אז שיקראו לי פרימיטיבית: מדיה פרוגרמטית טובה אך לא נהדרת
הטקסט הזה הוא טקסט על צעדים שקולים, על מעברים רכים, על קבלת החדש והטרנדי במינונים זהירים גם אם על חשבון הישן. במה שיש לי להגיד כאן אני אולי אשמע פרימיטיבית לחלקכם (אני אקח את הסיכון הזה...).
יש המון טרנדים שמציפים אותנו בעולם הפרסום הדיגיטלי. יש חשיבות עצומה עבור לקוחות ללמוד, להתקדם, להתנסות. מי כמוני יודעת... זה המקצוע שלי :) אבל עם כל זה, חייבת להיות נקודת הסתכלות ביקורתית כלשהי, על טרנד, על הביצועים שלו, על ההשלכות שלו לעתיד. חייבת להיות חשיבה של מה עובר על צרכן הפרסומת, איך הוא חווה את הטרנד, איך הוא מגיב ובעיקר איזו תפוקה זה מייצר לנו כמפרסמים. אני לא הולכת לרצוח כאן שום פרה קדושה - אבל בחייאת, קצת להרגיע עם נהירה אבסולוטית חצי עיוורת.
אני זוכרת, לפני כמה שנים, את ההתנפלות על עולמות הפייסבוק (כשאז הוא עוד היה סוג של טרנד ופחות מיינסטרים). אני זוכרת מפרסמים רבים ששמו את כל יהבם על הנכס הדיגיטלי הזה שנקרא "עמוד פייסבוק", אותם לקוחות שחשבו שלהביא כמה שיותר לייקים לעמוד זו משימה שיווקית רמת מעלה. אותם לקוחות שחשבו שאם יהיו להם עמודי ענק אז הם השיגו "מדיה חינמית". עד שצוקרברג החליט אחרת. ומה שקרה אז זה שכל מאות אלפי החברים, כל הלייקים והשיתופים ירדו פלאים והם נתבקשו להתחיל להשקיע כסף בנכס שהם בעצמם בנו. והאמת היא שהיה ברור שאלו הולכים להיות פני הדברים ושלא לנצח פייסבוק יישאר "מדיה חינמית". הטרנד הזה הסיט, במשך יותר משנה, משאבים רבים שכאשר שככה הסערה, התגלו כהשקעה בעייתית ולקוחות נאלצו לחזור ולמצוא פתרונות אחרים, יש יגידו פרימיטיביים יותר, כמו פעם.
בעולמות הדיגיטל של היום, אני נתקלת כל הזמן בסיטואציות דומות ואני מנסה להעביר את הניסיון שלי ללקוחותיי. אז הנה אני אגיד את זה - בשנתיים האחרונות כולם מדברים על המדיה הפרוגרמטית - "העתיד של הדיגיטל", "הדבר הבא", "אין מה לעשות שום דבר אחר חוץ מזה", "תתקדמו הלאה", וכן – לא חסרים ציטוטים חד משמעיים בעניין. לתפיסתי, מדיה פרוגרמטית היא דרך הגשה חכמה וחדישה - וזה מה שהיא! בסופו של יום צרכן הפרסום עדיין יראה באנר, כן כן... אותו באנר שמידי פעם אנחנו קוראים עליו ש"הוא מת". פעם קנינו את הבאנר הזה לפי מיקומים ידועים וכמות חשיפות, והיום נקנה אותו במסגרת בורסה במיקוד לקהלים / תכנים. פעם קנינו אותו מאנשים אמיתיים (אח שלי, תן לי עוד בונוס וכו') והיום אנחנו נקנה אותו דרך מערכות טכנולוגיות שהמו"מ בהן הוא של שוק חכם - ביקוש והצע. כל דרך עם היתרונות והחסרונות שלה (ואכן יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהדרכים). אני חושבת שלשתיהן יש מקום בעולם הדיגיטלי שלנו היום, שהחוכמה היא לדעת לשלב בין שתיהן.
