האוזר: רשות ני"ע מכריזה על הקמת ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"אנחנו באמת ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים וצריך לשים את זה בקדמת הבמה. לגירעון התקציבי ולמשבר העולמי יש השפעה לרעה על ההשקעות בשוק הישראלי", כך אמר יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר במסיבת העיתונאים עם הגשת הדוח השנתי של רשות ני"ע ל-2012.
לדברי האוזר, "יש לשים לב גם לשער הריבית הנמוך שמגביר את התיאבון לסיכון ואת עודף המזומנים שקיים בידי הציבור, יש בכך בעיה שמעלה את החשש מפני בועה. אני חושב שאנחנו לא נמצאים עדיין במצב של בועה אבל אנחנו מתקרבים אליה, ומזה צריך להיזהר".
האוזר מתאר גם את הירידה המשמעותית בגיוסי הון במניות וגם באג"ח. הגיוסים ירדו מאוד וזו תמונת ראי למצב הכלכלי, בדומה למצב בעולם. ב-2012 לא היתה אף הנפקה ראשונית של מניות חברה ובנוסף היו גם מניות שנמחקו מהמסחר. זה לא מצב בריא".
"אני מאוד מודאג מהתמונה הלא פשוטה שעולה מהגידול במספר הסדרי החוב בשוק הישראלי. חברות שמוגדרות בעלות חוב בעייתי ונושאות הערת עסק חי או הפניית תשומת לב, היוו בשנה החולפת כשליש מסך החברות הנסחרות בבורסה. זו תמונה קשה של מצב שוק ההון הישראלי".
"אנו ערים לטענה על עודף הרגולציה על הגופים בשוק ההון, מצד שני אנחנו גם ערים לדרישות להגברת הפיקוח לנוכח הבעיות שהתעצמו בשוק בשנים האחרונות. אנחנו ערים לשני הצדדים ופועלים במקום בו אנחנו יכולים להקל על הגופים המפוקחים במסגרת תפקידנו, שהוא לפקח על הפעילות בשוק ההון לשם הגנה על המשקיעים. אני מאמין שגם אם יש בו בעיות, שוק ההון הוא שוק שאי אפשר בלעדיו, וכמובן שאי אפשר בלי הבורסה".
"הפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם במסגרת רפורמת "מפת הדרכים" שפרסמנו לפני מספר חודשים ואנו מחוייבים לה, כוללים בין היתר הקלות לגופים המפוקחים מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים. בחודש הבא נציג לראשונה סט מקיף וכולל של הקלות שיועבר לאישור הממשלה והכנסת".
"אנחנו מדברים על הסדרת היעוץ למוסדיים, על תחום זירות המסחר, הברוקראז' וחדרי המסחר ועוד נושאים רבים שנמצאים על שולחנה של הרשות. אני מקווה שנוכל לצאת לדרך בקרוב הן מכיוון הפיקוח והן מכיוון ההקלות. שורה ארוכה של הקלות שעליהן כבר הצהרנו כבר נמצאות בשלב זה או אחר של יישום, הכולל חקיקה ותקינה. אנחנו מתכוונים לצאת בתקופה הקרובה עם חוק הקלות, שיאגד את כל ההקלות שהגופים המפוקחים יוכלו להנות מהם".
"לגבי המהלך במסגרתו הורנו על קיצור הדוחות, אנחנו רואים כבר היום את התוצאות ו-75 מתוך 79 החברות שנסחרות בת"א 100 ואינן דואליות כבר קיצרו את הדוחות שלהן".
"את החלק הטכנלוגי של ההצבעות האלקטרוניות כבר סיימנו ועתה אנו קרובים ליישם את פרויק ההצבעות האלקטרוניות באסיפות של החברו, כך שכל משקיע יוכל להצביע באסיפה מביתו".
