"נקים את הקניון הגדול באילת. נשכיר בחצי מחיר מהקניונים המתחרים. כל הרשתות הגדולות יבואו"
זו לא העסקה הראשונה שצחי אבו עושה עם ג'קי בן זקן, אבל זו כנראה הגדולה מכולן: שני תושבי אשדוד סגרו על עסקה של 75 מיליון שקל תמורת קרקע באילת. השאיפות של אבו גדולות - הוא רוצה להרים קניון ענק באילת של 38 אלף מ"ר, שיוכל לנצח את שני הקיונים הקיימים - אייס מול ומול הים. כדי להרים פרוייקט כזה צריך כמה דברים שאולי לבן זקן היה קשה להתמודד איתם - גישה למערכת הבנקאית כדי לקבל את המימון הדרוש ולהתקדם בפרויקט. לאבו היה היתר בניה אחרי עסקה שקודמה במשך 15 שנה. הוא ראה הזדמנות לנצל מומנטום וללכת על כל הקופה - אם הקניון הזה יהפוך למפלצת, הוא הצליח. ואם לא, הוא נכשל. "אנחנו רואים באילת כ'פריים לוקיישן'. לא סתם המחיר שם יקר", הוא אומר בראיון לביזפורטל. "יש באילת שני קניונים, כל אחד בסדר גודל של 10-12 אלף מ"ר, אנחנו מדברים על משהו אחר לגמרי, 38 אלף מ"ר בקירוב. ההיתר הוא על 30 אלף מ"ר, אבל יש אפשרות להגדיל את השטח. זה יהיה פיבוט מרכזי באילת, כולל תחנה מרכזית. מה היתרון שלנו? כל הרשתות הגדולות רוצות חנויות גדולות. יש מעבר במדינה לחנויות גדולות וקניונים אחרים לא יודעים לתת את זה. זה מה שיקרה". תוך כמה זמן נראה את הקניון נפתח? "אנחנו מתכננים לעלות לעבודה בחודש הקרוב ולסיים תוך 3 שנים. עזריאלי רצו לשלם 280 מיליון שקל לפני 4-5 שנים ולא הצליחו. בסוף אני קניתי". מה יהיה המחיר למ"ר? "נקטנו בגישה שמרנית, 50 אחוז מהשכירות הממוצעת. באילת רוצים 400 שקל למ"ר, אנחנו דורשים 220. במול הים מגיעים גם ל-900. אני לא צופה נטישה משם, אבל מי שירצה לבוא למקום חדש וחנויות גדולות ומקום משודרג - יגיע אליי. זה מיקום נהדר כי כולם מכירים את מיקום התחנה מרכזית עד לא מזמן, שהועתקה זמנית לאזור התעשיה ומצאה טרמינל חלופי. אנחנו נהיה שם". זה לא עסקה ראשונה עם ג'קי. "לא, גם לא ציבורית. זה 75 מיליון שקל במניות, לא עסקה קטנה, אבל אני מייצר פיבוט משמעותי בחברה. זה נכס משמעותי. אנחנו ממשיכים קדימה בכל הכוח". הוועדה המקומית המליצה לאשר תוספת של כ-8,000 מ"ר מסחר ותעסוקה וכן בניה של כ- 300 יחידות דיור. החברה מעריכה את עלות ההקמה של הפרויקט, כולל עלות הקרקע, בכ- 900 מליון שקל ואת ה-NOI הצפוי מהפרויקט בכ- 70-80 מליוני שקל. היתר חפירה ודיפון לפרויקט והיתר בניה סופי צפוי להתקבל בתוך כ- 90 ימים. בנוסף, החלו עבודות הריסה על המקרקעין בהתאם להיתר ומשך הקמת הפרויקט מוערך בכ-3 שנים.
- 14.לא מובן 13/12/2023 01:19הגב לתגובה זוקניון על קניון בעיר בגודל אפונה. עיר בקריסה. אין תיירות, אין עבודה, אין כסף נכנס ולישראלים כבר לא נשאר הרבה בכיס ואלה שעוד נותר להם בו משהו מבזבזים מעבר לים. עיר מיושנת, חופים מוזנחים, טיילת משעממת, רוב העסקים סגורים בשבת, רמת שירות ירודה, אטרקציות יקרות וחרושות... עסקים כאן קורסים. הרחיקו את השדה, הרחיקו את התיירים והקורונה והמלחמה חתמו את סופה של העיר.
