אקסטנד עם חוזה בסך 9 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
חברת אקסטנד הישראלית, שמפתחת תוכנה שמאפשרת שליטה ברחפנים באמצעות משקפי מציאות מדומה, מדווחת כי זכתה בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי במסגרתו תספק רחפנים לתקיפות מדויקות.
קרדיט: אקסטנד
רחפן ה-FPV של אקסטנד הינו המערכת הראשונה שאושרה על ידי ארה"ב בקטגוריה של רחפנים חמושים הפועלים בתוך ומחוץ למבנים, תוך שימוש בבינה מלאכותית כדי לאפשר בזמן אמת יכולות תקיפה במינימום התערבות אנושית. החוזה עם משרד ההגנה האמריקאי מגיע בעקבות השלמה של בדיקות אש חיה והערכות בטיחות. בהתאם לחוק האמריקאי, רחפן התקיפה של אקסטנד ייוצר בארצות הברית והאספקה שלו מתוכננת להתחיל ברבעון הראשון של שנת 2025.
"אנחנו גאים לחזק את השותפות שלנו עם משרד ההגנה של ארה"ב", אמר אביב שפירא, מייסד ומנכ"ל אקסטנד. "מבחני האש החיה הוכיחו את הדיוק, האמינות והעליונות המבצעית של הרחפנים שלנו. החוזה הזה מאמת את יכולתה של הטכנולוגיה שלנו להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני כוחות צבא בשדה הקרב העתידי".
הרחפנים של החברה מפחיתים את הסיכון לכוחות הקרקע של צה"ל בלבנון וברצועת עזה בכך שהם נכנסים ראשונים למצבים מסוכנים. לפני כל כניסה למנהרה או לבית, הלוחמים שולחים את הרחפן פנימה כדי לסרוק האם יש בפנים מחבלים והיכן הם נמצאים. בדרך זו ניצלו חיי אדם גם במהלך מלחמת חרבות ברזל. החברה מייצרת ומספקת כ-100 רחפנים מדי שבוע לכוחות הביטחון.
קרדיט: אקסטנד
אקסטנד היא גם אחד הלקוחות הגדולים נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -3.32% , כפי שאמר לנו שפירא בשיחה לפני מספר חודשים: "אנחנו מהלקוחות הכי גדולים שהם. אנחנו קונים מהם מאות מצלמות שמתאימות לתחום ולצרכים שלנו". שוחחנו אז עם שפירא גם על המחשבות על הנפקה בוול סטריט, שעשויה לעלות לשולחן כבר באזור סוף השנה הבאה עם ההגעה לקצב מכירות של 50 מיליון דולר.
- "יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
שפירא הוא יזם מנוסה אחרי אקזיט של 200 מיליון דולר. אחיו מתאו והוא הקימו את ריפליי, חברה שפיתחה טכנולוגיות לשידורי ספורט ומכרו אותה לאינטל. את אקסטנד הקימו האחים ב-2018 עם שני שותפים - אדיר טובי ורובי ליאני. החברה הייתה אמורה לפתח מוצר לשוק הגיימינג, אבל השליטה במערכות הרובוטיות הפכו מהר מערכות לכאלו שמתאימות לצרכים צבאיים. החברה עובדת מול מפא"ת ומספקת מערכות למשרד הביטחון ולצבא.
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
