אקסטנד עם חוזה בסך 9 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
חברת אקסטנד הישראלית, שמפתחת תוכנה שמאפשרת שליטה ברחפנים באמצעות משקפי מציאות מדומה, מדווחת כי זכתה בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי במסגרתו תספק רחפנים לתקיפות מדויקות.
קרדיט: אקסטנד
רחפן ה-FPV של אקסטנד הינו המערכת הראשונה שאושרה על ידי ארה"ב בקטגוריה של רחפנים חמושים הפועלים בתוך ומחוץ למבנים, תוך שימוש בבינה מלאכותית כדי לאפשר בזמן אמת יכולות תקיפה במינימום התערבות אנושית. החוזה עם משרד ההגנה האמריקאי מגיע בעקבות השלמה של בדיקות אש חיה והערכות בטיחות. בהתאם לחוק האמריקאי, רחפן התקיפה של אקסטנד ייוצר בארצות הברית והאספקה שלו מתוכננת להתחיל ברבעון הראשון של שנת 2025.
"אנחנו גאים לחזק את השותפות שלנו עם משרד ההגנה של ארה"ב", אמר אביב שפירא, מייסד ומנכ"ל אקסטנד. "מבחני האש החיה הוכיחו את הדיוק, האמינות והעליונות המבצעית של הרחפנים שלנו. החוזה הזה מאמת את יכולתה של הטכנולוגיה שלנו להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני כוחות צבא בשדה הקרב העתידי".
הרחפנים של החברה מפחיתים את הסיכון לכוחות הקרקע של צה"ל בלבנון וברצועת עזה בכך שהם נכנסים ראשונים למצבים מסוכנים. לפני כל כניסה למנהרה או לבית, הלוחמים שולחים את הרחפן פנימה כדי לסרוק האם יש בפנים מחבלים והיכן הם נמצאים. בדרך זו ניצלו חיי אדם גם במהלך מלחמת חרבות ברזל. החברה מייצרת ומספקת כ-100 רחפנים מדי שבוע לכוחות הביטחון.
קרדיט: אקסטנד
אקסטנד היא גם אחד הלקוחות הגדולים נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.5% , כפי שאמר לנו שפירא בשיחה לפני מספר חודשים: "אנחנו מהלקוחות הכי גדולים שהם. אנחנו קונים מהם מאות מצלמות שמתאימות לתחום ולצרכים שלנו". שוחחנו אז עם שפירא גם על המחשבות על הנפקה בוול סטריט, שעשויה לעלות לשולחן כבר באזור סוף השנה הבאה עם ההגעה לקצב מכירות של 50 מיליון דולר.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- סטארטאפ הסייבר Prime Security גייס 20 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
שפירא הוא יזם מנוסה אחרי אקזיט של 200 מיליון דולר. אחיו מתאו והוא הקימו את ריפליי, חברה שפיתחה טכנולוגיות לשידורי ספורט ומכרו אותה לאינטל. את אקסטנד הקימו האחים ב-2018 עם שני שותפים - אדיר טובי ורובי ליאני. החברה הייתה אמורה לפתח מוצר לשוק הגיימינג, אבל השליטה במערכות הרובוטיות הפכו מהר מערכות לכאלו שמתאימות לצרכים צבאיים. החברה עובדת מול מפא"ת ומספקת מערכות למשרד הביטחון ולצבא.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
