בתוך נתוני המשכנתאות יש גם את נתוני הלוואה לכל מטרה. הציבור לוקח יותר הלוואות לכל מטרה (אלו הלוואות שמתבססות על הדירה כשעבוד) ואפשר לשער שזה מבטא את ההרעה הכלכלית בחודשים האחרונים לצד אפשרות המימון הזולה יחסית. במרץ נלקחו הלוואות לכל מטרה בסכום של 730 מיליון שקל, לעומת כ-650 מיליון שקל בפברואר וכ-520 מיליון שקל במרץ אשתקד.

בשלושת החודשים הראשונים של השנה היקפי המשכנתאות עלו בהדרגה והם מסתכמים ב-17.1 מיליארד שקל, גידול של 9.5% ביחס לרבעון האחרון של 2023 אך עדיין ירידה של כ-9% לעומת הרבעון המקביל. כשבוחנים את המצב לפי הגידול החודשי, מבינים שבקצב הזה, הרבעון השני יהיה די קרוב לרבעון השני בשנה שעברה.

הנתונים של המשכנתאות במרץ מבטאים התאוששות בשוק הדירות בינואר-פברואר, כי לוקח זמן מהרכישה ועד ביצוע המשכנתא. הנתונים האלו מתחברים לדוח של הכלכלן הראשי באוצר על שוק הדירות בחודש פברואר שגם הוא רואה התאוששות מרשימה. במרץ, כך על פי בדיקות שלנו מהשטח, נמשכה ההתאוששות. אפריל הוא בהגדרה חודש חלש בשל חג הפסח.

קחו את הנתון הזה שפורסם השבוע, תוסיפו את דוח הכלכלן הראשי, נתוני הלמ"ס והמחסור בעובדים ותקבלו נורות אזהרה מהבהות לגבי כיוון המחירים בהמשך. מנגד, יש נתון אחד שעשוי לבלום את ההתאוששות הזו - הריבית. הריבית לא תרד כפי שהוערך לפני כחצי שנה. זה יהיה מהלך איטי מאוד, על רקע האינפלציה שמרימה ראש בעולם ועל רקע המצב הביטחוני אצלנו ואי הוודאות הגדולה. ריבית גבוהה מקשה כמובן על הרוכשים הפוטנציאלים ופוגעת בביקושים. זה עשוי להקטין את הפער בין הביקושים להיצעים ולמנוע את עליות המחיר.

אבל גם לזה יש בעיה. אותם אנשים שיימנעו מרכישת דירה, ישכירו דירה. הביקוש לדירות בשכירות יגדל, שכר הדירה עשוי לעלות. שכר הדירה מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן וכשהוא יעלה, המדד יעלה משמעותית וזו כבר תהיה בעיה משקית רחבה שעלולה להחזיר את הריבית לכיוון מעלה, לייצר לציבור הוצאות הולכות וגדלות על מימון והתאמת מחירים ולגרום לכך שהממשלה תהיה חייבת להגדיל את התקציב לשם מימון החוב והקטנת הפעילות במשק, גם דרך מסים.