רדיס מפטרת כרבע מעובדיה בישראל; הצמצום נקשר למעבר לכלי בינה מלאכותית

חברת התוכנה הישראלית רדיס (Redis), מחלוצות תחום בסיסי הנתונים בזיכרון, יוצאת לאחד ממהלכי הייעול הגדולים שביצעה בישראל בשנים האחרונות. על פי ההערכות, החברה מפטרת כ-75 עד 80 עובדים ממרכז הפיתוח המקומי, שמעסיק כ-300 עובדים - כלומר קיצוץ של כרבע מכוח האדם בארץ. גם לאחר הצמצום צפוי מרכז הפיתוח הישראלי להישאר הגדול והמרכזי של החברה, לצד מרכזי פיתוח נוספים בארה"ב ובבולגריה. בסך הכל מעסיקה רדיס מאות עובדים ברחבי העולם, כשישראל היוותה עד כה את עמוד השדרה של פעילות הפיתוח שלה.

בחברה בחרו שלא להתייחס לפרטי המהלך ומסרו כי אינם מגיבים ל"שמועות וספקולציות". עם זאת, גורמים המעורים בפרטים קושרים את הצמצום להתאמת מערך הפיתוח לעידן הבינה המלאכותית: אימוץ נרחב של כלי קוד מבוססי AI מייעל תהליכי פיתוח ומשנה את היקף כוח האדם הנדרש. מדובר במגמה שחוצה את ענף ההייטק כולו, ובעת האחרונה חברות נוספות דיווחו על צמצומים המלווים בהצהרות על התייעלות סביב טכנולוגיות חדשות. המשמעות עבור העובדים המפוטרים היא חזרה לשוק העבודה בהייטק דווקא בתקופה שבה מספר המשרות הפתוחות מצטמצם וקצב הגיוסים מתמתן.

מחדת קרן לחברה בוגרת

רדיס הוקמה ב-2011 על ידי עופר בנגל ויפתח שולמן, שנפגשו בחברת קרשנדו נטוורקס. המוצר המרכזי שלה הוא בסיס נתונים מהיר הפועל בזיכרון, שנמצא בשימוש נרחב לצורכי מטמון (cache) והאצת ביצועים ביישומים, ומשמש ארגונים גדולים בעולם לתפעול אפליקציות ואתרים בעומסים גבוהים. בשיא הצמיחה של שוק ההון הפרטי הפכה רדיס לחדת קרן, גייסה מאות מיליוני דולרים ממשקיעים והגיעה לשווי של כ-2 מיליארד דולר. בשלב מסוים אף נשקלה הנפקה בנאסד"ק לפי שווי גבוה משמעותית, אך זו לא יצאה לפועל על רקע ההתקררות בשווקים.

בשנים האחרונות עברה החברה שינויים בהנהלה, כשמייסדה עופר בנגל פרש מתפקיד המנכ"ל לאחר יותר מעשור, וההובלה עברה למנכ"ל שהגיע מבחוץ. במקביל חוותה רדיס טלטלה סביב מדיניות הרישוי של המוצר: מעבר לרישיון מגביל שעורר ביקורת נוקבת בקהילת הקוד הפתוח, ולאחר מכן חזרה לרישיון קוד פתוח בגרסה החדשה של המוצר, מהלך שנועד להשיב אליה את אמון קהילת המפתחים.

בסיס נתונים בעידן ה-AI

דווקא גל הבינה המלאכותית פתח לרדיס חזית עסקית חדשה. מפתחים רבים נעזרים במוצר כבסיס נתונים וקטורי (vector database) המאיץ יישומי בינה מלאכותית, ובכלל זה שמירת שאילתות כ"הטמעות" (embeddings) לצורך מטמון סמנטי שמצמצם פניות חוזרות למודלי שפה גדולים ומוזיל את עלויות ההסקה. כלומר, בעוד שכלי ה-AI מייתרים חלק מתפקידי הפיתוח הפנימיים, אותה טכנולוגיה עצמה הפכה למנוע ביקוש חדש למוצר של החברה. לצד זאת המשיכה רדיס להתרחב גם באמצעות רכישות, בהן חברת פלטפורמת נתונים שנועדה לחזק את יכולות צנרת הנתונים שלה ולמצב אותה כשכבת תשתית מרכזית ליישומי בינה מלאכותית.

הפיטורים ברדיס מצטרפים לשורת הצמצומים בענף ההייטק המקומי והגלובלי, שבמסגרתם חברות טכנולוגיה גדולות הודיעו על פרידה מאלפי עובדים. בעוד שחלק מהחברות מנמקות את המהלכים בהתאמות מבניות ובהתייעלות, רבות מהן מציבות את אימוץ הבינה המלאכותית במרכז ההסבר לשינוי בהיקפי כוח האדם. ההייטק, המעסיק נתח מרכזי מכוח העבודה ותורם חלק ניכר מהתמ"ג, נמצא כך בעין הסערה של המהפכה שהוא עצמו מוביל. השאלה הפתוחה היא האם מדובר בהתאמה נקודתית של שוק העבודה בהייטק, או בשינוי מבני עמוק יותר באופן שבו נבנים ומתוחזקים מוצרי תוכנה.