כצפוי: בג"צ קבע כי חוק טבריה לא יחול על הבחירות הקרובות
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קבע פה אחד כי הוא מקבל את פרשנותה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, לפיה חוק טבריה לא ייכנס לתוקף לפני הבחירות המוניציפליות הקרובות. המשמעות של הפסיקה היא כי בועז יוסף, מקורבו של אריה דרעי יו"ר ש"ס ויו"ר הוועדה הקרואה בטבריה לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות לראשות טבריה.
תשעת שופטי העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות קיבלו את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שהתנגדה לפסילת החוק אך טענה כי הוא לא יכול לחול בבחירות הקרובות.
בית המשפט העליון דן במשך חמש שעות בעתירה שהוגשה כנגד חוק טבריה, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה חיות, איתה בהרכב ישבו השופטים פוגלמן, עמית, סולברג, ברק-ארז, ברון, מינץ, וילנר, ושטיין. כזכור השופטת דפנה ברק-ארז נתנה לעותרים לאחרונה צו מניעה זמני כנגד החוק עד לדיון בעתירה.
בפסק הדין נכתב כי "לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעתירות דנן החלטנו פה אחד כי הוראות תיקון מס' 53 לחוק הרשויות המקומיות יפורשו באופן שלא תהא להן תחולה על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות שתתקיימנה ביום 31.10.2023. בנוסף כתבו השופטים בפסק הדין כי "כמו כן, ובהינתן החלטתנו זו, החלטנו עוד כי לעת הזו, לא נדרשת הכרעה בסוגיות החוקתיות, וממילא הטענות שמורות".
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים לא נימקו את החלטתם שהגיעה לאחר דיון סוער של מספר שעות וכתבו כי "בשל אילוצי המועדים הסטטוטוריים, ניתן פסק דין זה בלא נימוקים והנימוקים יינתנו בנפרד".
השופטים לא קבעו צו להוצאות.
החלטת בג"צ פורסמה כשעה לאחר תום הדיון בו השופט סולברג מטעם הרכב השופטים הציע ליוסף להסיר את מועמדותו לראשות העיר ואז השופטים יימנעו מכתיבת פסק דין בנושא והעותרים יבואו על סיפוקם. לפני כן השופט סולברג אמר כי דעת השופטים היא לאמץ את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ולקבוע שהחוק לא יחול בבחירות הקרובות, כך שבועז יוסף לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות בטבריה. עורך דינו של בועז יוסף עו"ד אילן בומבך הודיע לבית המשפט כי מרשו מסרב להצעה.
חוק פרסונלי
עו"ד ברט שייצג את הכנסת בדיון אמר כי "החוק מחזיר את המצב המשפטי למה שהיה בשנת 2008. קשה לנו עם הטענה שמה שהיה חוקתי עד שנת 2008 פתאום לא חוקתי. אין שום חוק יסוד חדש. מי שצריך להכריע באיזונים, זאת הכנסת. ב-2008 המצב היה מסוים והכנסת החליטה לשנות אותו. כעת, הכנסת מחליטה להחזיר את המצב לאחור".
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השופטת חיות אמרה כי "החוק פרסונלי כי הוא תפור למידות של הבחירות בטבריה. החוק פרסונלי מבחינת התזמון, הוא תפור למידות כי יש אדם אחד שנכנס למשבצת הזאת. יש חברי כנסת שאומרים את זה. הייעוץ המשפטי של הכנסת חשב שבגלל הקשיים המאוד משמעותיים של שינוי כללי המשחק והפרסונליות ראוי שיחול רק בבחירות הבאות והח"כים החליטו אחרת, באמירה מפורשת שזה נדרש עכשיו בגלל טבריה".
נציגת היועצת המשפטית עו"ד שרון רוטשנקר אמרה בדיון כי "חברי הכנסת הסכימו כי אין לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, הם פשוט טעו לגבי מתי התחיל המשחק. הם נפלו לכלל טעות. בשל כך, יש לקבוע כי החוק יוחל רק ממערכת הבחירות הבאה".
