סמאטרפון מעולה עם עודף מ-2000 שקל?
חברת Nothing הבריטית עם דגם ביניים שנותן לכם את כל היתרונות של מכשיר פרימיום בחצי המחיר
עולם מכשירי הביניים הוא לא עולם מרגש. בניגוד למכשירי הדגל של החברות, שמציגים תכונות חדשניות, עיצוב מושך ומיתוג יוקרתי, רוב רובם של מכשירי הביניים נועדו לבעלי גישה פרגמטית שאין להם צורך בסמל סטטוס או בפיצ'רים אולטרא חדשניים. הם רוצים שהעבודה תיעשה ושהמחיר
יהיה אטרקטיבי. לתוך העולם הזה נכנסה חברת Nothing לפני כ-5 שנים עם גישה אחרת, והיא שוב מספקת את הסחורה עם קו המכשירים החדש, ובראשם ה-Phone 3a Pro.
דגם הפרו יקר יותר מאחיו הקטן ב-350 אבל מציע מספר תכונות חשובות שמצדיקות את הרכישה שלו, בייחוד לאור
הביצועים והמחיר שעדיין נשאר אטרקטיבי ונותן עודף מ-2000 שקל. ל-Pro יש מערך צילום טוב יותר, והוא בעל זום אופטי של 3x, להבדיל מה-2x של הדגם הרגיל. תכונה נוספת ולא פחות חשובה היא האפשרות ל-eSim, שמקלה על החיים של הנוסעים לחו"ל. אם התכונות הללו אינן חשובות לכם,
תוכלו לבחור ב-Phone 3a ולקבל תמחור אטרקטיבי אף יותר.
מפרט ומערכת הפעלה
בשני המכשירים, הפרו והרגיל, תקבלו מפרט מצוין: מעבד Snapdragon 7s Gen 3, נפח RAM של 12G ונפח אחסון של 256G. אמנם ניתן להגדיל את ה-RAM על חשבון הזכרון, אבל 12G מספיקים בהחלט והמכשיר זריז ויציב. מערכת ההפעלה, Nothing OS 3.0 היא מינימליסטית למדי, בהשראת הפיקסל ו-וואן פלוס, והממשק נטול אפליקציות מיותרות ועם עיצוב נקי מאד. בניגוד למכשירים של חברות אחרות, בנוסף, במכשירי Nothing לא תקבלו Angry Birds ושלל אפליקציות ואייקונים שאין לכם צורך בהם. עם זאת, להבדיל, החברה בחרה להשיק אפליקציה שמיועדת לארגן את הפעילות היומיומית במכשיר, Essential Space שמה, מעין מחברת מבוססת AI אבל היא דומיננטית מדי ובמקום להקל על חיי המשתמשים היא מקשה עליהם, וחבל. היא עד כדי כך דומיננטית שהחברה החליטה להקצות לה כפתור פיזי. למרות אלמנט הבינה המלאכותית שיודע לזהות ולתת כותרות לצילומי מסך, אין בה ערך אמיתי בשלב זה, והיות והמיקום של הכפתור שלה מבלבל, כמעט ואי אפשר להעביר יום מבלי שהכפתור יילחץ בטעות ויתקבלו שפע של צילומי מסך נטולי משמעות.
חיסרון נוסף של המכשיר הוא מדיניות עדכונים של 3 שנים בלבד. המתחרים מציעים חמש ושש שנים של עדכונים. אפשר להתווכח עד כמה הצורך בעדכוני גירסה לתקופות של מעל 3 שנים הוא משמעותי, היות ואורך החיים הממוצע של סמארטפון הוא כשנתיים, הרבה לפני שהחומרה והתוכנה הופכות ללא רלבנטיות, אבל מדיניות של תקופה ארוכה בטח לא גורעת מהמכשיר.
- מכירות האייפונים ברבעון הראשון ירדו בכ-10%, סמסונג שוב בראש
- הביקוש לשבבי AI מכריח את וואווי להאט את ייצור הסמארטפונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסך, עיצוב ומצלמה
המסך מרשים ובהיר ונראה מעולה. מבחינת המפרט שלו, זהו AMOLED בגודל 6.77 אינץ' עם רזולוציה של 1,080
על 2,392 פיקסלים וקצב רענון של עד 120 הרץ, Nothing שמרו על השפה העיצובית הייחודית שלהם: גב שקוף, מבנה סימטרי וחשיפה חלקית של הרכיבים הפנימיים, שמעניקים מראה יוקרתי יחסית למחיר. לא מהפכה, אבל עדיין בולט
לטובה בשוק. תקן העמידות שודרג ל-IP64, שמבטיח הגנה מפני אבק והתזות מים, אם כי לא טבילה מלאה.
לגבי מערך הצילום, ל־3a Pro יש שלוש מצלמות בגב המכשיר: מצלמה אולטרה־רחבה של 8MP, מצלמה ראשית של 50MP ומצלמת טלפוטו (זום) של 50MP עם זום אופטי פי 3, תכונה יוצאת דופן לטווח המחירים הזה. המצלמה האולטרה־רחבה סבירה, אך התמונה
מעט רכה וחסרה פרטים. המצלמה הראשית טובה למדי באופן כללי, עם צבעים טובים וטווח דינמי מוצלח, ומפיקה תמונות טובות ברוב המצבים. מצלמת הזום פי 3 היא ככל הנראה המרשימה ביותר, עם תמונות מפורטות וטווח זום שימושי. שלוש המצלמות סובלות מעיבוד יתר, שניתן להבחין בו כשמגדילים
את התמונות, במיוחד במצב של זום דיגיטלי. בסך הכל מערך הצילום הוא מהטובים במחירים האלה, עם זאת הוא לא באמת מתחרה במערכי צילום של מכשירי הפרימיום, שעולים פי 2 או 3 ממנו.
זמן הסוללה ועמידותה לאורך זמן
הסוללה, בנפח 5000mAh, מספיקה לכ-9 שעות מסך. הטעינה המהירה בהספק 50W מאפשרת טעינה של 50% ב-21 דקות וטעינה מלאה ב-59 דקות. על פי החברה, הסוללה שומרת על לפחות 90% מהקיבולת שלה במשך לפחות 1200 מחזורי טעינה. זאת אומרת שאם תטעינו את המכשיר מדי יום במשך
כ-3.5 שנים, עדיין הסוללה תישאר איתנה כביום הרכישה.
- צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
- OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
יתרונות, חסרונות וסיכום
Nothing שוב קולעת כמעט בול במטרה. במחיר סופר אטרקטיבי (1949 שקל אצל היבואנית הרשמית, באג) היא מציעה ביצועים שעולים על המתחרות בקטגוריה ובנוסף, מציעה
גם בידול אלגנטי וייחודי, שזהו אלמנט שכמעט ואינו קיים בסגמנט. נכון שבמכשירי הפרימיום תקבלו מערך צילום טוב יותר משמעותית, אבל זה במחיר כפול ואף משולש. מי שאיכות הצילום לא חשובה לו כל כך יכול לרכוש את המכשיר גם בגירסה הרגילה ולשלם 1599 שקל בלבד.
בשורה
התחתונה, למרות התחרות העזה וההיצע הרחב, Phone 3a Pro נותן חבילה שלמה, עם מפרט מעולה במחיר אטרטיבי.

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית
אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.
כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות
התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.
לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.
הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".
דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות ארוכות הטווח
מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.
