סגן נשיא גוגל: "עסקת מיקרוסופט יאהו מאיימת על עתיד האינטרנט"
"הצעת הרכש העוינת של מיקרוסופט עבור יאהו מעלה שאלות מטרידות. זוהי יותר מפעולה פיננסית פשוטה, בה חברה אחת משתלטת על חברה אחרת. כאן מדובר בשמירת העקרונות המנחים של האינטרנט: פתיחות וחידושים", כך אמר אתמול דיוויד דרומונד, סגן נשיא בכיר בחברת GOOGLE.
ביום שישי האחרון, ענקית התוכנות, MICROSOFT הגישה הצעת-רכש למפעילת מנוע החיפוש באינטרנט YAHOO INC בסכום עתק של 44.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות.
בגוגל נוקטים בגישה מיוחדת כהרגלם ולא ממהרים לראות בהצעת הרכש כעסקה מתגבשת, אלא מנסים להסביר למה הפתיחות של האינטרנט שאפשרה את יצירת גוגל ויאהו, נמצאת בסכנה.
"האם מיקרוסופט תנסה להשתמש עכשיו באותה השפעה לא חוקית והולמת על האינטרנט שהייתה לה על המחשב האישי (PC)? בעוד האינטרנט משבח חדשנות ותחרותית, מיקרוסופט מנסה לעיתים קרובות לכונן מונופולים קניינים - ואז למנף את הדומיננטיות שלה לתוך שווקים סמוכים, חדשים", כותב דרומונד בבלוג של החברה.
דרומנד, מציין, כי מיקרוסופט ביחד עם יאהו מגיעות לנתח ענק ובלתי מעורער של הודעות מיידיות וחשבונות דואר אלקטרוני. ובניהם, שתי החברות מפעילות את 2 הפורטלים בעלי הכי תנועה באינטרנט. דרומנד תוקף את מיקרוסופט ושואל, "האם רכישת יאהו תאפשר למיקרוסופט - למרות המסורת שלה לבצע עברות רגולאטוריות וחוקיות רציניות - להרחיב את הפרקטיקה הבלתי הוגנת שלה מהדפדפנים ומערכות ההפעלה לתוך האינטרנט?".
דרומנד המציג את גוגל כאביר הלבן הדוהר להציל את הגולשים ואמר, כי החשש הגדול הוא שהשילוב של השניים ינצל את מונופול התוכנות של המחשב, באופן בלתי הוגן על-מנת להגביל את היכולת של הצרכנים להיכנס באופן חופשי לדואר אלקטרוני, הודעות מיידיות ושירותים מבוססי אינטרנט של המתחרים.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
הכל יכול להשתנות ברגע, אבל בנקודת הזמן הזו הנגיד מודאג ודורש מהממשלה אחריות פיסקלית; הנה הסיבות שהריבית לא ירדה ואולי גם לא תרד בקרוב
בנק ישראל החליט בפעם ה־14 ברציפות להשאיר את הריבית ללא שינוי, בניגוד למגמה העולמית שבה בנקים מרכזיים החלו כבר להפחית את הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מבהיר: המדיניות המקומית אינה יכולה להישען על צעדים שננקטים בארה"ב, היא חייבת לשקף את המצב הייחודי של המשק הישראלי. להרחבה: הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
לדבריו, גם אם תסתיים הלחימה בעזה ותיחתם הפסקת אש שתפחית את רמת אי-הוודאות, אין לראות בכך בהכרח להביא להפחתת ריבית. לגישתו, השפעות המלחמה ניכרות הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. במצב כזה, השאלה המרכזית אינה מה יקרה מחר או בעוד חודש, אלא מהן המגמות שיתפתחו לאורך זמן, והאם הן יאפשרו לאינפלציה להתכנס בצורה עקבית אל היעד.
הנגיד תיאר מציאות שבה המשק הישראלי מתמודד במקביל עם שני כוחות מנוגדים: מצד אחד, גיוסי מילואים והגבלות היצע שיוצרים לחצי מחירים; מצד שני, סימנים ראשוניים של התמתנות ביקושים וחזרה הדרגתית לשגרה כלכלית. השילוב הזה מייצר רמת אי-וודאות גבוהה, מה שהופך את המדיניות המוניטרית לרגישה ביותר.
בבנק ישראל מסבירים כי תחזיות האינפלציה הפכו קשות במיוחד בחודשים האחרונים. נתוני מדד המחירים הפתיעו הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, ולכן יש להיזהר מקבלת החלטות על בסיס נתון יחיד. האינפלציה אכן ירדה אל מתחת ל־3%, אך הנגיד מזכיר שמדובר בתוצאה של סביבת ריבית גבוהה, ולא בהכרח סימן לכך שהמשק יצא מסכנה אינפלציונית. יתרה מכך, השכר במגזר העסקי ממשיך לעלות. זה נתון שמצביע על חוסן מסוים, אך גם עלול להקשות על המשך ירידת האינפלציה – במיוחד אם יתלווה אליו שחרור ביקושים עם סיום הלחימה.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל לא צועד בעקבות הפד
בעוד הפד' החל להוריד את הריבית, בנק ישראל מעדיף להמתין. הנגיד מסביר שהמשק הישראלי אינו נמצא באותו מצב כמו כלכלות גדולות אחרות: בישראל מתקיימת מלחמה שמייצרת סיכון להתפרצות אינפלציונית, בעוד בארה״ב ההאטה הכלכלית היא זו שמדאיגה את קובעי המדיניות.