עו"ד אילן בומבך, שייצג את בועז יוסף בדיון אמר "גם אם נניח שהחוק הוא פרסונלי, והוא לא, לא ניתן לבטל אותו. בית המשפט מעולם לא ביטל חוק מכיוון שהוא פרסונלי. בועז יוסף בכלל לא מקורב לאריה דרעי, זה שקר".
השופט עמית אמר בדיון כי "הפוזיציה של המדינה הרבה יותר צנועה, החוק הזה נוגד את עקרון השוויון, על מנת ליישב את הסתירה משתמשים בכלי של פרשנות, בהחלט יש כאן פגיעה בשוויון וגם שינוי כללי המשחק. הבעיה המרכזית היא שינוי כללי המשחק".
לצפייה בשידור החי:
העתירה הוגשה על ידי התנועה לטוהר המידות, התנועה למען איכות השלטון בישראל והמתמודדת לראשות טבריה שני אילוז, מתמודד נוסף בשם אופיר נחמני ביקש להצטרף לעתירה, גם ראש העיר לשעבר שהודח רון קובי ביקש להצטרף לעתירה.
העתירה הוגשה כנגד החוק המכונה 'חוק טבריה' של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שביטל את ההוראה משנת 2008 האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה או שעמד בראשה, להתמודד בבחירות לרשות המקומית בה כיהן. 43 ח"כים הצביעו בעד החוק, אל מול 32 מתנגדים.
העותרים ציינו כי "התיקון הפרסונלי, הוא חוק רטרואקטיבי, הממוקד בטובתו של אדם אחד. ההצעה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, ופוגעת בזכות להיבחר של מועמדים אחרים בעיר טבריה. כמו כן, מדובר בהצעה מסוכנת החותרת תחת ההיגיון הבסיסי בהקמת ועדה קרואה, אשר אמורה להימנע מעיסוק פוליטי ולפעול בצורה מקצועית בשיקומה של העיר".
לדחות לאחר הבחירות - דיון עוד חצי שנה
היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה הגישה חוות דעת לדיון היום בו היא טוענת כי יש לדחות את תחולת החוק לאחר הבחירות הנוכחיות.
מיארה כתבה "כפי שעולה מהליך החקיקה ומפרוטוקולי הדיונים בכנסת, התכלית הפרסונלית שבבסיס החקיקה – הרצון לשנות את כללי המשחק עבור שחקן מסוים – היא שהביאה לעיצוב הסדר מוקשה ביותר, המסיג את המצב לאחור, בהליך חקיקה מהיר, שלא קדמה לו עבודת מטה מקצועית או בחינה רוחבית ומעמיקה של השלכותיו השליליות על עבודת הוועדות הממונות והליכי השיקום של רשויות מקומיות במצוקה או בתחילת דרכן, ואשר הצלחת הליכים אלו חיונית עבורן ועבור תושביהן".
מיארה ציינה כי "אכן יש מקום לדיון בנוגע לעמידתו של התיקון לחוק באמות המידה החוקתיות. ואולם, דיון זה אינו בשל בעת הזו. יש לבחון את משך תקופת הצינון המתאימה, הליכי המינוי, תנאי הכשירות, דיני התעמולה, וכן כללים בדבר התנהלותן והפיקוח שייעשה בעניינן – והכל על מנת שהוועדות ישמרו על אופיין המקצועי ולא ישמשו כאמצעי לקידום פוליטי".
היועצת סבורה כי יש לדחות את העיסוק בחוק בחצי שנה. "לאור האמור, ובשים לב למורכבות הסוגיה אשר לא ניתן היה להשלים את בחינתה עד מועד הדיון בעתירות דנן, היועצת המשפטית לממשלה הנחתה את גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים לערוך את הבחינה האמורה בתוך חצי שנה".