המדיה הפרוגרמטית היא מדהימה, הלוגיקה מאחוריה מרגשת אותי כל פעם מחדש, היא העתיד של הפרסום בדיגיטל (לגבי ההווה אני עדיין בספק), היא חכמה ויעילה והיא בדיוק הדבר הנכון למפרסמים ולצרכנים. אבל...(ברור שיש אבל) - המדיה הפרוגרמטית עדיין לא מושלמת. התמונה המושלמת של מה שהיא אמורה לעשות עדיין לא מתבצעת בפועל בצורה האופטימלית. כנראה בעיקר בגלל ענייניים טכניים של מערכות טכנולוגיות מאד לא פשוטות והתפעול שלהן. למשל, בעייתיות כמו עבודה על כמה מערכות פרוגרמטיות שאין ביניהן חיבור כלשהו וכתוצאה מכך חוסר היכולת לשקף למפרסם נתונים חשובים כמו חפיפת יוניקים / תדירויות חשיפה וכו'...
אני משתפת אתכם בניסיון ולמידה של שנים את התחום, את הטרנדים ועבודה עקבית על סוגים שונים של קמפיינים והתפוקות שהם מייצרים ללקוחות שלי. גם אם יש מאמרים בעולם שיתמכו בגישה עליה אני מדברת, אני בספק לגבי הרלוונטיות שלהם עבורנו בישראל, בעיקר בגלל שהבעייתיות האמיתית היא בתפעול הפרוגרמטי ולא בקונספט עצמו. אני יכולה לספר (בלי להיכנס לפרטים) שיותר מכמה לקוחות איתם עבדתי בשנה האחרונה, חוו את אותה אכזבה עליה אני מדברת מעבודה "בלעדית" במדיה הפרוגרמטית: הם ראו ירידה משמעותית באימפקט שיצר הקמפיין בעיקר בזכירות, בנראות, בשיח על הקמפיין ובעוד פרמטרים שהם קצת פחות מדידים כמותית. לאחר שחזרו ושילבו בין קנייה פרוגרמטית לקניית מיקומים, הם ראו שיפור בתוצאות גם ברמת האימפקט שייצר הקמפיין וגם ברמת מחקרי המודעות / זכירות שנעשו אחרי הקמפיין.
שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שזה קריטי, הכרחי ונכון ביותר לשלב מדיה פרוגרמטית בכל קמפיין. יהיו קמפיינים שגם אמליץ ללקוחותיי לעלות רק עם מדיה פרוגרמטית, אבל אין חד משמעי בשום דבר. לא פוסלים בבת אחת פורמט מדיה שעבד שנים וגם עבד טוב כנראה, רק בגלל שכולם אומרים שככה זה עובד היום. צריך להיות שקולים, להתנסות בשלבים, לשלב, לבחון ואז להחליט... בהצלחה!
ענבר אברון היא הבעלים של חברת Webadoo - חברה לייעוץ, בקרה וליווי תהליכי דיגיטל בארגונים
- 6.שי 18/12/2017 20:02הגב לתגובה זואחלה מאמר. אמנם לא נאמר פה שום דבר חדש או מפתיע אבל בכל זאת זה כתוב בצורה טוב מאוד. כמו כל טרנד יש כאלו שלוקחים אותו לקיצוניות ואז מגיע האיזון. הפרגורמטי לא שונה. זה כמובן משתנה בין קמפיין לקמפיין, מותג למותג ותלוי סיטואציה, תקציב, מטרות הקמפיין ועוד
- 5.גלעד קט 18/12/2017 13:56הגב לתגובה זולfraud ובוטים למינהם
- 4.מה הא תעשה שהכל יהיה אוטומטי? (ל"ת)משית 18/12/2017 10:27הגב לתגובה זו
- 3.פשוט מרוויחה פחות על פרוגרמטי (ל"ת)עין קורצת 17/12/2017 18:12הגב לתגובה זו
- 2.לירון 17/12/2017 16:58הגב לתגובה זופרוגרמטי זה נחמד אבל לא מייצר אימפקט
- 1.מדדים לא מדידים של תחושות בטן לא מבוססות (ל"ת)אימפקט, שיח וזכירות 17/12/2017 15:56הגב לתגובה זו
פתיח התכנית "ווארט", מתוך אתר רשת 13נטפליקס רכשה את הדוקו ריאליטי "ווארט", של רשת 13
שתי עונותיה של תכנית השידוכים המלווה רווקות ורווקים חרדים יעלו בקרוב לענקית הסטרימינג
ענקית הסטרימינג נטפליקס רכשה את דוקו הריאליטי המצליח ״ווארט״, פורמט מקורי של רשת 13, קומא סטודיוס ורייסדור הפקות. ״ווארט״, שעונתה השנייה מגיעה לסיום הערב ברשת 13, נמכרה לנטפליקס ושתי עונותיה יהיו זמינות בקרוב לצפייה בישראל. זו הסדרה השמינית של רשת 13 הנמכרת לנטפליקס. ״ווארט״ המופקת על ידי קומא סטודיוס בבעלותם של שירה מרגלית ואלעד קופרמן, רייסדור הפקות בבעלותו של יקי רייסנר ורשת 13, כבשה את ליבם של הצופים כבר בעונתה הראשונה. בעונה שמסתיימת הערב נסגרו 4 ווארטים והתקיימו 3 חתונות, הישג שאין כדוגמתו בתכנית שידוכים אחרת. התכנית מספקת הצצה לעולם השידוכים במגזר החרדי בדרך לחתונה המיוחלת.
