יום השואה ב-2 ו-10: 'הם מסתכלים בחור של הגרוש, ואני - על האינטרס הציבורי'
כמו חרב על הצוואר - כך מרגישות זכייניות הטלוויזיה המסחריות כשהן נאלצות לשדר סרטי דוקו "כבדים", כסוג של מחויבות רגולטורית והנחתה מצידה של הרשות השנייה. אחד המועדים לכך הוא יום השואה, כשהרשות השנייה תשדר 3 סרטים ב-2 הערוצים - 2 ו-10.
יוסי מולה, המפיק הראשי של הרשות השנייה, מאמין כי החשיבות של סרטים אלו, נמצאת על כתפי הרשות. בשיחה עם אייס, אמר מולה כי "מדי שנה אנחנו ערים למגמה הזאת בה הערוצים לא משקיעים ביום השואה, בגלל שהן לא יכולות לשדר פרסומות".
-אז אתה מנחית על הערוץ את השידור הזה, למרות שהוא זכיין מסחרי ומחויב לעשות כסף
"זה נכון שאני מנחית עליו, אבל אני לוקח את הפרמטר הזה ואת הכסף שמושקע בסרט. אני מנחית עליו דברים איכותיים, סרט איכות ששומר עלינו כחברה. יכול להיות שבעיניהם אני מבלבל את המוח, אבל אני יודע שזה איכות. אנחנו (הרשות השנייה והזכיינים, א"כ) לא מדברים באותה שפה. הם מסתכלים בחור של הגרוש, ואני מסתכל על האינטרס הציבורי. זה פרמטר שאני לא יודע אם הם מכירים אותו. תשמע, על פי החוק, אני יכול לכפות עליהם את שידור הסרט בפריים-טיים בשעה 21:00, אבל אנחנו לא עושים את זה. חוץ מזה, בשעה 23:00 יש עומק לשידור, ואנשים שיכולים לחכות לשעה הזאת".
אתמול (יום שבת) שודר הסרט מלך הגרוטאות בערוץ 10. מדובר על סיפורו של ג'וזף יואנוביצ'י, סוחר יהודי ששיתף פעולה עם הנאצים, ונשלח לגלות בצרפת, ממנה ברח. בסופו של דבר, הוא בורח לישראל, חוזר לצרפת במעין הליך הסגרה, נעצר ומת ממחלה.
- מאזינים לרדיו? אילו תחנות הכי פעילות ומי הכי פופולארית בכל אזור?
- עונה פופולרית, סוערת ואלימה: אלפי תלונות נגד האח הגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טריילר לסרט 'לשכה 06'
הערב תשדר 'רשת' את לשכה 06 - סיפורה של קבוצת חוקרים משטרתית שהכינה את כתב התביעה נגד אדולף אייכמן. מאוחר יותר הערב תשדר 'רשת' את מרק עוף עם סכינים, סיפור מסעה האישי של הבמאית ליאורה איזנשטיין לאוקראינה, בעקבות זיכרון השואה, מה שמוביל לתהליך התפכחות משפחתי.
התקציב קוצץ, הפניות רבות
לצד חוסר הרצון הבסיסי של הזכייניות להתעסק בתכנים כאלה, תקציב ההפקות של הרשות השנייה קוצץ בשנים האחרונות מ-12 מיליון שקלים ל-3-4 מיליון, ועתיד ההפקות האלה עומד בסימן שאלה.
"חלק מהתקציב הזה מוקצה לטובת הפקות ליום השואה, ליום הזיכרון ול-9 באב. הזכיינים לא משקיעים משהו שאפשר להראות אותו. אני נותן כבוד ליוצרים שלנו - אני נותן 400 אלף שקל לסרט דוקומנטרי של 50 דקות, שזה הכי גבוה בשוק. אותי מעניינים היוצרים, את הזכיינים זה לא מעניין. אותי מעניין שליוצר תהיה עדשה כמו שצריך, שאנשי ההפקה יאכלו ארוחת צהריים".
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
-אז אתם מוציאים קול קורא, מקבלים בטח הרבה פניות והצעות. איך בסוף אתם בוחרים על איזה פרויקט ללכת? יש איזו אג'נדה, משהו שמוביל אתכם באותה שנה, נושא מסוים?
"ביום השואה אנחנו רוצים להראות סיפור אחר. בסופו של דבר אני מחפש סיפורים טובים, אנושיים, ואם אני רואה משהו שמתאים לי, או משהו שאני רוצה לקדם, אז אני הולך על זה. הנה למשל עם הסרט על החוקרים של אייכמן ('לשכה 06', א"כ), מישהו הביא סיפור על חוקר כזה שנמצא בתוכנו, על איך בכלל מרגיש התליין, הרי פעם בדור מוציאים אצלנו אדם להורג. ההצעה לסרט הזה פתחה צוהר ענק".
כאמור, הרשות מקבלת הצעות רבות מיוצרים, וצריכה לברור ולבחור פרויקטים בודדים. "הניפוי הראשון הוא האם יש הסיפור מעניין ורחב - כזה שידבר לכולם, שכל אחד יבין על מה מדובר. אני מזמין את היוצרים להציג את הקונספט, ואז אנחנו מחליטים", מתאר מולה.
"בתהליך הבחירה והענקת התמיכה לסרט, אני מכוון לסרטים רציניים", אומר מולה. "הרי מדובר על יממה ללא פרסומות וללא ריאליטי, וכך זה נותן לי את האפשרות להציג את הסרטים הרציניים האלה ללא רעשי רקע".
-לעיתים אתה נתקע עם הצעות שאתה לא יכול לתמוך בהן, אבל אתה יודע שהן מעניינות, אבל אתה מוגבל תקציבית. מה אתה עושה?
"כשנשארים סרטים ואם יש סרט שאני מתלבט, אני שמח מאד לתת אותו לקולגות. אני רוצה שיהיו סרטים דוקומנטריים, אז אני מתקשר לזכיינים, לאנשים אחרים, אומר שסרט מאד חשוב, אפילו נותן אותו למתחרים".
- 1.הסרט לשכה 06 נשמע ממש מעניין (ל"ת)מעיין 27/04/2014 21:15הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