בנוסף טוענת היועצת המשפטית לממשלה כי "אין מנוס מלהידרש לחוקתיות ההסדר בכל הנוגע למערכת הבחירות הנוכחית. אם ימצא שתיקון 53 משנה את הכללים בתוך תקופת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות שכבר החלה, הרי שמעבר לקשיים המהותיים שביסוד ההסדר, יש בכך משום "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", דהיינו, שינוי מהותי של דיני הבחירות תוך כדי מערכת הבחירות עצמה, באופן היורד לשורש הוגנות הליכי הבחירות, ומביא לפגיעה קשה במושכלות יסוד של דיני הבחירות ובפגיעה בשוויון בין המועמדים ובזכות לבחור ולהיבחר".
בנוסף טוענת היועצת כי "לכך מתווסף המימד הפרסונלי המובהק שבבסיס ההסדר שיש בו, כשלעצמו, כדי לעורר קושי רב ביותר והוא סותר עקרונות מקובלים של חקיקה. תוצאה זו מובילה למסקנה כי קיימים פגמים מהותיים ביותר בהסדר, ביחס לתקופת הבחירות הנוכחית, שלא ניתן להשלים איתם. על כן, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע כי משהחלה כבר תקופת הבחירות הנוכחית, תיקון 53 בכל מקרה לא יכול לחול על מערכת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות".
היועצת מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי "בכל הנוגע למערכת הבחירות הנוכחית תמשיך לחול המגבלה בדבר העדר האפשרות של יושב ראש ועדה ממונה וחברי ועדה להתמודדות בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. עמדה זו היא עמדה פרשנית, הנוגעת למועד תחולתו של החוק ביחס לבחירות הקרובות, שאינה פוגעת בציפיות או באינטרס הסתמכות של מי מהגורמים האמורים, וכל שכן של הגורמים שמינו אותם, משיש בה כדי לשמר את הנחות המוצא המשפטיות ערב מינויים".
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ככל שיימצא שהתחולה של ההסדר היא מיידית,
תוצאת הדברים תהיה אי-עמידתו במבחנים החוקתיים.
החוק רלוונטי רק לטבריה
הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות צפויות להתקיים בסוף חודש אוקטובר ב-77 עיריות, 123 מועצות מקומיות ו-53 מועצות אזוריות. בחירות אלה, ובפרט אלה שבעיר טבריה, עמדו במוקד התיקון לחוק.
על פי החוק על כל מתמודד בבחירות לרשויות מקומיות לעמוד במספר תנאים, כגון גיל, מעל 21, ומקום מגורים קבוע בתחום הרשות המקומית שבה הגיש את מועמדותו.
על פי פסיקתו של בית המשפט בעניין לוינטל, המועד שבו מתחילה מערכת הבחירות חל 150 ימים לפני מועד הבחירות, דהיינו ברביעי לחודש יוני. 90 ימים לפני הבחירות, ביום שני לאוגוסט יחול מועד ההתפטרות האחרון עבור עובד מועצה שנכלל בתוספת לחוק ההגבלה המועמד לראש רשות. כאשר המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לחברות במועצה והצעות למועמדות לראשי הרשויות החלה ב-21 לספטמבר. היום ה-40 שלפני יום הבחירות.
על פי נתוני משרד הפנים נמצא כי תיקון 53 לחוק שמאפשר לחבר או ראש ועדה קרואה להתמודד בבחירות רלוונטי רק ל-7 ועדות ממונות, כולן בעיריות או מועצות מקומיות, כאשר ב-3 מתוכן מכהן גם ראש ועדה ממונה: צור הדסה, מסעדה, אבו גוש, טבריה, ירכא, שער שומרון ובבית אריה.
לפי הבדיקה של היועצת המשפטית היה מצאה כי בסבירות גבוהה העיר היחידית בה החוק רלוונטי להתמודדות בבחירות הקרובות היא טבריה. בשער השומרון וצור הדסה אין בחירות השנה אלא רק בשנת 2026 ו-202.
