זקנה דיור מוגן
צילום: ISTOCK

שקל אחד או מחצית מהרכוש: האם הותירה שתי צוואות - מי מהן תתקבל?

הצוואה הראשונה נערכה ב-2012, ובה הותירה האם את כל רכושה לאחת מבנותיה, ולשנייה הותירה שקל אחד בלבד. ואילו בצוואה השנייה, שנערכה ב-2020, היא חילקה את הרכוש שווה בשווה בין הבנות, אך השאלה המרכזית היא אם היתה כשירה לערוך אותה
עוזי גרסטמן | (1)

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, פסק באחרונה בסכסוך ירושה בין שתי אחיות, בנותיה של המנוחה. השופט דחה את הצוואה החדשה שהותירה המנוחה ב-2020, שבה חילקה את רכושה בין שתי בנותיה שווה בשווה, והעדיף את הצוואה הישנה יותר מ-2012. פסק הדין מעלה שאלות קשות לגבי כשירותה של המנוחה לערוך את הצוואה המאוחרת, ומטיל ספק בהשפעה בלתי הוגנת שהייתה עשויה להשפיע על עריכתה.

המנוחה, שנולדה ברומניה ב-1926, הותירה שתי צוואות סותרות - אחת מ-2012 והשנייה מ-2020. הצוואה הראשונה ציוותה את כל רכושה, כולל דירתה, לבתה ח' בלבד - ולבת השנייה צוותה שקל אחד בלבד; ואילו הצוואה החדשה יותר חילקה את רכושה בין שתי הבנות שווה בשווה. השופט נדרש להכריע איזה מהן משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

האם האם היתה כשירה לערוך את הצוואה מ-2020 צילום: Istock

הסכסוך בין הבנות החל כשפ', אחת הבנות, הגישה בקשה לבית המשפט לקיום הצוואה מ-2020, ואילו ח', הבת השנייה, התנגדה לכך והגישה בקשה לקיום הצוואה מ-2012. המהלך הזה הוביל להתדיינות ארוכה ומורכבת סביב שאלת כשירות המנוחה לערוך את הצוואה החדשה, ושאלת השפעה בלתי הוגנת מצד בתה פ'.

חוות דעת מ-2020 קבעה שהאשה היתה מודעת לרצונה

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את בית המשפט היתה אם האם המנוחה היתה כשירה לערוך את הצוואה שציוותה ב-2020, לאור מצבה הבריאותי והנפשי, שכלל דמנציה ופוסט טראומה. במועד עריכת הצוואה, המנוחה היתה בת 94 וסבלה מבעיות קוגניטיביות משמעותיות. חוות דעת של רופא פסיכיאטר שניתנה במאי 2020 קבעה כי המנוחה סבלה מדמנציה בדרגה מתונה, אך ידעה לפרט את רכושה ואת יורשיה הפוטנציאליים, והיתה מודעת לרצונה לחלוק את רכושה בין שתי בנותיה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מנגד, נטען כי מצבה של המנוחה היה חמור יותר ממה שמציגים המומחים, וכי היא לא היתה כשירה להבין את משמעות הצוואה שנערכה. ח' טענה כי פ' ובעלה השפיעו על המנוחה לערוך את הצוואה באופן שיבטל את הצוואה הקודמת שנעשתה כשמונה שנים לפני כן, והפיצו את הצוואה החדש בזמן שבו מצבה הבריאותי היה במדרון תלול.

בהליך המשפטי הוצגו חוות דעת רפואיות סותרות, שבחנו את מצבה הקוגניטיבי של המנוחה. לאחר שברבעון הראשון של 2020 הצהיר הפסיכיאטר המומחה, דר' איזידור ברטהולץ, שהמנוחה מסוגלת להבין מה הרכוש שלה ומי הם יורשיה, חוות הדעת של רופאים אחרים, כולל אחת מ-2017, העלו כי מצבה הקוגניטיבי היה ירוד, ולא ניתן היה להסתמך על שיקול דעתה במצב כזה.

קיראו עוד ב"משפט"

העדים שהעידו במהלך המשפט, ובפרט המטפלת של המנוחה, ציינו כי היא היתה מודעת לרצונה להעביר את רכושה בין בנותיה שווה בשווה. עם זאת, העדויות גם הצביעו על תמרונים משפטיים שנעשו מצד פ' ובעלה, כולל תיאום עם רופא לקבלת חוות דעת שתאשר את כשירות המנוחה לערוך צוואה. הימנעותם של פ' ובעלה מלדווח לבית המשפט על כך שהמנוחה ערכה צוואה בתקופה שבה מונה לה אפוטרופוס, עוררה חששות לגבי כשירותה של המנוחה.

"פ' ובעלה השפיעו באופן בלתי הוגן"

השופט צ'יזיק קבע כי יש לפסול את הצוואה מ-2020, על רקע מצבה הקוגניטיבי של המנוחה וההשפעה הבלתי הוגנת של פ' ובעלה, שלדבריו פעלו כדי להשפיע עליה לערוך צוואה חדשה, בזמן שהיא לא היתה מסוגלת להבין את המשמעות המשפטית של מעשיה. השופט ציין בפסק הדין שפרסם כי, "ההיבטים הרפואיים והפסיכיאטריים העומדים בבסיס הצוואה החדשה מעלים ספקות כבדים לגבי כשירותה של המנוחה, ויש להעדיף את הצוואה מ-2012".

בהתייחסות למעורבות של פ' ובעלה בהליכי עריכת הצוואה, השופט הוסיף כי "המעורבות של פ' ובעלה בהשגת חוות דעת רפואיות שיכשירו את המנוחה לערוך צוואה חדשה, השפיעה באופן בלתי הוגן על רצונה של המנוחה, ויש לראות בה השפעה בלתי ראויה".

החלטת בית המשפט מביאה לסיום את הסכסוך המורכב בין האחיות ומבהירה את הצורך לבחון את כשירות המצווה לאור מצבו הבריאותי והנפשי, בייחוד כשמדובר באדם שנמצא במצב קוגניטיבי בעייתי. בית המשפט פסק כי הצוואה מ-2012, שנעשתה בזמן שבו המנוחה היתה כשירה יותר, תשקף את רצונה האמיתי. עוד נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שתשלם פ' ל-ח', בסכום כולל של 15 אלף שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משפחה וצוואות 18/12/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    וכול הדרכים כשרות לנישול אחד מהיורשים לפחות., על אחת כמה וכמה כשיש אמוציות שליליות, למשל קנאה בין אחיות, אללה יוסתור.
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.