הפרקליטות – התיק נגד רפאל רפאלי אביה של הטופ מודל "בר רפאלי" נסגר
נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
האיש, תושב הרשות הפלסטינית, שעבד במפעל בטון בישראל, נכנס לניתוח פשוט יחסית להסרת פריצת דיסק בבית החולים אלמקאסד בירושלים - ויצא ממנו עם נכות קשה ואובדן כושר עבודה. השופטת מרים ליפשיץ־פריבס קבעה כי בית החולים התרשל באופן חמור הן בביצוע הניתוח והן במעקב
אחריו, ופסקה לטובתו פיצויים בהיקף כולל של כ-2.5 מיליון שקל. טענותיו של התובע לאין־אונות ולגירושים שנבעו מההליך נדחו
הוא הגיע לניתוח שגרתי למדי בגב התחתון, כזה שמטרתו להקל על כאבים שנמשכו חודשים. אבל מה שאמור היה להיות הליך רפואי פשוט נהפך לטרגדיה אישית. גבר בן 39, תושב הרשות הפלסטינית ואב לשמונה, שעבד עד לאותו יום בעבודת כפיים מפרכת במפעל בטון בעטרות, שמצפון לירושלים, מצא את עצמו לאחר הניתוח מרותק לביתו, נעזר בקביים, ונאבק מדי יום בכאבים עזים ובמוגבלות תפקודית קשה. השבוע קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי בית החולים אלמקאסד, שבו נותח, התרשל בטיפול בו ופסק לו פיצוי של כ-2.5 מיליון שקל.
השופטת מרים ליפשיץ־פריבס קיבלה את עמדת התובע, שיוצג על ידי עורכי הדין עופר סולר ופידא קעואר, וקבעה כי הניתוח שבוצע לו ב-2017 היה רצוף כשלים חמורים - החל מתיעוד חסר ועד טיפול לקוי בקרע שנוצר בעמוד השדרה במהלך הניתוח. “החולה מפקיד את גופו בידי הרופא, ויש לו ציפייה מוצדקת שהרופא יעשה כל שביכולתו למנוע תקלה או פגיעה כתוצאה מהטיפול”, כתבה השופטת בהכרעתה, והוסיפה כי בית החולים “לא נהג בסבירות ובזהירות הנדרשת בביצוע הניתוח ובמעקב אחריו”.
הפרשה החלה באביב 2017, כשבדיקת MRI שנערכה לתובע גילתה פריצת דיסק בגובה L5-S1. בעקבות ההמלצה הרפואית הוא עבר ניתוח דיסקטומיה בבית החולים אלמקאסד. במהלך הניתוח אירע קרע בקרום הדורה - הקרום הקשה שעוטף את חוט השדרה, אך לפי פסק הדין, לא תועד כיצד טופל הקרע, אם בכלל. התובע שוחרר מבית החולים יומיים לאחר מכן, אלא שכבר זמן קצר אחר כך הוא שב לשם כשהוא סובל מדליפת נוזל שדרה, חולשה ברגליים, כאבי ראש קשים והחמרה ניכרת במצבו. במהלך השבועות שלאחר מכן אושפז האיש ארבע פעמים, אך מצבו רק החמיר.
דו"ח הניתוח היה "חסר להחריד"
בפני בית המשפט טען התובע כי מאז הניתוח הוא סובל מנכות קשה, מהפרעות אורולוגיות, מקשיי הליכה קשים ומכאבים מתמשכים. חוות דעת מומחה שהוגשה מטעמו, של פרופ’ יצחק שקד, קבעה כי הניתוח בוצע ברשלנות קשה. לדבריו, “מה שלא תועד - לא נעשה, ואם נעשה, אין לדעת כיצד ובאיזו דרך נעשה”. הוא הסביר כי דו"ח הניתוח היה “חסר להחריד”, וכי ההדמיות שבוצעו לאחר הניתוח מלמדות שהדיסק הפורץ כלל לא הוסר - הליך שהיה אמור להיות לבו של הניתוח. לדברי פרופ’ שקד, בשל הדחייה בבירור מצבו של המטופל והעובדה שהלחץ על העצבים לא הוסר, נגרם לו נזק נוירולוגי קשה ובלתי הפיך. הוא תיאר את מצבו של התובע ככזה הכולל “כאבי גב ורגליים קשים, חוסר שליטה חלקי על השלפוחית והליכה איטית וגרירה של הרגליים”. הוא העריך את נכותו הכוללת של המטופל בשיעור של כ-75%.
- רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
- עבר החייאה ויצא עם שבר בכתף: מד"א תפצה ב-185 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, בית החולים טען כי הניתוח בוצע באופן תקין ולפי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים. מומחה מטעם ההגנה, ד"ר חליל סלאמה, הסביר כי קרע בדורה הוא סיבוך מוכר ושכיח, וטען כי במקרה זה הקרום הפנימי נותר שלם וכי הטיפול בקרע היה סביר. לדבריו, לא נותר לחץ על חוט השדרה והמטופל שוחרר במצב תקין. הוא ייחס את תלונות התובע למחלה ניוונית קודמת, ולא לתוצאה של הניתוח עצמו.