"המימד הפרסונלי המשמעותי הגלום בהצעת החוק – הסדרה קונקרטית שנועדה, הלכה למעשה, לאפשר לראש הוועדה הממונה בטבריה להתמודד לראשות העיר בבחירות הקרובות – עולה משלל היבטים".
"תיקון 53 חל ביחס להתמודדותם של יושבי ראש ועדות ממונות בבחירות הקרובות, רק על שתי רשויות מקומיות בלבד – טבריה ומסעדה וביחס להתמודדותם של חברי ועדות ממונות בארבע רשויות בלבד: טבריה, מסעדה, ירכא ואבו גוש; וכן בית אריה.
אין בידיעת המדינה מידע בשעת כתיבת שורות אלו בדבר כוונת יו"ר הוועדה הממונה המכהן במסעדה, להתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות במסעדה".
היועצת טוענת בחוות דעתה כי "באופן מעשי תיקון 53 יחול אך ורק על התמודדותו של יו"ר ועדה ממונה אחד בלבד, בועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה. בנוסף, לאורך הליך החקיקה, הבחירות המוניציפליות בעיר טבריה ושל בועז יוסף עלו פעם אחר פעם בהקשרי התיקון המוצע. אף מעיון ברשימות הנוכחים בדיונים אלו, כפי שמופיעות בפתח פרוטוקולי הדיון, ניכר כי הגורמים המוניציפליים היחידים שנכחו הם אלו הרלוונטיים למערכת הבחירות בטבריה, ביניהם מועמדים לראשות העיר, חברי מועצה לשעבר ותושבים בעיר. בדיונים אלו לא נכחו גורמים דומים מרשויות מקומיות אחרות.
פסול מיסודו
עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי תיקון 53 פגום ביסודו, ותוצאתו מעוררת קשיים מהותיים במספר מישורים.
"במהלך הליך החקיקה טענו יוזמי התיקון כי הוא נועד להגשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מאחר שהוא מרחיב את מעגל המתמודדים לבחירות ברשויות מקומיות. מנגד, בעתירה, כמו גם בטיעונים שונים שעלו במהלך הליך החקיקה, נטען, כי הסתכלות רחבה יותר על ההשלכות של תיקון 53 מצביע על כך שהוא דווקא פוגע בזכות לבחור ולהיבחר של מתמודדים אחרים, בפרט ביחס לבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, אך גם במבט צופה פני עתיד.
היועצת סבורה כי "אין די בטענה שיש בתיקון כדי להרחיב את אפשרויות הבחירה לרשויות המקומיות על מנת להצדיק את הפגיעה הרחבה בהוגנות הבחירות ובשוויון בין המועמדים, באופן העולה לכדי פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר. מכאן בין היתר הצורך בבחינת האפשרות לגבש הסדרים משלימים.
"פגיעתו בעקרונות כלליים של אמון הציבור, מקצועיות, ממלכתיות וא-פוליטיות של עובדי הציבור בכלל, וכל שכן הוועדות הממונות, פגיעתו בעקרונות כלליים של אמון הציבור, מקצועיות, ממלכתיות וא-פוליטיות של עובדי הציבור בכלל, וכל שכן הוועדות הממונות.
לדעתה, "המימד הפרסונלי של החקיקה אינו פוגם רק בתחולת ההסדר על מערכת הבחירות הנוכחית, אלא יורד לשורש תכלית ההסדר כולו ולאופן עיצובו. זאת, משום שהרצון לאפשר לאדם מסוים להתמודד בעיר מסוימת בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, הוביל לכך שהדיון המהיר שהתנהל בעניין זה בכנסת, לא נעשה מתוך תפישה ניטרלית ורחבה הנדרשת בהליך חקיקה ובפרט לחקיקה הנוגעת להסדרת "כללי המשחק" דמוקרטיים, או בהתחשב בתקופת הצינון המיטבית הנדרשת לראש ועדה ממונה וחבר ועדה ממונה, אלא מתוך ראיה צרה ונקודתית".
