא 23/04/2013 14:51הגב לתגובה זו
- וכמובן גם טוב שהמשכורת דופקת . (ל"ת)בא 23/04/2013 15:41הגב לתגובה זו
- 2.גם לחרבן צריך טופס? 23/04/2013 14:31הגב לתגובה זוכשעל כל פיפס צריך למלא טפסים ולעבר ועדות השקעה, ולהיות חשופים לאכיפה - אז אין אינטרס לבצע פעולות, ולא מבצעים פעולות. יש להקל מידית ברגולציה הבלתי מידתית.
- 1.שגיא טובי 23/04/2013 14:29הגב לתגובה זונצפה לייצוג בוועדה גם כדי לומר את דברינו כדי לגרום לפעולה אמיתית להפחתת המס על הבורסה.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202515 הגדולים; במי אתם בוחרים?
אנשי השנה סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
