בעלת השליטה בגיידליין מנסה למחוק אותה מהמסחר
יפעת בקרת פרסום מנסה למחוק את גיידליין מהמסחר - לפי שווי של 80 מיליון שקל - נמוך מההון העצמי של החברה שעומד על 97 מיליון שקל
יפעת בקרת פרסום, בעלת השליטה בחברת גיידליין גיידליין (54.85%) המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון,משפטים,כספים, מיסוי ונדל"ן, יוצאת במהלך להגדלת החזקתה בחברה: יפעת מציעה לרכוש את יתרת המניות מחיר של 8.5 שקלים למניה. מדובר בפרמיה של כ-5.9% על מחיר הסגירה אמש, ופרמיה של כ-31.8% על פני המחיר הממוצע בששת החודשים האחרונים.
עם זאת, ההצעה משקפת לגיידליין שווי של כ-80 מיליון שקל - נמוך מההון העצמי של החברה שעומד על 97 מיליון שקל, אך גבוה משווי השוק שעומד על 70 מיליון שקל. ההצעה עשויה להוות מהלך לקראת רכישת שליטה מלאה בחברה, דבר שיאפשר מחיקתה מהמסחר,בכפוף לשיעור היענות של לפחות 95% מהציבור.
לפי ההצעה, רכישת המניות תמומן ממקורות עצמיים, וכרגע לא קיימת תוכנית לשינוי בתחום הפעילות או לפעולות חריגות, אך המציעה לא שוללת אפשרות למכור או לרכוש מניות בעתיד.
- קו מנחה עלתה לאחזקה של 80% בסיירינקס תמורת כ-5 מ' ש' נוספים
- קו מנחה: גידול של 45% ב-EBITDA שעמד על 21.3 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם
תצליח יפעת להגיע להחזקה כוללת של 90% לפחות - ייתכן שתנסה למחוק את גיידליין מהמסחר בבורסה. נכון להיום, אין בידי המציעה אופציות או זכויות המרה למניות נוספות, והצעת הרכש כוללת את כל בעלי המניות למעט יפעת עצמה, המנהלים, והחזקות רדומות.
את 2024 סיכמה גיידליין עם הכנסות של 79.2 מיליון שקל לעומת 75.3 מיליון שקל ב-2023. הרווח הגולמי ירד ל-25.1 מיליון שקל לעומת 28.6 מיליון שקל בשנה הקודמת. החברה רשמה הפסד תפעולי של 9.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 4.5 מיליון שקל ב-2023, ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 9 מיליון שקל לעומת 4.3 מיליון שקל ב-2023. מתחילת השנה עלתה מניית גיידליין ב-49% ובשנה האחרונה עלתה ב-26.8%.
- 1.יובל 12/06/2025 09:41הגב לתגובה זונגד הקומבינה הזאת
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