מיארה סיכמה "משהחלה כבר תקופת הבחירות הנוכחית, יש לפרש את תיקון 53 כך שלא יחול על מערכת הבחירות הנוכחית ברשויות המקומיות. דהיינו בכל הנוגע למערכת הבחירות הנוכחית תמשיך לחול המגבלה בדבר העדר האפשרות של יושב ראש ועדה ממונה וחברי ועדה להתמודדות בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות".
הכנסת - יש לדחות את העתירה
היעוץ המשפטי של הכנסת הגיש את חוות דעתו לעתירה ומסקנתו היא כי יש לדחות את העתירה. עו"ד יצחק ברט הממונה על יצוג הכנסת בערכאות טען בחוות דעתו כי "אין כל פגם חוקתי בחוק המתקן לגופו. השאלה אם לשלול את זכותו של חבר ועדה ממונה להיבחר למועצת הרשות שבה הוא מכהן, בבחירות הראשונות שמתקיימות לאחר תום תקופת כהונתו, או לאפשר לו להתמודד בבחירות אלה לאחר תקופת צינון, היא שאלה המונחת לפתחו של המחוקק".
ברט כתב כי "שתי התשובות שניתן לתת לשאלה זו מצויות במתחם החוקתיות הרחב הנתון למחוקק. בהקשר זה יש להדגיש כי החוק המתקן מחזיר את המצב החוקי הקודם, שהיה קיים לפני התיקון עד שנת 2008 ומשווה את הדין החל על חבר ועדה ממונה, לדין החל על כל נושאי המשרה הבכירים האחרים ברשות המקומית, למעט המנכ"ל, הרשאים להתמודד בבחירות הראשונות לאחר תקופת צינון של 90 ימים לכל היותר. הסדר זה אינו פוגע בזכותם של אחרים להתמודד בבחירות ואינו פוגע בעקרון השוויון בבחירות. על כן, דין הטענות בעניין זה להידחות.
"באשר לטענה כי החוק יוצר 'שינוי של כללי המשחק תוך כדי המשחק' ומטרתו לאפשר לאדם מסוים להתמודד בבחירות הקרובות. עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה הייתה כי הצטרפות ההיבט הפרסונלי של הצעת החוק המתקן, עיתוי החקיקה והיעדר הוראת התחולה מביא להיווצרות קושי משפטי ממשי, וזאת במיוחד בשים לב להלכה שנקבעה בעניין לוינטל.
ברט המשיך "יחד עם זאת, חברי הוועדה ומליאת הכנסת קיבלו את העמדה כי אין להחיל באופן פשוט הלכה זו על ענייננו, הן נוכח ההבחנה בין חקיקה ראשית לבין החלטה מינהלית, הן בשל המאפיינים המגבילים את ההיבט הפרסונלי של החוק המתקן, הן בשל האפשרות שמועד תחילת מערכת הבחירות לעניין זהות המתמודדים אינו זהה למועד תחילת מערכת הבחירות לעניין מספר חברי המועצה".
בנוסף ביקש עו"ד ברט להזכיר לעליון "את הריסון שבית המשפט גזר על עצמו בהכרזה על בטלות חוקים, בין השאר נוכח עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות".
- 4.ישראל ישראלי 31/07/2023 11:18הגב לתגובה זוממשלה של חבורת נוכלים חלקם מורשעים בעברם בקיצור - מושחתים נמאסתם
- 3.פשוט נורא מה שהולך במדינה (ל"ת)לירן 31/07/2023 10:23הגב לתגובה זו
- 2.ילדי המהפכה 31/07/2023 09:25הגב לתגובה זועתה השיטה תהייה הדחת ראשי ערים ומינוי ועדה קרואה . ועשה של מקורבים . החגיגה התחילה .
- 1.להשיב עטרה ליושנה 31/07/2023 05:29הגב לתגובה זומיליוני נוצרים רוצים לבוא ולבקר בכנרת ובגליל
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
