כנס קיסריה ה-14 של המכון הישראלי לדמוקרטיה נפתח אמש במלון הייאט בירושלים, וכלל ארוחת ערב מפוארת בנוכחות שר האוצר. בתחילת הכנס גלשה הפגנה של "גופים חברתיים" לתוך אולם הכנסים בה השתתף שר האוצר, אברהם הירשזון. השר נאלץ לעבור לחדר צדדי, כדי שלא להתקל במפגיעים החברתיים שפרצו אל האולם. אם לא די בכך, גילה היום השר, כי קיבל איומים על חייו ועל חיי בני משפחתו בשל תמיכתו ברפורמות במשק. ההערכה היא, למרות שהירשזון לא מסר מה היתה הסיבה המדוייקת לאיומים, כי מדובר היה בהחלטה על רפורמת ה"שמיים הפתוחים" שבמסגרתה איפשר הירשזון, כשר התחבורה, לחברת ישראייר להתחרות באל על בקו הטיסה לניו יורק.

דובר חברת אל על מסר בתגובה להערכות בעניין זה, שהושמעו בתקשורת, כי "איש מגורמי החברה איננו קשור לנושא המדובר".

היום הוקדש הכנס לתחום העוני ובעיות בשוק התעשייה. במושב בו לקחו חלק חברי וועדת פורום קסריה, שהציגו רשימת המלצות לטיפול הממשלה בעוני. הפורום עוסק הבוקר בפגישה עם שרת החינוך, יולי תמיר, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הח"כים בנימין נתניהו, סליבן שלום, אבישי ברוורמן ואחרים.

שר האוצר, היה מנועם המרכזי היום בכנס. אברהם הירשזון הציב היום בנאומו בפורום קיסריה יעדים פיסקאליים לשנים 2007-2011 שבראשם: צמיחה לנפש של שלושה אחוזים לפחות מידי שנה. עמידה בלתי מתפשרת במגבלת ההוצאה הממשלתית של אחוז נקודה שבע. ירידה הדרגתית של ההוצאה הציבורית לארבעים וארבעה אחוזים בשנת 2011 הפחתת החוב הלאומי לשיעור של שמונים אחוזים מהתוצר בשנת 2011 ותקציב מאוזן כבר בשנת 2009.

"לא נצליח לעמוד ביעדים אלו אם נבסס את הצמיחה במשק על הגדלת ההוצאה הציבורית. פזרנות וחוסר אחריות תקציבית הינן הדרכים הקלות ביותר. אין בכוונתי לעשות כך", אמר השר.

השר הוסיף, "הנני מודיע מעל במה זו, כי שינוי סדרי העדיפויות אין משמעותו חריגה תקציבית. שינוי משמעותו חלוקה שונה של העוגה התקציבית וכך אנהג. לשיטתי מיסוי הוא אמצעי ולא מטרה. ככל שהממשלה תוציא פחות היא תגבה פחות מאזרחיה ותשאיר בידם יותר הכנסה פנויה. משמעותה של הכנסה זו היא יותר צריכה, יותר מסחר, יותר תעסוקה ויותר חסכון ומשכך יותר רווחה". הוא מבטיח, "בצד השמירה על יעד הפחתת החוב הלאומי, אדאג כי עודפי ההכנסות יוחזרו ישירות לאזרחים. ארחיב את מגוון השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה ואשר אותם הם קונים היום מכספם. ואאיץ רפורמות שתכליתם הגדלת התחרות והוזלת מחירי הסחורות והשירותים".

כצפוי עסק השר בנאומו בנושא המיסוי: "בהתאם להתפתחויות שתהיינה, בכוונתי, לאחר בחינה יסודית ובכפוף ליעדי הקטנת החוב, לבחון את האפשרות להקדים את יישום תוכנית המיסים. עלינו להגיע לשיעורי מס תחרותיים ביחס לעולם המערבי. גם בשיעור המס השולי וגם במיסי החברות. ככל שידנו תהיה משגת אין סיבה שנעצור בשיעורי המס שנקבעו בתוכנית. הכלכלה משולה בעיני לכביש מהיר אשר נוסעות בו מכוניות רבות. בכביש של הכלכלה הישראלית יש מעט מידי נתיבים ויותר מידי מחסומים. הדבר יוצר פקקים מיותרים ורכבים שלא מגיעים ליעדם. עלינו, לשחרר הכלכלה מהפקקים הללו".

