רשות המסים
צילום: רשות המסים

מה גרם לעלייה בהכנסות המסים? רשות המסים מספקת תשובה

משה כסיף | (3)

רשות המסים מפרסמת ניתוח על הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחר משבר 2020 ומציגה את המגמות בהכנסות 2022. 

שיעורי הגידול המרשימים ב-2021 לעומת 2019 בהכנסות ממסים ישירים מוסברים בעיקר על ידי גידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין, הכנסות משוק ההון והכנסות מרווחי הון ואופציות לעובדים. במחצית הראשונה של 2022 הגידול בהכנסות ממיסי מקרקעין עדיין מסביר חלק ניכר מהעלייה. בהכנסות ממסים עקיפים העלייה מתונה יותר בתקופה ינואר 2021 – יוני 2022 לעומת התקופה המקבילה שנה קודמת.

בניתוח מגמות, ניתן לראות כי בהכנסות ממסים ישירים מסוף שנת 2021 ועד אמצע שנת 2022 נמשכה מגמת העלייה, אך התמתנה מעט. ההכנסות ממסים עקיפים נמצאו במגמת עלייה אף הן, אך בשיעור מתון יותר. מתחילת שנת 2022 השתנתה המגמה וההכנסות נמצאות במגמת ירידה.

ניתוח הכנסות מרווחי הון וניכויים מאופציות לעובדים בשנת 2021 מציג שיא של הכנסות בסך כולל של כ- 12 מיליארד שקל. לאורך השנים השתנה הרכב ההכנסות מרווחי הון. הכנסות מחברות שהיוו 61% - 70% בשנים 2014-2013 בהתאמה, ירדו לכ- 40% בשנים 2015 – 2020, פרט לשנת 2019. בשנת 2021 ירד משקל ההכנסות מרווחי הון חברות ל- 24% בלבד, למרות העלייה בהיקף הכנסות אלה. הירידה במשקל החברות נבעה מעלייה חדה בהכנסות מרווחי הון יחידים.

מניתוח נתוני הגבייה מניכויים, עולה כי הענף בעל המשקל הרב ביותר בשנת 2021, בדומה לשנת 2020, הינו ענף הפיננסים. משקלו עלה מ- 18% בשנת 2020 ל- 20% בשנת 2021. בשנת 2021 חל שינוי במשקלם של רוב הענפים. כך מידע ותקשורת (ענף ההייטק) עלה ל- 13%, פעילות מקצועית ל- 10%. התעשייה ירדה מ- 12% בשנת 2020 ל- 11% בשנת 2021.

הכנסות ממיסי מקרקעין צמחו במהירות לאורך שנת 2021 והגיעו לשיאן בחודש אוקטובר 2021, עלייה של 231% בהכנסות ממס שבח ושל 211% בהכנסות ממס רכישה לעומת אוקטובר 2019, בעקבות גידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות. הגידול החד במספר העסקאות נבע, בין היתר, מהצפי להעלאת מס הרכישה למשקיעים. במחצית הראשונה של 2022 נצפה המשך גידול ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך שיעור הגידול הולך ופוחת.

לאחר צמיחה מרשימה ברוב ענפי המשק בהכנסות ממע"מ ייצור מקומי בשנת 2021, פרט לענף הבידור וענף האירוח, גם במחצית הראשונה של שנת 2022 רוב הענפים ממשיכים לצמוח בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, כולל ענף האירוח וענף הבידור ואומנות. בהשוואה למחצית הראשונה של 2019, תקופת "טרום קורונה", העלייה  בשני הענפים הנ"ל הנה בשיעורים של 14% ו- 13% בהתאמה (כ- 5% וכ- 4% בהתאמה בחישוב השנתי). ענף הפעילות בנדל"ן וענף הבינוי נמצאים בעלייה גבוהה של 53% ו- 26% בהתאמה. החריג הוא ענף המסחר שנמצא בירידה מתונה של 1% לעומת מחצית ראשונה 2021. הירידה באה לאחר צריכה גבוהה במיוחד ברבעון שני 2021 ונבעה מתחלופת הצריכה בחו"ל ומפיצוי לאחר רבעון ראשון 2021 שבו הוטלו הגבלות על המשק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלי 04/08/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    כולם משלמים מס ביטוח לאומי הזוי ולא שוויוני בעליל, עד שכר 6000 ש"ח משלמים 7% ועל כל שקל מעבר לכך משלמים 18%, בואו תסבירו לי למה עובד שמרוויח 10 אלף לחודש ועובד שמרוויח 100 אלף לחודש צריכים לשלם את אותה מדרגת מס? המס הזה חייב להיות מדורג יותר ביחס לשכר העובד אחרת הפגיעה בשכבות החלשות והבינוניות אנושה
  • 2.
    הכסף מגיע מהשולמנים שאחרי הקורנה התחילו לעבוד עם קבלה (ל"ת)
    אליהו 03/08/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חבל שמס הכנסה לא מגיע לנתיבות מספיק (ל"ת)
    יחיאל 03/08/2022 14:00
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל