אינטל
צילום: טוויטר

אינטל שוב מפטרת: הפעם באתר הייצור המרכזי באורגון

החברה צפויה לקצץ בשכבת הניהול הבינונית במסגרת שינוי ארגוני במערך הייצור, כחלק ממהלך כולל לצמצום עלויות

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטל פיטורים

ענקית השבבים אינטל Intel Corp 0.11%  הודיעה השבוע כי בכוונתה להתחיל בפיטורי עובדים באתר הייצור המרכזי שלה במדינת אורגון, החל מאמצע חודש יולי. ככל הנרא, הפיטורים צפויים להסתיים עד סוף החודש, אך ייתכנו סבבים נוספים במידת הצורך. המהלך הוא חלק מתהליך ארגוני מקיף במערך הייצור של החברה, Intel Foundry, שמטרתו להפחית שכבות ניהול ולמקד את הפעילות בתפקידי הנדסה וטכנולוגיה. לא פורסם מספר מדויק של עובדים שייפגעו, אך ההודעה הפנימית שהועברה לעובדים מצביעה על כך שההחלטה סופית.

בהצהרת החברה נמסר: "כפי שהודענו מוקדם יותר השנה, אנו משקיעים מאמצים כדי להפוך לחברה רזה, מהירה ויעילה יותר. הסרת מורכבויות ארגוניות והעצמת מהנדסים תאפשר לנו לשרת טוב יותר את לקוחותינו ולחזק את יכולות הביצוע שלנו. ההחלטות מתקבלות לאחר שיקול דעת מעמיק, ונפעל בכבוד כלפי העובדים ככל שנתקדם בתהליך." נכון לדצמבר 2024, אינטל העסיקה 108,900 עובדים ברחבי העולם, ירידה של כ-15 אלף עובדים לעומת השנה הקודמת, אז יישם המנכ"ל הקודם של החברה, פט גלסינגר תוכנית קיצוצים נרחבת. גם אתרי החברה באורגון עברו צמצומים בעבר, כולל פיטורים של כ-3,000 עובדים, אך עדיין מועסקים שם כ-20 אלף איש.

אינטל לא ציינה כמה תפקידים יקוצצו במסגרת Intel Foundry, אך על פי הדיווח, גם חטיבות נוספות צופות מהלכי צמצום דומים, כאשר כל יחידה פועלת בנפרד בהתאם ליעדי קיצוץ העלויות שלה. האתר באורגון כולל את מתקני הייצור המתקדמים של אינטל, D1X ו-D1D, שמתבססים בין היתר על אוטומציה, אך עדיין תלויים במערך נרחב של מהנדסים, טכנאים, מפעילים ואנליסטים. תפקידים קריטיים, כמו מהנדסי תהליך וטכנאים בעלי התמחות בליתוגרפיה EUV, ככל הנראה לא ייפגעו מהקיצוצים הקרובים.

שינוי הכיוון של אינטל 

לאחרונה, מניית אינטל וההמלצות עליה שינו כיוון. ביום שלישי האחרון (10.6) המנייה עלתה ב-8% לאחר פרסום תוצאות ביצועים מעודדות של מעבד Raptor Lake החדש של החברה, שהציג שיפור משמעותי של כ-14% בביצועים לעומת הדור הקודם.

המהלך נובע, בין היתר, ממדיניותו של המנכ”ל החדש של אינטל, ליפ-בו טאן, שמונה בדצמבר 2024 ומאז ממקד את מאמציו בהבראת החברה ובשיפור הרווחיות. בשבוע שעבר הודיעה החברה על השקה של מדיניות רווחיות חדשה: רק פרויקטים עם רווח גולמי של 50% יאושרו. כחלק מניסיון לייצב את מצבה הכלכלי לאחר שנים של שחיקת מרווחי הרווח. ג’ונסטון הולטהאוס, מנכ״ל אינטל מוצרים, הבהיר כי בעבר אינטל אישרה פרויקטים בעלי רווחיות נמוכה, אך כעת תשנה כיוון ותפנה את משאבי ההנדסה שלה מהתחייבויות אלו. אף שלא כל יחידות החברה צפויות לעמוד ביעד הזה באופן מיידי, מדובר בסטנדרט חדש שילווה את כל תכנון המוצרים העתידי, לרבות פיתוחי הדגל הקרובים כמו Panther Lake ו-Nova Lake.

בנוסף, אינטל החליטה להסתער על שוק ה-GPU, שנשלט ברובו על ידי אנבידיה ו-AMD, והשיקה את סדרת Arc Pro B50 ו-B60, פתרונות חדשים המיועדים לתחנות עבודה עם דגש על ביצועי בינה מלאכותית מקומיים ולא דרך ענן. המחירים מתחילים מ-299 דולר לדגם הבסיסי ו-500 דולר ומעלה לדגם החזק יותר. ה-B50 מגיע עם זיכרון של 16GB ותמיכה בעד 170 TOPS (טריליון פעולות בשנייה – מדד מקובל בעולם הבינה המלאכותית). דגם B60, שמיועד להרצת יישומי AI תובעניים יותר, כולל זיכרון 24GB ומסוגל להגיע ל-197 TOPS. לפי נתוני החברה, כ-30% משוק תחנות העבודה מאויש על ידי כרטיסים מסוג Entry-Level – נתח שמהווה הזדמנות לאינטל לצבור נתח שוק משמעותי. "אנחנו מאמינים שזהו פתרון תחרותי במיוחד, בעיקר עבור לקוחות בתחומי ההנדסה והעיצוב", אמרה ויויאן ליין, סגנית נשיא ומנכ"לית תחום הגרפיקה באינטל, "כרטיסי Arc Pro החדשים מנגישים את הטכנולוגיה לעסקים קטנים ובינוניים, שחיפשו אחר פתרונות מותאמים".

בשורה התחתונה, אינטל מבצעת שינויים דרמטיים תוך זמן קצר, מחדשת את מלאי המוצרים שלה, מתייעלת בהקשרי כח אדם ומחפשת שווקים חדשים. כל זה מגיע אחרי תקופה מאתגרת במיוחד, שבה ירדה מניית החברה 55% במהלך 2024. בנתיים, נראה שמהלכי המנכ"ל החדש מצליחים לבלום את הירידות, ומתחילת השנה אינטל ירדה בסך הכל ב-0.4%, לאחר שבאפריל הגיעה לשפל של 18.13 דולר למנייה. 

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.