אקסטנד
צילום: תומר אפלבאום

אקסטנד עם חוזה בסך 9 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי

בשיחה עם המנכ"ל אביב שפירא לפני מספר חודשים הוא אמר שהיעד הוא להגיע לקצב מכירות של 50 מיליון דולר באזור סוף שנה הבאה, מה שיעלה על השולחן גם הנפקה בוול סטריט
רוי שיינמן |

חברת אקסטנד הישראלית, שמפתחת תוכנה שמאפשרת שליטה ברחפנים באמצעות משקפי מציאות מדומה, מדווחת כי זכתה בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי במסגרתו תספק רחפנים לתקיפות מדויקות.

קרדיט: אקסטנד

קרדיט: אקסטנד

רחפן ה-FPV של אקסטנד הינו המערכת הראשונה שאושרה על ידי ארה"ב בקטגוריה של רחפנים חמושים הפועלים בתוך ומחוץ למבנים, תוך שימוש בבינה מלאכותית כדי לאפשר בזמן אמת יכולות תקיפה במינימום התערבות אנושית. החוזה עם משרד ההגנה האמריקאי מגיע בעקבות השלמה של בדיקות אש חיה והערכות בטיחות. בהתאם לחוק האמריקאי, רחפן התקיפה של אקסטנד ייוצר בארצות הברית והאספקה שלו ​​מתוכננת להתחיל ברבעון הראשון של שנת 2025.

"אנחנו גאים לחזק את השותפות שלנו עם משרד ההגנה של ארה"ב", אמר אביב שפירא, מייסד ומנכ"ל אקסטנד. "מבחני האש החיה הוכיחו את הדיוק, האמינות והעליונות המבצעית של הרחפנים שלנו. החוזה הזה מאמת את יכולתה של הטכנולוגיה שלנו להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני כוחות צבא בשדה הקרב העתידי".

הרחפנים של החברה מפחיתים את הסיכון לכוחות הקרקע של צה"ל בלבנון וברצועת עזה בכך שהם נכנסים ראשונים למצבים מסוכנים. לפני כל כניסה למנהרה או לבית, הלוחמים שולחים את הרחפן פנימה כדי לסרוק האם יש בפנים מחבלים והיכן הם נמצאים. בדרך זו ניצלו חיי אדם גם במהלך מלחמת חרבות ברזל. החברה מייצרת ומספקת כ-100 רחפנים מדי שבוע לכוחות הביטחון.

קרדיט: אקסטנד

קרדיט: אקסטנד

אקסטנד היא גם אחד הלקוחות הגדולים נקסט ויז'ן  נקסט ויז'ן 2.32% , כפי שאמר לנו שפירא בשיחה לפני מספר חודשים: "אנחנו מהלקוחות הכי גדולים שהם. אנחנו קונים מהם מאות מצלמות שמתאימות לתחום ולצרכים שלנו". שוחחנו אז עם שפירא גם על המחשבות על הנפקה בוול סטריט, שעשויה לעלות לשולחן כבר באזור סוף השנה הבאה עם ההגעה לקצב מכירות של 50 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"BizTech"

שפירא הוא יזם מנוסה אחרי אקזיט של 200 מיליון דולר. אחיו מתאו והוא הקימו את ריפליי, חברה שפיתחה טכנולוגיות לשידורי ספורט ומכרו אותה לאינטל. את אקסטנד הקימו האחים ב-2018 עם שני שותפים - אדיר טובי ורובי ליאני. החברה הייתה אמורה לפתח מוצר לשוק הגיימינג, אבל השליטה במערכות הרובוטיות הפכו מהר מערכות לכאלו שמתאימות לצרכים צבאיים. החברה עובדת מול מפא"ת ומספקת מערכות למשרד הביטחון ולצבא. 

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורמייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שור

פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21

אנבידיה קני אותי - ענקית השבבים מלאה במזומנים ומניה חזקה - שווי של 5 טריליון, והיא מחפשת צמיחה; במו"מ לרכישת AI21 במעל 2 מיליארד דולר
רן קידר |
נושאים בכתבה AI21 אמנון שעשוע

AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה -  מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)

החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט  עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט  ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים 

אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן.  ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.  

לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.   


שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד. 

סם אלטמן openaiסם אלטמן openai

open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד

מדובר בשיא חסר תקדים כאשר החברה גם הרחיבה את מערך הבונוסים ושימור העובדים ואף מעניקה מענקי שימור בשווי מיליונים לעובדים משמעותיים

הדס ברטל |

חברת  OpenAI העניקה לעובדיה חבילות תגמול מבוססות מניות בשווי ממוצע של כ־1.5 מיליון דולר לעובד, נתון חסר תקדים בקרב סטארטאפים פרטיים, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל . מדובר בסכומים שמציבים את עובדי החברה בשורה אחת עם עובדים בכירים בחברות ציבוריות ותיקות, עוד לפני ש־OpenAI עצמה הונפקה או קבעה מסלול ברור להנפקה עתידית. העיתון מציין כי חלק ניכר מהתגמול אינו מגיע בשכר מזומן אלא באופציות וביחידות הון הצמודות לשווי החברה, שהוערך בעסקאות משניות בעשרות מיליארדי דולרים.

המרוץ העולמי אחר טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את שוק ההייטק, ו־OpenAI ניצבת בלב הזירה הזו. לפי שורת פרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקאית והבריטית, החברה פיתחה מדיניות תגמול חריגה בהיקפה, שבמרכזה מתן אופציות ומענקי הון לעובדים כמעט בכל הדרגים, במטרה לשמר כוח אדם איכותי ולהתמודד עם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות טכנולוגיה וחברות AI חדשות.

לפי דיווחים ברשת בלומברג ובפייננשל טיימס, מדיניות האופציות של OpenAI עברה בשנה האחרונה שינוי עמוק. החברה צמצמה תחילה את תקופת ההבשלה המקובלת של אופציות, ובהמשך אף ביטלה לחלוטין מנהג המכונה vesting cliff, לפיו קיימת תקופת המתנה ראשונית שבה העובד אינו זכאי לאף חלק מההון. המשמעות היא שעובדים חדשים מקבלים זכות מיידית לחלק מהאופציות שלהם, מהלך חריג שנועד להקטין את הפיתוי לעבור לחברות מתחרות שמציעות תגמול מהיר וגבוה.

המהלך הזה אינו מתרחש בוואקום. לפי דיווחים, OpenAI מתמודדת עם לחצים כבדים מצד שחקנים כמו מטה, גוגל וסטארטאפים ממומנים היטב, שמוכנים לשלם סכומים עצומים עבור חוקרים ומהנדסים מובילים בתחום ה־AI. בתגובה, OpenAI הרחיבה גם את מערך הבונוסים ושימור העובדים, כולל מענקי שימור של מיליוני דולרים לעובדים מרכזיים, וגמישות רבה יותר בבחירה בין שכר מזומן לבין תגמול הוני.

עם זאת, העיתונות הכלכלית מדגישה כי למדיניות הזו יש גם מחיר. היקף התגמול ההוני מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות החברה ותורם להפסדים התפעוליים המדווחים שלה. אנליסטים שצוטטו בפייננשל טיימס מציינים כי חלוקת אופציות בהיקפים כה גדולים עלולה ליצור דילול מהותי לבעלי המניות הקיימים ולהשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את שווי החברה בעתיד.