העליון הרשיע את מארי פיזם כ"מבצעת בצוותא" של רצח בתה רוז במקום בשידול
סכסוך משפחתי צילום: ביזפורטלרכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו לה ריבית והצמדה
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי שלושה אחים, שרכשו מאחותם את חלקה בעשרה נכסי מקרקעין שהורישו להם הוריהם, יישאו בהפרשי ריבית והצמדה על מלוא סכום התמורה, בשל כך שעיכבו את תשלומיה באמצעות ניהול הליכים משפטיים ממושכים. השופטת תמר סנונית פורר מתחה
ביקורת על התנהלותם, הדגישה כי אין להם כל הגנה מפני פירוק השיתוף - וקבעה כי יש להוציא את הנכסים למכירה מיידית באמצעות כונסי נכסים חיצוניים
המאבק המשפחתי שהתגלגל לאולם בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נמשך חודשים ארוכים, וכלל ויכוחים על כל פרט קטן - מהמיסוי ועד לזהות של בעלי התפקידים שימונו למימוש העסקה. מאחורי ההליך עמדו ארבעה אחים, היורשים של עשרה נכסי מקרקעין, שמרגע שקיבלו את הירושה נהפכו לשותפים בעל כורחם. האחות, שהחזיקה בחלקה של אחד הנכסים, ביקשה לפרק את השותפות ולקבל את חלקה בכסף. האחים מצדם ביקשו לדחות את התהליך בתירוצים שונים, ובראשם הטענה שיש לבדוק תחילה את היבטי המס של העסקה. אלא שבית המשפט לא קיבל את עמדתם, וקבע כי מדובר בעיכוב מכוון של תשלום התמורה - עיכוב שיחייב אותם לשלם לאחותם הפרשי ריבית והצמדה על מלוא הסכום.
השופטת תמר סנונית פורר, שדנה בתיק, לא הסתירה את מורת רוחה מהתנהלות האחים. כבר בפתח פסק הדין היא ציינה כי, “על אף שהאינטרס של הצדדים היה אמור להיות להשיא את התמורה שתתקבל מפירוק השיתוף, לבצע תכנוני מס נדרשים, לקצר את ההליכים ולהקטין את הוצאותיהם - הדברים אינם מסתייעים ונדרשת החלטת בית המשפט”. לדבריה, נעשו ניסיונות רבים להביא את הצדדים להסכמות מושכלות, אך ללא הצלחה.
בית המשפט בחן שתי תביעות שאוחדו - האחת, תביעה לפירוק שיתוף בעשרה נכסים; והשנייה, תביעה נוספת על נכס מקרקעין בראשון לציון. בהחלטתה קבעה השופטת כי ביחס לעשרה הנכסים הראשונים, אין כל מניעה להורות על פירוק שיתוף מיידי, משום שגם הנתבעים עצמם הודו בכתב ההגנה כי, “לכל שותף במקרקעין עומדת זכות בסיסית לדרוש, בכל עת, את פירוק השיתוף בהתאם לסעיף 37 לחוק המקרקעין”.
השופטת לא התרשמה מטיעוני האחים
בהמשך כתב ההגנה אף הודו האחים כי הם מסכימים לפירוק השיתוף בדרך של מכירת הנכסים, והסבירו כי אין אפשרות מעשית לבצע חלוקה בעין או לרשום את הנכסים כבית משותף. אף על פי כן, כשהגיעה העת לממש את המכירה, הם טענו לפתע שיש לעכב את ההליך עד שתיבדק סוגיית המיסוי. השופטת לא התרשמה מן הטיעון הזה וקבעה בהכרעתה כי, “היעתרות לבקשתם הינה בפועל עיכוב פירוק השיתוף והשהייתו לפרק זמן לא ידוע”.
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהחלטה ארוכה ומפורטת, חזרה סנונית פורר על עקרון היסוד של דיני פירוק השיתוף: הזכות של כל שותף לדרוש את הפירוק בכל עת, והיעדר כל הגנה מפני הדרישה הזו. היא הדגישה בהכרעת הדין כי, “אין לנתבעים הגנה מפני פירוק השיתוף. יתרה מכך, הם הביעו בכתב ההגנה את הסכמתם המפורשת לביצוע פירוק השיתוף באמצעות מכירה”. בית המשפט ציטט בהרחבה את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין פלונית נ’ פלונית (בע"מ 7367/22), שבו נקבע כי יש לקטוע הליכים מיותרים ולמנוע סחבת כשברור שאין לנתבע הגנה של ממש. “קטיעתו המוקדמת של הליך משפטי חסר תוחלת משרתת את היעילות... הדבר היעיל ביותר – הן לבעלי הדין, הן לציבור בכללותו – הוא עצירת ההליך לאלתר, טרם התמשכותו, סרבולו והסתעפותו”.
