מתמודדת נפש שגרה במשך כעשור עם גבר שלקה בפוסט טראומה ובסכיזופרניה לא תוכר אחרי מותו כידועה בציבור שלו לצורך קבלת הירושה שלו. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפסק דין שפורסם באחרונה. השופטת ורד שביט פינקלשטיין התרשמה כי בין השניים לא התקיימה זוגיות אמיתית, ושהמגורים המשותפים שלהם למעשה נכפו על המנוח בניגוד לרצונו. הרקע לקביעת השופטת הוא הודאה של האשה כי הם לא קיימו יחסים במשך שנים ארוכות.

תחילת ההידרדרות במצבו הנפשי של המנוח התרחשה ב-1980, אז ירה עליו שוטר בטעות. בעקבות אותו אירוע פיתח האיש פוסט טראומה וסכיזופרניה, והוא החל לקבל טיפולים כאלה ואחרים במרפאות לבריאות הנפש. ב-2011 פגש המנוח את הנתבעת – שאף היא מתמודדת עם סכיזופרניה – במועדון חברתי לפגועי נפש. זמן קצר לאחר מכן היא עברה להתגורר בדירה שלו. כעבור כעשור, בינואר 2021, הלך המנוח לעולמו בגיל 67.

מכיוון שהוא לא היה נשוי, ולא הניח אחריו המנוח ילדים או הורים, עתרה אחותו היחידה לרשת את עיזבונו, שעיקרו דירת מגורים בחולון, באמצעות צו ירושה. לטענתה, אחיה והנתבעת לא היו ידועים בציבור אלא האחרונה היא זו שכפתה את עצמה עליו, ואף התעללה בו פיזית ונפשית וניצלה אותו כדי לגור בדירתו. עוד נטען על ידי האחות כי הנתבעת הכתה את המנוח באמצעות אגרופים לפניו, שפכה עליו שמן רותח וכיבתה עליו סיגריה. מנגד, הנתבעת הדגישה את המגורים המשותפים הממושכים שלה עם המנוח, וטענה כי השניים אהבו זה את זו, היו מסורים ונאמנים אחד לשנייה וראו עצמם כידועים בציבור.

השופטת שביט פינקלשטיין קבעה בפסק דינה כי הן מצבו הנפשי של המנוח והן נסיבות המגורים המשותפים, אינם מאפשרים להכיר בנתבעת כידועה בציבור שלו. ביחס לסוגיה הראשונה צוין, בין היתר, כי בסוף 2015 הנתבעת התלוננה במשטרה שהמנוח הכה אותה. בעקבות זאת, הוגש נגדו כתב אישום, אבל ההליך הפלילי נגדו הופסק בשלב מסוים בעקבות חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה, ושהראתה כי הוא לא כשיר לעמוד לדין.

• הבת תבעה את האם - שנישלה אותה מהירושה
• זייפה כתב יד של אמה כדי לסכל צוואה - ותשלם ביוקר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת כתבה גם כי לאור חוות הדעת הנ"ל ומסמכים רפואיים נוספים שהוצגו, "עולים ספקות ממשיים בנוגע ליכולתו של המנוח להיכנס למערכת יחסים שמקימה סטטוס משפטי של 'ידועים בציבור', כל שכן לצורך ירושה, ועובדה זו נזקפת לחובת הנתבעת".

בנוסף, השופטת הבהירה כי גם בלי קשר לעניין הנפשי – הנתבעת לא הוכיחה כי אכן התקיימה בינה לבין המנוח זוגיות אמיתית שהופכת אותם לידועים בציבור. לדברי השופטת, הנתבעת רק חיפשה קורת גג נוחה לשהות בה, לאחר שמגוריה אצל אמה היו בלתי נסבלים, בעוד שהמנוח היה פסיבי בנושא, וראה בה לכל היותר שותפה שלו לדירה.

השופטת חיזקה את מסקנתה, בין היתר, בעזרת תסקיר שגובש בשירותי הרווחה באפריל 2017, שבמסגרתו הועלתה האפשרות כי יחסי השניים אינם מאופיינים באהבה, אלא דווקא בניצול מצד הנתבעת. לכל אלה הוסיפה השופטת את עדות האשה במשטרה בזמן שהאיש היה עדיין בחיים, שלפיה הוא לא מקיים איתה יחסי מין במשך שנים רבות, מכיוון שלטענתו היא "מכוערת ולא בא לו עליה". ראיה נוספת שנזקפה לחובת הנתבעת היתה מצבה המוזנח ביותר של הדירה, והעובדה שחתולי רחוב הסתובבו בה, באופן כזה שמוכיח כי הנתבעת והמנוח לא ממש ניהלו בה משק בית משותף.

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...

בעקבות כל הדברים הנ"ל, קיבלה השופטת את הבקשה של האחות של המנוח לצו ירושה שלפיו היא היורשת הבלעדית, ודחתה את ההתנגדות של האשה, תוך חיובה בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור מאפשרת להחיל זכויות וחובות של זוגות נשואים על בני זוג שאינם מעוניינים, או לא יכולים, להינשא על פי חוקי המדינה (הדין הדתי). דוגמאות לזוגות שאינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה: חסרי דת או מי שיהדותם מוטלת בספק; זוגות מעורבים מבחינה דתית; זוגות מאותו מין; פסולי חיתון - מי שבית הדין הרבני קבע כי אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל, בגלל כמה סיבות. בין הסיבות לכך: ממזרות; נישואים בין כהן לגרושה; אדם שמחזיר גרושתו לאחר שנישאת לאחר; נשים האסורות לבעלן ולבועלן - אשה שבגדה בבעלה – בית הדין מחייב את בני הזוג להתגרש ואוסר על האשה לשאת את הגבר שעמו בגדה ועוד.

ההגדרה לידועים בציבור לא מופיעה בחוק. בני זוג שנרשמו במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור, או שמחזיקים בתעודת תצהיר כי הם ידועים בציבור, יתקבלו ברוב המקרים כידועים בציבור ללא צורך להוכיח תנאים נוספים. אם בני הזוג לא נרשמו ואין להם תעודה כאמור, השאלה אם הם ידועים בציבור או לא תוכרע בהתאם לנסיבות חייהם.