האפיק בבורסה שנסחר היום תחת לחץ מכירות
אג"ח שוק האג"ח בת"א נסחר היום תחת לחץ מכירות זאת ברקע לירידות בשוק האג"ח בארה"ב בחו"ל אתמול ובימים האחרונים בכלל. תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב קפצה אתמול 6 נקודות בסיס וסגרה על 1.73%, התשואה הגבוהה ביותר מאז אירוע ה'ברקזיט'.
צריך לציין כי הקפיצה האחרונה בתשואה בארה"ב (מ-1.5% ל-1.73%) הייתה עליית התשואה המהירה ביותר בשוק האג"ח האמריקני מאז יולי 2015. כלומר לחץ המכירות בימים האחרונים היה כבד מאוד. ובגרמניה המגמה דומה כאשר האג"ח ל-10 שנים שכבר נסחר בתשואה שלילית השלים אתמול 4 ימים רצופים של ירידות שערים והתשואה טיפסה ל-0.08%.
מעבר לסיבה הכללית ללחץ המכירות בשוק האג"ח ביום שאחרי עדכון הריבית באירופה בשבוע שעבר ודברים שחברי הפד' שקשורה לתחושת השוק כי ייתכן שהכלים של הבנקים המרכזיים לתמרוץ השוק הולכים ומתמעטים, אתמול התקיים מכרז אג"ח בארה"ב ל-30 שנה בהיקף של 12 מיליארד דולר שזכה לביקושים פושרים. הדבר הפעיל לחץ מטה על השוק.
לגבי שוק האג"ח בישראל: מדד האג"ח הכללי רושם כעת ירידה של 0.14%. התשואה על האג"ח הממשלתי השקלי המקביל ל-10 שנים האמריקני (ממשלתי שקלי 1026 0% ) שסביב אירוע ה'ברקזיט' נפלה עד 1.6%, נסחרת כעת כבר ל-1.83%. האג"ח הארוך יותר ל30 שנה (ממשלתי שקלי 0142 0.73% ) נסחר בירידות של 0.6% כעת.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רבים בשוק תלו בחודשים האחרונים את העליות בשוקי המניות בכך ששוק האג"ח יקר מאוד והופך את האפיק המנייתי לאלטרנטיבה שפויה. הירידות בשוק האג"ח ייתכן ומלבות את התנודתיות הגבוהה בשוק המניות בימים האחרונים שפתאום נראה מעט פחות אטרקטיבי ביחס לשוק האג"ח. התימחור הגבוה של שוקי האג"ח נבע מפעילות אגרסיבית של הבנקים המרכזיים. באירופה ה-ECB הפעיל תותחים כבדים והפחית עוד ועוד את הריבית, בארה"ב הפד' שחה שוב שוב את תיזמון העלאת הריבית. עם זאת, דבריו של דראגי בשבוע שעבר על כך שהאפשרות של הגדלת טווח הזמן של ביצוע תכנית רכישות האג"ח כלל לא נשקלה, יחד עם דבריהם של יילן ופישר מהזמן האחרון לפיהם העלאת הריבית בארה"ב לחלוטין נמצאת על השולחן - לוחצים את שוק האג"ח מטה.
לסיום נציין כי אמנם התשואה בארה"ב עלתה בחודשיים האחרונים בכלל ובימים האחרונים בפרט, אבל עדיין ביחס לרמתה מתחילת השנה (2.25%) התשואה עדיין נמוכה מאוד.
סקטור המניות שמגיב בלחץ מכירות
מניות הנדל"ן בבורסה בת"א ממשיכות לאבד גובה. מדד ת"א נדל"ן 15 רושם יום חמישי רצוף של ירידות שערים ובסה"כ נפילה של 6.5% לשפל של כמעט חודשיים. בין היתר נציין את ריט 1 3.02% שנפלה 8% תוך קצת יותר מחודש או את אמות 1.29% שנפלה 7.5% תוך פחות מ-3 שבועות. עליית התשואות בשוק האג"ח מביאה להתייקרות עלויות הגיוס וחברות הנדל"ן המניב הן הרגישות ביותר לעניין זה.
- 1.אורן 14/09/2016 09:30הגב לתגובה זוחחח. כאילו שבימים אחרים או כשיש עליות באגחים בחול -זה אחרת כאן.לפני שבוע נציג הפד דיבר בשבחה של עלית הריבית. ובום. כמובן שהאגחים הגיבו בירידות חדות . אחרי שלושה ימים נציגה אחרת דיברה על כך שעדיין מוקדם להעלות ריבית . זו כמובן הייתה סיבה לריבאונד . אבל מה קרה כאן ? ירידות. אז מה חדש ?
אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות
למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח
אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.
הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).
אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות
סיכום ביניים: יש אגרות חוב מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד) ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.
הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.
סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון
לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.
ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".
ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות
הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.
מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות: אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.
- סיטי: הכלכלה האמריקאית בדרך ל"ריצה חמה" - אלו המלצות הקנייה
- מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.
