סטארט אפ
צילום: FREEPIK

מקימים סטארט-אפ? תכננו את המס כבר עכשיו

קל יותר להתעסק עם הקמת הסטארט-אפ עצמו ולהגיד 'כשיגיע היום שנצליח נחשוב על המס' - אבל זו טעות. מדוע חשוב להתייחס לנושא המיסוי כבר עם הקמת הסטארט-אפ ועל מה צריך לחשוב?

המרחק בין רעיון מצוין להפיכתו להצלחה מסחררת ולכסף הוא רב. לא סתם רוב הסטארט-אפים לא מממשים את הפוטנציאל הגלום בהם. בתחילת הדרך, המחשבה היא איך ליישם את הרעיון: הבנת קהל היעד וקביעת יעדים, פיתוח מודל הפקת ההכנסות וכן הערכת ההוצאות הנדרשות כדי להוציא את ה"רעיון" לפועל. דווקא בשלב זה ישנה נטייה לשכוח היבט אחד ולו השלכות משמעויות נרחבות - והוא היבט המיסוי.

היבטי המס, על מורכבותם הרבה, נותרים לעיתים בצד בשלביו הראשונים של הסטארט-אפ, כך לדוגמא יזם המכוון את הסטארט-אפ לשוק האירופאי, עלול לבחור להתאגד באותה מדינה אליה הוא מכוון את פעילותו. על פניו נשמע הגיוני לנהוג כך. מעשית, היבטי המס מלווים את פיתוח הסטארט-אפ מתחילתו וגם עד לשלב האקזיט, כאשר הבנת ותכנון היבטי המס לאורך פעילות הסטארט-אפ יכולה ליצור רווחיות גבוהה יותר בידי היזמים, להקטין את הוצאות המס, ולעיתים להיות אחת הסיבות ששמרו על הסטארט-אפ בחיים וסייעו בהצלחתו. לפי רוב, ענייני מס עולים בשלב מאוד מאוחר ואז השינויים יקרים מאוד או בלתי אפשריים. משקיעים ואף רוכשים עתידיים עלולים להירתע מלהיכנס למיזם רק בעקבות חשיפה מיסויית או בנייה לא נכונה של מבנה המס. אז איך לעשות את זה נכון, החל בשלב הפיתוח בבית דרך הגיוס הראשון, ועד לשלב האקזיט.

בחינת מבנה ואופן ההתאגדות. הנטייה הטבעית להתאגד כחברה במדינה בה מתעתדים לפעול אינה תמיד נכונה. למעשה, סוג הפעילות, קהל היעד, המקום ממנו מבוצע הפיתוח והשאיפות העתידיות הם היבטים יסודיים המשפיעים על המקום והאופן בו כדאי לסטארט-אפ להתאגד. התאגדות נכונה יכולה לחסוך עלויות מס רבות (למשל במקרה בו נכנסים בגדר חוקי עידוד השקעות הון), לאפשר קיזוזי הפסדים בצורה יעילה ובעתיד גם להוביל למיקסום רווחים.

שימוש במנגנוני תשלום חליפיים (אופציות 3ט+102). המזומן הוא נשמת אפו של הסטארט-אפ, בוודאי בתחילת דרכו, ומאפשר גמישות במסגרת ניהולו ופיתוחו של הסטארט-אפ. אחת הדרכים לשמור על תזרים המזומנים היא עשיית שימוש באמצעי תשלום חליפיים –כגון תשלום באמצעות מניות/אופציות לנותני שירותים ועובדים. במדינות שונות קיימים מנגנונים מגוונים לביצוע תשלומים ללא מזומן, ואולם, חשוב לזכור כי למנגנונים אלו קיימת השפעה מיסויית, הן על החברה והן על מקבל התשלום ולכך השלכות כבדות בשלבי הגיוס והאקזיט.