לדברי הירשזון, "רפורמה הינה מכשיר יעיל להתחדשות ולחיוניות. אולם, לצערי הפכה המילה רפורמה, בחלק לא מבוטל של המקרים, לדרישה בלתי ראויה לכסף. נוכחתי לא פעם, שבמקום לייעל את הקיים מעדיפים משרדי הממשלה תוספות תקציביות. כשר אוצר, אזני תהיה כרויה לכל רפורמה וגישה חדשה. זאת, בתנאי שהראשון להשתנות ולהתאים עצמו יהיה הגוף המציע. ככלל, אני סבור, שהתערבות ממשלה נדרשת רק במקרים מעטים ותשתיתיים, כאשר מוכחים מעל לכל ספק כשלי שוק".

הזר מציג את "רשימת המכולת" שלו שכוללת בראש ובראשונה, שינוי מבני במשק החשמל. "לצד מונופולים חונקים את הצמיחה, מייקרים את עלות המחיה ופוגעים בעיקר בשכבות החלשות. מעל במה זו, הנני מודיע לאזרחי מדינת ישראל, כי בשנת 2007 הרפורמה במשק החשמל תצא לדרך. זה לא יהיה קל. אבל אני נחוש בדעתי להבטיח לתושבי המדינה אספקת חשמל זמינה ואמינה במחירים מוזלים יותר", אמר.

לדבריו, "אוביל רפורמה לשינוי מבנה הפיקוח על שוק ההון במדינת ישראל. לשם כך, הטלתי בשבוע האחרון, על מנכ"ל משרדי ד"ר יוסי בכר, להקים צוות שיגבש את עקרונות הרפורמה. אעסוק, באופן אישי, בקידום המחקר, הפיתוח והבאת מדענים לישראל. חובתנו, להבטיח כי המוח היהודי, שהיה "המותג" המוביל של עמנו, יקבל את התנאים המתאימים לפריחה חסרת תקדים ולהובלה עולמית".

מבטיח כלכלה שונה

הירשזון לא פסח על נושא הטיפול בעוני שעמד היום בראש נושאי הדיון בפורום קיסריה. "בצד כל אלה, כפי שכבר אמרתי אני מתכוון להנהיג כלכלה שונה. בכוונתי לטפל – טיפול שורש – בפערים החברתיים המאיימים עלינו כחברה בריאה ויציבה", אמר השר. הוא הרחיב, "במסגרת התוכנית לצמצום הפערים החברתיים התוויתי את העקרונות הבאים: העדפת סיוע במתן שירותים ולא במתן קצבאות. המשך הגידול במספר אזרחים העובדים במדינה. העדפת פתרונות ממוקדים על פני פתרונות אוניברסאליים. ובעיקר השקעה בחינוך כפתרון אמיתי לטווח ארוך".

הירשזון הבטיח עוד: "כבר בתכנית הכלכלית לשנת 2007, ניישם את הצעדים הבאים אשר ישרתו את השכבות החלשות. נעמיק באופן משמעותי את היצע מעונות היום והצהרונים לילדים עד גיל שש ונוזיל את עלותם. נפחית באופן משמעותי את הנסיעה בתחבורה הציבורית. נגדיל את היצע ההכשרות המקצועיות. ונאכוף באדיקות את חוקי העבודה". עוד לקראת תצקיב 2007 מבטיח השר, "נגדיל באופן משמעותי את מספר הקשישים הזכאים ליהנות ממרכזי היום. נגדיל באופן משמעותי את מספר שעות הסיעוד הניתנות לקשישים.נרחיב את פרויקט 'השכונה התומכת' ונבחן בצורה מעמיקה את סוגיית פתרונות הדיור".

לסיכום הציג השר את כוונתו בעניין הטיפול במערכת החינוך. השר הצהיר, "יותר ילדים ישתתפו במסגרת מעונות היום והצהרונים. נרחיב את מגוון ההלוואות והמלגות הניתנות לנוער המבקש לרכוש השכלה גבוהה, בעיקר בשכונות מצוקה ובפריפריה. נתגבר את החינוך הטכנולוגי. נשאף להחיל חוק חינוך חינם בגיל הרך עבור כל ילדי ישראל. נערך לכך שלא יהיה ילד בישראל שלא יזכה לחינוך גבוהה, כי ידו אינה משגת. שיטת ההלוואות או המלגות עבדה ועובדת במקומות אחרים בעולם, אין סיבה שזה לא יעבוד אצלנו".

לדיווחים נוספים מפורום קיסריה:

קרנית פלוג: צמצום העוני יעלה 2.5 מיליארד שקל

אורי שנער: תפקיד המדינה הוא כניסה במקרה של כשל שוק

נתניהו: צריך להמשיך בקיצוץ ההוצאה הממשלתית

עופר עיני: הממשלה אשמה במצב העגום של שוק העבודה

בנק ישראל בעד שמיים פתוחים