אינטל
צילום: טוויטר

אינטל שוב מפטרת: הפעם באתר הייצור המרכזי באורגון

החברה צפויה לקצץ בשכבת הניהול הבינונית במסגרת שינוי ארגוני במערך הייצור, כחלק ממהלך כולל לצמצום עלויות

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטל פיטורים

ענקית השבבים אינטל Intel Corp -1.46%  הודיעה השבוע כי בכוונתה להתחיל בפיטורי עובדים באתר הייצור המרכזי שלה במדינת אורגון, החל מאמצע חודש יולי. ככל הנרא, הפיטורים צפויים להסתיים עד סוף החודש, אך ייתכנו סבבים נוספים במידת הצורך. המהלך הוא חלק מתהליך ארגוני מקיף במערך הייצור של החברה, Intel Foundry, שמטרתו להפחית שכבות ניהול ולמקד את הפעילות בתפקידי הנדסה וטכנולוגיה. לא פורסם מספר מדויק של עובדים שייפגעו, אך ההודעה הפנימית שהועברה לעובדים מצביעה על כך שההחלטה סופית.

בהצהרת החברה נמסר: "כפי שהודענו מוקדם יותר השנה, אנו משקיעים מאמצים כדי להפוך לחברה רזה, מהירה ויעילה יותר. הסרת מורכבויות ארגוניות והעצמת מהנדסים תאפשר לנו לשרת טוב יותר את לקוחותינו ולחזק את יכולות הביצוע שלנו. ההחלטות מתקבלות לאחר שיקול דעת מעמיק, ונפעל בכבוד כלפי העובדים ככל שנתקדם בתהליך." נכון לדצמבר 2024, אינטל העסיקה 108,900 עובדים ברחבי העולם, ירידה של כ-15 אלף עובדים לעומת השנה הקודמת, אז יישם המנכ"ל הקודם של החברה, פט גלסינגר תוכנית קיצוצים נרחבת. גם אתרי החברה באורגון עברו צמצומים בעבר, כולל פיטורים של כ-3,000 עובדים, אך עדיין מועסקים שם כ-20 אלף איש.

אינטל לא ציינה כמה תפקידים יקוצצו במסגרת Intel Foundry, אך על פי הדיווח, גם חטיבות נוספות צופות מהלכי צמצום דומים, כאשר כל יחידה פועלת בנפרד בהתאם ליעדי קיצוץ העלויות שלה. האתר באורגון כולל את מתקני הייצור המתקדמים של אינטל, D1X ו-D1D, שמתבססים בין היתר על אוטומציה, אך עדיין תלויים במערך נרחב של מהנדסים, טכנאים, מפעילים ואנליסטים. תפקידים קריטיים, כמו מהנדסי תהליך וטכנאים בעלי התמחות בליתוגרפיה EUV, ככל הנראה לא ייפגעו מהקיצוצים הקרובים.

שינוי הכיוון של אינטל 

לאחרונה, מניית אינטל וההמלצות עליה שינו כיוון. ביום שלישי האחרון (10.6) המנייה עלתה ב-8% לאחר פרסום תוצאות ביצועים מעודדות של מעבד Raptor Lake החדש של החברה, שהציג שיפור משמעותי של כ-14% בביצועים לעומת הדור הקודם.

המהלך נובע, בין היתר, ממדיניותו של המנכ”ל החדש של אינטל, ליפ-בו טאן, שמונה בדצמבר 2024 ומאז ממקד את מאמציו בהבראת החברה ובשיפור הרווחיות. בשבוע שעבר הודיעה החברה על השקה של מדיניות רווחיות חדשה: רק פרויקטים עם רווח גולמי של 50% יאושרו. כחלק מניסיון לייצב את מצבה הכלכלי לאחר שנים של שחיקת מרווחי הרווח. ג’ונסטון הולטהאוס, מנכ״ל אינטל מוצרים, הבהיר כי בעבר אינטל אישרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה, אך כעת תשנה כיוון ותפנה את משאבי ההנדסה שלה מהתחייבויות אלו. אף שלא כל יחידות החברה צפויות לעמוד ביעד הזה באופן מיידי, מדובר בסטנדרט חדש שילווה את כל תכנון המוצרים העתידי, לרבות פיתוחי הדגל הקרובים כמו Panther Lake ו-Nova Lake.

בנוסף, אינטל החליטה להסתער על שוק ה-GPU, שנשלט ברובו על ידי אנבידיה ו-AMD, והשיקה את סדרת Arc Pro B50 ו-B60, פתרונות חדשים המיועדים לתחנות עבודה עם דגש על ביצועי בינה מלאכותית מקומיים ולא דרך ענן. המחירים מתחילים מ-299 דולר לדגם הבסיסי ו-500 דולר ומעלה לדגם החזק יותר. ה-B50 מגיע עם זיכרון של 16GB ותמיכה בעד 170 TOPS (טריליון פעולות בשנייה – מדד מקובל בעולם הבינה המלאכותית). דגם B60, שמיועד להרצת יישומי AI תובעניים יותר, כולל זיכרון 24GB ומסוגל להגיע ל-197 TOPS. לפי נתוני החברה, כ-30% משוק תחנות העבודה מאויש על ידי כרטיסים מסוג Entry-Level – נתח שמהווה הזדמנות לאינטל לצבור נתח שוק משמעותי. "אנחנו מאמינים שזהו פתרון תחרותי במיוחד, בעיקר עבור לקוחות בתחומי ההנדסה והעיצוב", אמרה ויויאן ליין, סגנית נשיא ומנכ"לית תחום הגרפיקה באינטל, "כרטיסי Arc Pro החדשים מנגישים את הטכנולוגיה לעסקים קטנים ובינוניים, שחיפשו אחר פתרונות מותאמים".

בשורה התחתונה, אינטל מבצעת שינויים דרמטיים תוך זמן קצר, מחדשת את מלאי המוצרים שלה, מתייעלת בהקשרי כח אדם ומחפשת שווקים חדשים. כל זה מגיע אחרי תקופה מאתגרת במיוחד, שבה ירדה מניית החברה 55% במהלך 2024. בנתיים, נראה שמהלכי המנכ"ל החדש מצליחים לבלום את הירידות, ומתחילת השנה אינטל ירדה בסך הכל ב-0.4%, לאחר שבאפריל הגיעה לשפל של 18.13 דולר למנייה. 

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.