הסתייעות בעובדי פרילנס. הגלובליזציה, ההתקדמות הטכנולוגית, ועל אחת כמה וכמה התפרצות נגיף הקורונה, הובילו לכך שרבים החלו לעבוד ממקומות שונים בעולם כנותני שירותים עצמאיים. התרחבותה של תופעה זו מובילה מספר שאלות מיסוייות מהותיות כגון: האם חלה חובת ניכוי מס במקור על התשלום לאותם עובדים? האם יש להוסיף מע"מ לתשלום? ובנוסף, האם אותם עובדי פרילנס יוצרים לתאגיד מוסד קבע במדינה ממנה הם פועלים?. התנהלות נכונה ומתאימה באשר לאלו תמנע חשיפה, חבויות מס עודפות והידרשות להליכים מול רשויות המס.

הפיכת החלום למציאות – גיוס משקיעים. אתם עומדים לפני הגיוס הראשון? מזל טוב(!). רגע לפני הגיוס המיוחל, חשוב לדון ולבחון כיצד אתם מעוניינים לבצע את הגיוס: השקעה במניות החברה, השקעת SAFE או הלוואה המירה למניות, רבות הן האפשרויות בהן ניתן לבצע גיוס. מעבר להיבט המסחרי קיימת השפעה מיסויית גם על אופן הגיוס בחברה עצמה וגם בקרב בעלי המניות. כך למשל אופן הגיוס יכול להשפיע על הוצאות החברה כאשר הגיוס הוא דרך קבלת הלוואה המירה, שינוי בעלי השליטה בחברה, השפעה על צדדים קשורים והצורך ביישום כללי מחירי העברה, הנדרשים לפי הדין, כאשר נערכות עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים, על מנת לקבוע את תמחור העסקאות בין הצדדים הקשורים בשווי שוק.

ואם כבר הזכרנו מחירי העברה, חשוב לזכור כי התרחבות של החברה למדינות נוספות היא מהלך מבורך, אך יחד עם זאת פעילות גלובלית במסגרת חברות הקבוצה ברחבי העולם מחייבת יישומם של כללי מחירי העברה בין צדדים קשורים, וזאת על מנת לקבוע את תמחור העסקאות בהתאם למחירי שוק.

קיראו עוד ב"BizTech"

מכירת המניות או ה"אקזיט". למרות שעל פניו זה ברור – מוכרים ברווח ומשלמים את המס – לרוב קיים פער בין מועד החתימה על הסכם מכירת המניות לבין מועד הסגירה (Closing) ולבין מועד קבלת הכספים. לעיתים גם התמורה עצמה אינה ודאית, נדחית בזמן, מותנית בהמשך העסקה או מותנית באבני דרך. בכל אחד מהמקרים האלו מתעוררת שאלת מועד תשלומו וחישובו של המס.

לכך נוסיף כי שיעור המס החל על מכירת המניות בסך 30% (ועוד מס יסף 3%) על ידי בעל מניות הנחשב "מהותי", לעומת 25% (ועוד מס יסף 3%) למי שאינו בעל מניות מהותי, תלוי בשאלת סיווגו כ- "מהותי" על פי מדדי שליטה, והפרשי המס עשויים להיות משמעותיים.

הזנחה או בחינה מאוחרת של היבטי המס הנובעים מהסטארט-אפ עשויים לנגוס משמעותית בתשואה ממנו, להוביל לפגיעה תזרימית (בין היתר אם מבנה ההשקעה אינו מאפשר ניצול מיטבי של מסי החוץ ששולמו או של הפסדים, "תאונות מס" הנובעות מהתאגדות לא נכונה ותפעול לקוי של המבנה) ובכך, להפוך גם רעיון מוצלח לכישלון. החלטות מס נכונות נעשות בשלבים מוקדמים לצד ובמשולב עם ההחלטות הטכנולוגיות והעסקיות עבור המיזם.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רן ביגון 07/02/2022 20:26
    הגב לתגובה זו
    גם כשאין כסף ולרוב בסטרטאפ אין רווחים בשנים הראשונות וסטטיסטית גם עד האקזיט. נכון לתכנן על מנת להיות מוכן למכירה שתניב לך כמה שיותר (מינימום מס) לך ולמשקיע
  • 1.
    אלין הכהן 07/02/2022 11:49
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לחשוב על מס כשאין עדין כסף חברה....
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.