דוקונטרול
צילום: אורלי אייל

חברת דוקונטרול מגייסת 30 מיליון דולר בסבב B

גיוס שלישי בתוך פחות משנתיים; סבב גיוס שיעזור לחברה להרחיב את יכולות המוצר, ולהשיק תוכנית partnership; סבב הגיוס היה בהובלתה של הקרן Insight Partners

נתן טגי |

חברת דוקונטרול (DoControl), שיוסדה על ידי ליאל רן עמיר וינברג ואדם גביש, המפתחת פלטפורמת סייבר לאפליקציות SaaS (שירותים ותוכנות הניתנים דרך דפדפן האינטרנט מבלי צורך להוריד תוכנה למחשב או לטלפון), השלימה סבב גיוס B של 30 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Insight Partners והשתתפו בה המשקיעים הנוכחיים בחברה, ביניהם StageOne Ventures, Cardumen Capital, RTP Global, וקרן ההשקעות של חברת הסייבר Crowdstrike CROWDSTRIKE . 

על פי החברה, סבב גיוס זה יעזור לדוקונטרול להרחיב את יכולות המוצר, להשיק תוכנית partnership, ולתמוך בגדילת החברה.

החברה פיתחה תוכנה המנטרת שימוש בעשרות אפליקציות SaaS פופולריות ומאפשרת אוטומציה גמישה וניתנת להתאמה אישית המנהלת הרשאות גישה למידע ארגוני על פני מחלקות ארגוניות, פיסות מידע, וארגונים חיצוניים. צוות של אנשי סייבר שכל היום עוקבים אחרי המידע השמור באפליקציות SaaS ומוודא שרק לאנשים הרלוונטיים יש גישה למידע זה בכל רגע נתון - כל זה מוגש כשירות SaaS אוטומטי שלא דורש תחזוקה מצד צוות הסייבר ופועל לדברי החברה באותה עקביות, לא משנה כמה גדול הארגון בו אתם עובדים.

אדם גביש, מייסד ומנכ״ל דוקונטרול מסר: לפי גרטנר, חברות מוציאות יותר כסף על SaaS מאשר על IaaS ומקבלות הרבה פחות אפשרויות הגנה על המידע הכל כך רגיש שעובדים ניגשים ומשתפים פנימית וחיצונית כדי לדחוף את החברה קדימה, דוקונטרול מספקת פתרון שקוף הפועל בצורה אוטומטית ואף מערב את העובדים על בסיס מערכות קיימות כמו סלאק כדי לנהל הרשאות גישה למידע בצורה סקלבילית. ההשקעה של Insight Partners בנו רק מחזקת את התזה שכבר מזמן לא בתיאוריה אלא בפרקטיקה אצל הלקוחות שלנו״. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.