"בחודש הבא צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ שבוחנת את החלופות לקידום ההשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. הכוונה היא לאפשר לכל אותן חברות היי טק שיוצאות לאקזיט - להישאר פה על ידי יצירת זמינות לגיוס הון בבורסה בת"א. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לאפשר להן להפגש עם הכסף שדרוש להן לשם פעילותן וזה יכול לקרות בבורסה הישראלית. החשיבות הטמונה בכך היא בין היתר היא שמרכז פעילותן של און חברות טכנולוגיה ישאר בישראל ויתרום למדינה ביצירת תעסוקה ובתרומה לצמיחה הכלכלית. כדי לעשות את זה צריך ליצור תמריצים והקלות שונות והועדה יושבת כיום ומשלימה את הפרטים".
מקימים ועדה לבדיקת הנזילות בבורסה
"כשמדברים על הבורסה אי אפשר שלא לדבר על הירידה במחזורי המסחר, למרות שישראל אינה שונה בכך משאר השווקים בעולם. היום הכרזנו על ועדה שתבחן את סוגיית הירידה במחזורי המסחר ובנזילות בשוק שמטרתה להביא לשיפור ולשכלול המסחר בבורסה, משום שאנחנו חושבים שהבורסה היא כלי חשוב מאוד לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".
"הבוקר הרשות מינתה ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן חורין, שתפקידה הוא לבחון את שיכלול המסחר ואת עידוד הנזילות בבורסה. שיפור הנזילות הוא תנאי הכרחי לפיתוח השוק הראשוני ולהגדלת הנגישות של שוק ההון, כחלופה לגיוס מקורות הון על ידי המגזר העסקי. הכוונה היא גם לתרום לכך שהבורסה הישראלית תהפוך ליותר אטרקטיבית גם למשקיעים זרים כולל כניסה של קרנות זרות לפעילות בישראל".
"אני מקווה שתוך מספר חודשים הוועדה תגיש את מסקנותיה ותציג דרכים לשיפור הפעילות בבורסה. לועדה לא ניתן מנדט על עניין הארכת שעות המסחר בבורסה, אבל בהחלט יכול להיות שתהיה התייחסות לכך במסגרת המלצות הועדה".
מהדו"ח השנתי לשנת 2012 עולה כי עלות שכרו של יו"ר רשות ני"ע עלתה בשנה האחרונה בכ-6% והסתכמה בכ-820 אלף שקל לשנה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה להחלטת רשות ניירות ערך להקים ועדה לטיפול בירידה במחזורי המסחר "אנו מברכים על הקמת הועדה, ומעודדים כל ניסיון לעידוד שוק ההון הישראלי. גם רשות ניירות ערך מבינה שעודף הרגולציה והתקנות האינסופיות עימן מתמודדות החברות הציבוריות הביאו למחיקה של 130 חברות ב-5 שנים. מחיקת חברות בשווי שוק מצרפי של 35 מיליארד שקל היא הסיבה המרכזית לירידה במחזורי המסחר. יש צורך מיידי במהלך כולל של דה-רגולציה, תוך בחינת עלות-תועלת לכל רגולציה קיימת. איגוד החברות הציבוריות יופיע בפני הוועדה ויעלה בפניה המלצות אופרטיביות להחזרת המשקיעים לאחד העם".
- 4.רמי 23/04/2013 15:23הגב לתגובה זומס הוגן צריך להיות יחסי להכנסות של המשקיע.
- 3.וואו ,שמתם לב שיש בעיה ,העיקר שנהנתם מהחופש באיים . (ל"ת)בא 23/04/2013 14:51הגב לתגובה זו
- וכמובן גם טוב שהמשכורת דופקת . (ל"ת)בא 23/04/2013 15:41הגב לתגובה זו
- 2.גם לחרבן צריך טופס? 23/04/2013 14:31הגב לתגובה זוכשעל כל פיפס צריך למלא טפסים ולעבר ועדות השקעה, ולהיות חשופים לאכיפה - אז אין אינטרס לבצע פעולות, ולא מבצעים פעולות. יש להקל מידית ברגולציה הבלתי מידתית.
- 1.שגיא טובי 23/04/2013 14:29הגב לתגובה זונצפה לייצוג בוועדה גם כדי לומר את דברינו כדי לגרום לפעולה אמיתית להפחתת המס על הבורסה.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
