חג המולד כריסמס כריסטמס עץ אשוח
צילום: Istock
טור

כריסמס ומימונה: ההזדמנות השיווקית בחגים שלא ידעתם

כאנשי שיווק, עלינו לייצר פנייה ייחודית שלוקחת בחשבון כל אחד מהמגזרים, ומבינה את המנהגים ואת החגיגות. אבי זיתן על פסיפס התרבויות וההזדמנות העסקית
אבי זיתן |
נושאים בכתבה אבי זיתן שיווק

נדמה שלוח השנה שלנו מוצף במועדים והזדמנויות שיווקיות. אבל מה עם החגים המגזריים? מה המשמעות שלהם בתמהיל השיווק שלנו? עולם השיווק אינו מתקיים בבועה. הוא תמיד חלק מתרבות, מנהגים וחגים של החברה בה אנו פועלים. אנו מכנים זאת בשם occasion based marketing - שיווק מבוסס מועדים. בדרך כלל מדובר על מועדים לאומיים או חגי ישראל - חישבו על כל המבצעים שממלאים את החנויות בפסח, או ביום העצמאות. לעיתים אף מדובר על ימי בינ"ל שמושפעים מחגים בעולם המערבי - ה-black Friday שלפני חג המולד, או ולנטיין דיי בפברואר הפכו גם הם להזדמנויות צרכניות וסיבות לשיחה עם הקהל שלנו.

 

אבל כאן בדיוק חשוב לעצור רגע ולהביט על המגמות בחברה הישראלית. לאורך שנים דיברנו בישראל על כור היתוך, על מדורת שבט ו"לוח שנה" אחד שכולל בתוכו את אותם חגים לכולם. אבל כיום, החברה הישראלית היא פלורליסטית יותר. קיימים צורך ולגיטימציה לחזור לחגים עדתיים ושורשיים עם חיבור לתרבות מגזרית. זה אומר שאנו חייבים כמי שרוצה לנהל שיחה אותנטית עם הקהל להבין את לוח השנה של המגזרים השונים ולא להתעלם מהם.

 

דוגמא מעניינת אחת ראינו רק לאחרונה, בחגיגות הסיגד של העדה האתיופית. החג, שרק עד לאחרונה היה לא מוכר בציבוריות הישראלית, קיבל מקום של כבוד בשיח התקשורתי וציון בטקסים ואף אירועים רשמיים. מעניין לראות כי החג הפך מאירוע לא מוכר למוקד לסקרנות ומשיכה בקרב כלל הציבור ולא רק בני העדה האתיופי.

 

אפשר להשוות זאת לדוגמא אחרת שכולנו מכירים - חג המימונה. עד לפני שנים לא רבות, החג היה חג בלעדי של העדה המרוקאית. אבל המגמות התרבותיות - ויש להודות, גם המאכלים הטעימים - הפכו אותו לחג לאומי כלל ישראלי. לא משנה מאיזה עדה אתה - אתה תחפש את החבר המרוקאי שאפשר להתארח אצלו למופלטה של אחרי פסח.

 

תהליך דומה קורה היום לנובי גוד. חג שבעבר כמעט לא דיברנו עליו והיה נדמה שהוא הלך לאיבוד בתוך ה"סילבסטר" או ראש השנה האזרחי. בשנים האחרונות, גם הצעירים יוצאי מדינות חבר העמים מחפשים לחזור לשורשים ולמסורת שלהם ומכירים לחברה הישראלית את החג המיוחד הזה. זוהי בשורה של ממש - חג עם אופי חילוני מצד אחד אבל עם עושר של מנהגים ומאכלים וטעמים שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליהם. בדיוק כפי שקרה למימונה, היום המגזר דובר הרוסית יצר עבורנו את ה"נובי גוד הישראלי" שהוא כבר עובדה מוגמרת וחלק מתרבות המקומית.

 

כאנשי שיווק, עלינו לייצר פנייה ייחודית שלוקחת בחשבון כל אחד מהמגזרים, ומבינה את המנהגים ואת החגיגות. להיות ערים למגמות התרבותיות ולהבין שהחברה הישראלית היא אינה "כור היתוך", אלא פסיפס של תרבויות שמשתלבות זו בזו וגם חיות זו לצד זו. שיהיה לכולנו חג שמח ושתמיד נמצא סיבה למסיבה.

 

הכותב אבי זיתן הוא מומחה לשיווק ואסטרטגיה ויועץ לחברות וארגונים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.