חללית של SpaceX
צילום: Pixbay

מ-SpaceX לסטרטאפ בתחום הרכבות: המהנדסים שמנסים לחולל שינוי

שלושה מהנדסים שעבדו בעבר בחברה של אלון מאסק, השיקו את Parallel Systems, שעוסקת בתכנון ובניית של קרונות רכבת חשמליים במטרה לשפר את היעילות האנרגטית ולהפחית את פליטות הגז הקיימות במערך משאיות המשא. החברה, שבשלב האב טיפוס, גייסה 50 מ' ד'

טל אריה |

שלושה מהנדסים שעבדו בעבר בחברת SpaceX של אלון מאסק חשפו חברה שהקימו בשם Parallel Systems ששמה לעצמה למטרה לשפר את תחום רכבות המשא ולהפוך אותו לטכנולוגי יותר. הפרויקט החל אי שם ב-2006, ומאז נשמר בסוד על ידי השלושה. החשיפה בוצעה בצד הכרזה על סבב גיוס של 50 מיליון דולר והחשיפה עוררה עניין רב בעולם בעיקר בשל היותם של המהנדסים עובדי SpaceX לשעבר.

   

"רכבות משא הרבה יותר חסכוניות אנרגטית מאשר משאיות. בין השאר הודות לאווירודינמיקה טובה יותר, העברת יחידת משא אחת ברכבת לוקחת רבע מהאנרגיה הנדרשת כדי להעביר אותה במשאית", אמר המנכ"ל והמייסד מאט סול, לשעבר מהנדס בכיר ב-SpaceX. 

"אבל בגלל המבנה של הרכבת, יש לה גבולות תפעוליים וכלכליים משלה", הוסיף. "אם אתה יכול לפרוץ את המחסומים האלה ולאפשר לרכבות לשרת יותר שווקים - זו ההזדמנות. אנחנו חושבים שזה מאוד רלוונטי להתמקד בהפחתת צריכת האנרגיה".

העברת מערכת ההובלה מדיזל לחשמל עשויה גם היא למלא תפקיד מרכזי בהפחתת פליטת הפחמן הגורמת לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית בעולם. התחבורה מהווה 29% מסך פליטת גזי החממה בארצות הברית, לפי דו"ח שהוציאה הסוכנות להגנת הסביבה בדצמבר 2021. כמעט רבע מזה מגיע ממשאיות בינוניות וכבדות.

בחברת SpaceX, אליה הצטרף  ב-2006, סול היה ראש מחלקת אוויוניקה, "יצרנו את האלקטרוניקה שגרמה לטיל לעוף ישר", הוא הסביר. לאחר שעזב ב-2019, חבר לעמית נוסף, הטכנולוג ומעצב המוצר בריאן איגנאוט, וביחד הם חשבו על הפוטנציאל במערכת רכבות המשא ועל הצורך להפחית את פליטת הפחמן שלה. בינואר 2020  גייסה החברה שני עובדים נוספים של SpaceX, ג'ון הווארד ובן סטייבלר, מהנדסים בכירים שעסקו גם הם בתחום האווירודינמיקה בחברה.  

החברה נמצאת רק בשלב אב-טיפוס ואין לה עדיין לקוחות או הכנסות. עם סבב הגיוס החדש,החברה החדשה- Parallel Systems, שפעלה עד היום על חשבון 3.6 מיליון דולר שקיבלה במימון ראשוני, תבנה צי רכבות, תבצע תוכניות בדיקות מתקדמות ותרחיב את הצוות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבשלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגב

ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%

לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה, ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הייטק

חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.

הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.

כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.

"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".