אושר פרויקט תמ״א 38 חרף התנגדות דיירת: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
פסק דין חדש קובע כי ניתן לאשר ביצוע פרויקט חיזוק לפי תמ״א 38, גם כשדיירת מתנגדת להקמת חדרי שירות מתחת לדירתה ולטענתה הדבר יפגע קשות בשווי הנכס. המפקח על רישום המקרקעין ברק ליפשיץ דחה את טענותיה, וקבע כי לא הוכח כל נזק ממשי, והפרויקט ברחוב עולי הגרדום
בראשון לציון ייצא לפועל. עוד נקבע כי למפקח יש סמכות לאשר שינויים קנייניים, ובהם העתקת חניה והענקת זיקת הנאה לבניין סמוך
ברחוב עולי הגרדום בראשון לציון עומד בניין ותיק שנבנה לפני עשרות שנים, כזה שאינו עומד עוד בתקני העמידות הנדרשים כיום בפני רעידות אדמה. דיירי הבניין החליטו עוד ב-2015 לחזק אותו במסגרת פרויקט תמ״א 38/1, שמטרתו חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ותוספת יחידות דיור. במשך שנים התעכב הפרויקט בשל הליכים תכנוניים ואישורי בנייה, אך לאחר קבלת היתר בנייה נותרה מתנגדת אחת - רחל הרפז, בעלת דירה בקומה הראשונה. היא טענה כי לפי התכנון יוקמו מתחת לדירתה חדרי שירות, ובהם חדר אשפה, חדר גז ומחסנים, וכי המיקום הזה יביא לירידת ערך דרמטית בדירתה ולפגיעה מהותית באיכות חייה.
התובעים - שבעה מבעלי הדירות האחרים בבניין - עתרו למפקח על רישום המקרקעין ברחובות, עו"ד ברק ליפשיץ, בבקשה לאשר את ביצוע הפרויקט מכוח סעיף 5 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008. לטענתם, הרוב הדרוש בחוק התקיים, שכן הם מחזיקים בכ-85% מהזכויות ברכוש המשותף, וכי ההתנגדות היחידה אינה מוצדקת. לאורך שלושה דיונים, שנערכו בינואר, יוני וספטמבר 2025, ניסה המפקח להביא את הצדדים לפשרה. היזם עצמו, שנכח בדיונים, הציע לנתבעת הצעה "מרחיקת לכת", כהגדרת פסק הדין, אך היא דחתה אותה. לאחר שלא נענתה גם להצעת בית המשפט, הורה המפקח להכריע לגופה של המחלוקת.
פסק הדין הארוך עוסק בשאלות משפטיות עקרוניות בדיני המקרקעין, ובראשן סמכותו של המפקח לאשר שינויים בזכויות קנייניות במסגרת פרויקט חיזוק לפי חוק החיזוק. הנתבעת טענה כי המפקח חרג מסמכותו, שכן התכנון שולל ממנה את זכות החניה הצמודה לדירתה ומעביר אותה למקום אחר, וכי בנוסף התוכנית כוללת הענקת זכות שימוש בשביל גישה לבניין סמוך ברחוב עולי הגרדום 63. המפקח ליפשיץ דחה טענות אלה אחת לאחת, וקבע כי סמכותו של המפקח לפי סעיף 5 לחוק החיזוק רחבה, וכוללת גם היבטים קנייניים הנדרשים לצורך ביצוע הפרויקט. לדבריו, "המחוקק, שהיה מעוניין בקידום חיזוק בתים משותפים, היה ער לכך שעל מנת לקדם את חיזוק הבית המשותף נדרשת, בדרך כלל, עסקה עם צד שלישי… לפיכך קבע החוק סמכות מפורשת למפקח לאשר גם העברת זכויות, הצמדת חניות ואף מכירת דירות חדשות".
החניה שהועברה היתה אילוץ תכנוני
ליפשיץ הדגיש כי יש להפעיל את הסמכות לפי מבחן מהותי: האם ההתנגדות של בעל דירה תסכל את ביצוע החיזוק בפועל. "ככל שלא יוכח שניתן לבצע את חיזוק הבית גם ללא ההיבט שאליו מתנגד בעל הדירה - יחולו הוראות חוק החיזוק והמפקח מוסמך לאשר את העבודות", כתב המפקח בהכרעתו.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעניין החניה שנלקחה מהנתבעת והועברה למקום אחר, קבע המפקח כי מדובר באילוץ תכנוני. "היזם הצהיר כי למרות ניסיונות שנעשו אין אפשרות למקם את חדרי השירות במקום אחר בבית המשותף," נכתב בפסק הדין. בהתאם לכך, קבע ליפשיץ כי יש לראות בהעתקת החניה כצעד נדרש לצורך ביצוע הפרויקט, וכי החוק מעניק לו סמכות לאשר מהלך כזה גם ללא הסכמת כל בעלי הדירות. הוא אף הזכיר כי סמכות זו משתרעת במקרים מסוימים עד כדי אישור הריסת דירות והעתקתן במסגרת פרויקטי חיזוק, ולכן כל שכן ניתן לאשר שינוי במיקום חניה.