במסגרת התכנית מנסה מועצת השדכנים, תחת ידם המנוסה של יקי רייסנר ושרה פכטר - שתי דמויות מובילות במגזר החרדי, להביא את הרווקים והרווקות המככבים בסדרה לווארט-
אירוסים וחתונה. התכנית עוקבת אחר קבלת ההחלטות בתהליך השידוך, הקווים שמנחים את הרווקים והרווקות החרדים בבחירת בן/ בת זוג ומראה איך אחרי מספר דייטים בודדים מגיעים לחתונה.
משחקי השף של רשת. קרדיט: אתר רשתשיא עונתי למשחקי השף אך הבכורה הייתה של סדרת המתח החדשה של קשת
סדרת המתח החדשה המתרחשת בימי הקורונה לוקחת את הבכורה, אבל בתחרות צמודה עם "משחקי השף" של רשת 13, שבעצמה רשמה שיא רייטינג לעונה
משחקי השף, ריאליטי הבישול של רשת 13 הגיעה לשיא עונתי עם 13% ברייטינג עם פרק הקמת הנבחרות של שלושת השפים. עם זאת, הנתון המרשים לא הספיק לתכנית כדי להיות ראשונה ברייטינג, כאשר פרק הבכורה של סדרת המתח החדשה "רצח בים המלח" של קשת 12 הגיעה למקום הראשון בפריים טיים עם 15.5% ברייטינג, פער קטן מהמקום השני. הבאים בתור הם הפטריוטים עם 9.7% רייטינג וסיפורים מהכורסה של כאן 11 הרחק מאחור עם 4.2% רייטינג.
"רצח בים המלח" היא סדרת מתח חדשה שלוקחת אותנו חזרה לימי הקורונה וספציפית אל בתי המלון בהם שהו חייבים בבידוד, והסדרה מלווה חוקרת משטרה צעירה (ניב סולטן) בחקירת פרשת רצח במלון המבודד.
טרם נרשם שינוי של ממש במהדורות החדשות כאשר מהדורת החדשות של קשת 12 שומרת על היתרון שלה, גם אם הוא מצומצם יותר ביחס לשנים קודמות. המהדורה הובילה עם 14.6% רייטינג ו-361 אלף צופים, אחריה חדשות 14 עם 8.4% ו-217 אלף צופים בעוד חדשות 13 עם 7.7% ו-184 אלף צופים. אחרונה במדרג היא מהדורת החדשות של כאן 11 עם 2.7% ברייטינג ו-83 אלף צופים בלבד.
- כאן11 מציל את התוכן המקורי בפריים טיים, אך הרייטינג נמוך
- קשת שולטת בלוח שידורי מוצ"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועות הבוקר, חדשות הבוקר של קשת 12 שומרת על היתרון שלה עם 4% ברייטינג ו-95 אלף צופים. אחריה ממוקמות רשת 13 וערוץ 14 עם אחוז דומה ברייטינג, 1.9% בעוד מספר הצופים הרב יותר הוא אצל רשת 13 עם 40 אלף צופים כאשר ב-14 צפו 37 צופים בלבד. במשדרי הבוקר של השעה תשע נרשמו נתונים דומים כאשר ראשונה היא קשת 12 עם תוכניתו של יואב לימור שלו יש 3.1% רייטינג ו-66 אלף צופים, פותחים יום בערוץ 13 עם 2.4% רייטינג ו-52 אלף צופים ותוכנית הבוקר של ערוץ 14 עם עודד מנשה ועדן הראל עשתה רק 1.2% ו-27 אלף צופים.
