בשורה ליזמי הייטק: איגוד ההייטק השיק את פורום הסטארטאפים הישראלי
על רקע מציאות של חוסר יציבות כלכלית וביטחונית, איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים השיק את פורום הסטארטאפים – הנועד לתמוך ולהעניק מענה מקצועי לחברות סטארטאפ בתחילת דרכן.
במסגרת אירוע ההשקה שהתקיים הבוקר במשרדי הרצוג פוקס נאמן בתל אביב, נערך פאנל משקיעים שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חברות סטארטאפ צעירות, בהשתתפות גילי אלקין, מייסדת-שותפה בקרן ICI Fund; יעל גרינבאום־כהן, שותפה בקרן aMoon; חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות; רינת ברמן, מנכ"לית Fundit; וזיו אלול, יזם, משקיע ומנכ"ל חברת Pery.
״הירידה בכמות החברות החלה כבר ב-2014, אבל אני מאמין שבשנה הקרובה נראה התאוששות מסוימת ואפילו עלייה״, אמר חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. ״זה מרשים במיוחד בשנה של מלחמה וגיוסי מילואים. הקרנות ממשיכות להאמין בנו, וזה מדהים. זה זמן מצוין להיות יזם.״
גילי אלקין, מייסדת שותפה בקרן ICI Fund, הוסיפה: ״גיוס כספים הוא סיוט, חוויה קשה גם בזמנים טובים — ועכשיו זה אפילו קשה יותר. למרות שיש הרבה כסף בשוק, אנחנו רואים ירידה בהשקעות שלא בהכרח מושפעת ישירות מהמצב בארץ, אלא ממשבר גלובלי שמשפיע גם במדינות אחרות. המצב הספציפי בארץ משפיע פחות ממה שחושבים. מה שכן, רק אחת מתוך 200 חברות מצליחה לגייס, ולכן חשוב מאוד שתהיה כימיה טובה בין היזמים למשקיעים. בסופו של דבר, זה משחק לטווח ארוך, ומערכת יחסים טובה יכולה להשפיע משמעותית על ההצלחה.
כשאנחנו בוחנים מצגות, אנחנו מחפשים את הדברים שבולטים — האם הקריטריונים מתאימים לקרן, איך נראה הצוות, ומה הפוטנציאל של התחום שבו החברה פועלת. מאחר שאנחנו קרן פרי-סיד, אנחנו משקיעים קודם כל באנשים, וזה מה שמעניין אותנו באמת בסוף הדרך."
יעל גרינבאום־כהן, שותפה בקרן aMoon: ״הקשר בין יזם למשקיע הוא כמו חתונה ודורש רמה גבוהה של אמון הדדי. זה מתבטא במיוחד במצבים מאתגרים, כמו דאון ראונד, שיכולים להיות כואבים גם ליזם וגם לקרן. ככל שהאמון גדול יותר, כך הדרך המשותפת יכולה להיות ארוכה ומוצלחת יותר, ולכן חשוב לבנות פתיחות גבוהה בין הצדדים. יזמים צריכים להיות ממושמעים בבחירת הקרנות שאליהן הם פונים. יש לוודא שאין לקרן השקעות בחברות מתחרות ולחקור את המשקיע, את הפורטפוליו שלו, ולנסות להגיע לשותפים בקרן. בתחילת המלחמה, הקרנות בארה"ב עצרו השקעות כדי להבין את כיוון המצב. כדי לגייס מקרן בחו"ל, חייבים לעלות על מטוס, להשקיע ולנסוע להכיר אותם. רק כך אפשר להביא את הכסף.
כשאנחנו בוחנים מצגות, אנחנו נותנים להן דקה וחצי ראשונה בלבד. אם הן מעניינות, נשב ונקרא כל מילה, אבל מה שלא נכנס למצגת – פשוט לא יגיע לידיעתנו. לכן, אני ממליצה ליזמים להכין שתי גרסאות למצגת: אחת מפורטת עם הרבה מלל שמציגה את הבעיה, ההזדמנות, והתוצאות, והשנייה ויזואלית וקצרה יותר, שמאפשרת להתרשם מהיזם. חשוב להימנע ממספרים חסרי פרופורציה ולבנות מצגת שמספקת תמונה אמינה ומדויקת.״
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
רינת ברמן, מנכ"לית Fundit: ״אנחנו רואים בשנה האחרונה שיש חשיבות גדולה לתוכנית עיסקית הדוקה ותחנות צמיחה מובהקות ולהראות גם איך מגיעים אליהן. חברה רווחית מקבלת תוקף יותר גבוה. דבר נוסף שאנחנו רואים זה שאנגלים רוצים לתת ערך, מעבר לכסף- תשואה ריגשית מעבר לתשואה פיננסית ולתרום מהידע שלהם. כנגד כל הסיכויים אנחנו מצליחים לעמוד על הרגליים ועדיין היזמות קורית. לכן אני מאוד אופטימית.״
זיו אלול, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת Pery: ״הטעות הכי גדולה של יזמים היא להתחיל מלחמות על הערכת שיווי ואגו מיד אחרי קבלת הצ'ק הראשון. חוסר הסכמה על השווי הוא דבר נפוץ שפוגע באפשרות להצליח. אם משקיע מוכן לשים כסף, חשוב לנהל שיחה ומשא ומתן בצורה בוגרת ולא לתת לעסקה ליפול על זה. בנוסף, האגו בין היזמים עצמם, שעדיין לא הגדירו מי הם ומה תפקידם, משדר למשקיעים חוסר יציבות. זה מסוכן מאוד, כי משקיעים מזהים את חוסר הסינכרון הזה בשלבים מוקדמים, וזה פוגע באמון. עוד טעות נפוצה היא בחירת הצוות. יזמים שמגיעים עם רעיון מצוין אבל בלי CTO או איש פרודקט חזק בצוות הם פחות רלוונטיים, כי צוות מקצועי ומגובש הוא בסיס קריטי להצלחה. אני לא רואה גיוס כספים כסיוט, אלא כתהליך מדהים של למידה וקבלת פידבקים. זה תהליך קשה, אבל גם כיפי – יש בו משהו מרגש ביכולת 'למכור חלום'. לומדים מזה המון וצומחים ממנו.
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard
גיוס סיד חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.
איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק.
ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו.
הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים. זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות.
- חצי מהסיד: IMMA גייסה 2.5 מיליון דולר לאולטרסאונד ביתי לנשים בטיפולי פוריות
- גיוס סיד ל-Daylight: סטארטאפ הסייבר הישראלי שמציע מודל היברידי לאבטחת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.
