לייבפרסון עם תחזית חלשה; ההכנסות ברבעון ירדו ב-23%
הכנסות החברה הסתכמו ב-73.2 מיליון דולר לעומת 95.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; החברה צופה הכנסות של 240-255 מיליון דולר ב-2025, כאשר האנליסטים צפו הכנסות של 255.3 מיליון דולר
לייבפרסון לייבפרסון 0.06% ירדה במסחר המאוחר בוול סטריט ב-14.5%, החברה דיווחה על הכנסות של 73.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 23.3% לעומת 95.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, לדברי החברה הירידה נבעה בשל ביטולים וצמצום היקף הפעילות מצד לקוחות. החברה הציגה הפסד של 112 מיליון דולר, או הפסד של 1.27 דולר למניה. החברה סיפקה תחזית לרבעון הראשון של 2025 ולשנה כולה. כאשר ברבעון ראשון החברה צופה הכנסות בטווח של 63-65 מיליון דולר, צמיחה בהכנסות בטווח של 24-26% משנה לשנה, EBITDA מתואם בטווח של 1-3 מיליון דולר.
בשנת 2025 כולה החברה צופה הכנסות בטווח של 240-255 מיליון דולר, מתחת לצפי האנליסטים להכנסות שנתיות של 255.3 מיליון דולר, צמיחה בהכנסות בטווח של 18-23% משנה לשנה, ו-EBITDA מתואם של עד 14 מיליון דולר.
החברה מציינת כי במהלך הרבעון חתמה החברה על 39 עסקאות חדשות, מהן 30 עם לקוחות קיימים ו-9 עם לקוחות חדשים. במקביל, ההכנסה הממוצעת ללקוח עסקי (ARPC) ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-2.5% והגיעה ל-625 אלף דולר, לעומת כ-610 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. נתון זה מתייחס להכנסות חוזרות בלבד, בדומה לחישוב שיעור שימור ההכנסות של החברה.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2024 כאמור ירדו ל-73.2 מיליון דולר, לעומת 95.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר בשל ירידה בהכנסות משירותי האירוח (Hosted
services) שהסתכמו ב-60.2 מיליון דולר, לעומת 78.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. הכנסות משירותים מקצועיים (Professional services) הסתכמו ב-12.9 מיליון דולר, ירידה לעומת 16.8 מיליון דולר אשתקד. בסיכום שנתי, הכנסות החברה עמדו על 312.5 מיליון דולר, ירידה חדה לעומת
402 מיליון דולר בשנת 2023, כשהירידה מוסברת בין היתר במכירת פעילות Kasamba במרץ 2023, שגרמה להפסקת ההכרה בהכנסות ממנה ולסגירת תחום הפעילות הצרכני של החברה.
- לייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
- לייבפרסון: ההכנסות ירדו ב-24%, ההפסד צומצם ל-14 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"שנת 2024 הייתה שנה מכוננת עבור LivePerson, שהתאפיינה בהתקדמות משמעותית באסטרטגיה שלנו. חיזקנו את יכולות השיווק והמכירה שלנו והמשכנו לחדש במוצרי החברה, מה שהוביל לשלושה רבעונים רצופים של עלייה בהזמנות, אימוץ נרחב של יכולות הבינה המלאכותית
הגנרטיבית והשקת אסטרטגיית הקול והדיגיטל שלנו. למרות שהתהליך טרם הסתיים, אני בטוח כי התשתית החזקה שבנינו יחד עם המשך ביצוע נכון יובילו אותנו לצמיחה ורווחיות מתמשכת בעתיד", אמר המנכ"ל ג'ון סבינו. "הביקוש לסוכני בינה מלאכותית ולפתרונות ניהול מבוססי בינה מלאכותית
הולך וגדל, ואנו רואים התחזקות של LivePerson כספקית מובילה לחברות גדולות בענפים מפוקחים, לצד עלייה בהתעניינות מצד שותפים – שלושה מגמות מרכזיות שתורמות לתוצאות ומאששות את האסטרטגיה שלנו. עם שלושה רבעונים רצופים של צמיחה בהזמנות ושיפור במדדים עסקיים נוספים, אנחנו
מצפים להמשך שיפור בפעילות גם בשנת 2025", הוסיף סמנכ"ל הכספים והתפעול ג'ון קולינס.
שווי השוק של החברה עומד על כ-267 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי שלה מסתכם בכ-170 מיליון שקל. מניית החברה ירדה ב-39% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-12%.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
