מנכל ICR מורדי שבת
צילום: אמיר לוי

קיבלה את אישור הוועדה המחוזית: ICR תקים 900 דירות ביהוד

במסגרת הפרויקט, ייבנו 1,083 יחידות דיור חדשות במתחם בן צבי-כצנלסון בעיר, והוא יכלול גם 1,200 מ"ר שטחי מסחר ו-14 אלף מ"ר מבני ציבור, כמו גם 2.6 דונמים שטחים פתוחים
עוזי גרסטמן | (1)

תוכנית ענק להתחדשות עירונית ביהוד-מונוסון אושרה באחרונה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, במסגרת הפרויקט, ייבנו 1,083 יחידות דיור חדשות במתחם בן צבי-כצנלסון בעיר. מדובר בפרויקט שיכלול גם שטחי מסחר ומבני ציבור, ויבוצע במסגרת פינוי-בינוי. במסגרת הפרויקט ייהרסו 320 דירות ישנות לטובת הקמת המבנים החדשים.

מתוך כלל הדירות שייבנו, 192 יחידות יהיו קטנות בשטח של 55 מ"ר, ובנוסף יוקמו 1,200 מ"ר של שטחי מסחר ו-14 אלף מ"ר של מבני ציבור. עוד כוללת התוכנית 2.6 דונמים לשטחים ציבוריים פתוחים, שיהיו ממוקמים במרכז המתחם וישרתו את תושבי השכונה. ICR, שמובילה את הפרויקט, תהיה אחראית להקמת 894 יחידות דיור מכלל יחידות הדיור המתוכננות.

מנכ"ל ICR מורדי שבת צילום: אמיר לוי

מדובר בתוכנית שהיא חלק מתהליך התחדשות עירונית של האזור כולו, כשתוכנית זו משלימה את ההתחדשות של הרחובות כצנלסון ומוהליבר, ומאפשרת הקמת שדרות עירוניות הכוללות מסחר, מדרכות רחבות ומוצלות, ותחבורה ציבורית המשרתת אותם. התכנית נערכה בשיתוף עם עיריית יהוד-מונוסון.

פעילות ICR מתרכזת בתחום ייזום הבנייה למגורים ברחבי הארץ, ומתמחה ביזמות ובשיווק פרויקטי מגורים בהיקפים גדולים, במגוון אזורים בארץ, בהם תל אביב, גבעתיים, רמת השרון, הרצליה, חיפה, נתניה, בת ים, ירושלים ואשדוד. החברה מחזיקה במלאי קרקעות זמין לייזום. בנוסף, החברה פועלת גם בתחום ההתחדשות העירונית בערים שונות, בהן תל אביב, בת ים, הרצליה, גבעתיים, ירושלים ועוד. ל-ICR יש כיום שבעה פרויקטים בביצוע ושבעה פרויקטים בשיווק, הכוללים כ-2,500 יחידות דיור. בנוסף, מקדמת החברה כ-50 פרויקטים בשלבי תכנון שונים ברחבי הארץ, שכוללים כ-15 אלף יחידות דיור, שכ-30 מתוכם בתחום ההתחדשות העירונית וכוללים כ-12 אלף יחידות דיור למגורים.

הדמיה של הפרויקט ביהוד-מונוסון הדמיה: אלכס לובימוב

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 08/10/2024 12:13
    הגב לתגובה זו
    יופי תצופפו עוד את המרכז ,בסוף המדינה תאבד ריבונות בצורה כזו בצפון ובדרום ואז ינצחו אותנו ללא קרב
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.