- 13.יצחק הלוי 12/12/2023 04:46הגב לתגובה זואף אחד לא מנהל פה כלום. מזעזע
- 12.המגיב 11/12/2023 19:31הגב לתגובה זובנו קניוני ענק, כי ראו שכולם פותחים חנויות. היום עשרות מבנים נטושים, משמשים לכל מיני עניינים פחות חוקיים. חוץ מזה - קניון שהוא גם תחנה מרכזית . . . . איפה ראינו כזה . . . . אה, באיזו עיר מלאת ערפיח, ליד הים התיכון.
- 11.אלתי לשעבר 11/12/2023 16:27הגב לתגובה זויש מספיק חנויות באילת. מה שאילת צריכה זה אטרקציות אמיתיות ומחירים סבירים של - בעצם הכל.... עוד קניונים לא יוסיפו לחוסר האטרקטיביות וחוסר המשיכה הקיימים של אילת.
- 10.אבל מה יהיה על הדייגים של אילת?? (ל"ת)צ'יקו בן דוד 11/12/2023 12:49הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 11/12/2023 11:39הגב לתגובה זועוד אחד שחושב שישנה את העולם במו ידיו
- 8.חברה ציבורית כסף ציבורי הלוואות מהציבור וכו' (ל"ת)רונן 11/12/2023 10:22הגב לתגובה זו
- חוב מהציבור?? 11/12/2023 12:48הגב לתגובה זואחלה אג"ח , יעמוד בהתחייבויות , חברה סופר חזקה.
- 7.לרון 11/12/2023 10:20הגב לתגובה זואת התגובות הרעות האלה,אנשי עסקים מהמרים בחייהם,מה רע?כל עוד מחזירים חובות לא דוגמת תשובה בעבר
- מהמרים בכספי הפנסיות שלנו. מנפיקים אג"ח ולא מחזירים (ל"ת)המגיב 11/12/2023 19:28הגב לתגובה זו
- 6.אילת עיר קורסת. אנחנו נופשים רק בחו"ל. עיר של מחבלים (ל"ת)מתן 11/12/2023 09:15הגב לתגובה זו
- עופר 11/12/2023 13:28הגב לתגובה זותגור בעזה....אידיוט
- כשיושפעו 11/12/2023 10:21הגב לתגובה זוכבר לא ירצו לנפוש שם,כולל קוטג' 7 ש"ח ,מקביל ב DM
- 5.יוסלה 11/12/2023 07:56הגב לתגובה זואז אמר.. מי יכול לדעת מה יהיה במדינה ההזויה הזו עוד שעה? אז על 3 שנים הוא מפנטז.
- לרון 11/12/2023 10:22הגב לתגובה זושכן חושב שמילים שוות כסף,גם הארצון מצטרף בכיף כי מילותיו שבות זהב
- 4.הבנאדם הזוי (ל"ת)ברי 11/12/2023 03:56הגב לתגובה זו
- 3.ליאור 11/12/2023 00:14הגב לתגובה זוכישלון נחרץ. חצי קניון ריק. אין רוכשים בחנויות, מבקשים הסבה למגורים ולבתי מלון, לא מקבלים אישור, עוד פיל לבן נדל"ני ומזהם באילת.בהצלחה.
- 2.אם יצליח הצליח ואם לא ייכשל....... (ל"ת)סתם אחת 10/12/2023 22:48הגב לתגובה זו
- 1.אסף 10/12/2023 22:00הגב לתגובה זולמיטב ידיעתי בשנים האחרונות קיים תהליך עולמי של הקטנת החנויות. פחות חנויות ענק ויותר חנויות קונספט כי המסחר עובר בהדרגה לאונליין. יש כאן טעות עיסקית בסיסית.
- לא ממש נכון 13/12/2023 01:25הגב לתגובה זואכן אנשים עוברים לאונליין אך במקביל חנויות ענק בדוגמת ג'מבו סטוק ואיקאה משגשגות. מסתבר אנשים אוהבים להעביר שעות מזמנם הפנוי בחיפושים אחר מציאות שלא ממש קיימות אבל זה אכן המצב. הם מעדיפים להישאר במתחם אחד גדול מלעבור מחנות לחנות. מה שיכול להפיל לו את החלום זו המציאות הכלכלית בישראל. לאנשים אזל הכסף.

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?
תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל
שיחה עם שחר אושרי, יו"ר נאוי ו-Now-On, של נאוי וטריא מקבוצת לוזון, "שוק המשכנתאות ענק, אנחנו מכוונים לנישה של 10-15 מיליארד שקל. נישה של משפרי דיור, משקיעים ותושבי חוץ שלא מקבלים מענה מלא מהבנקים"; על המודל העסקי, התכניות של החברה ואיך היא מתכוונת להגיע לנתח שוק של 20% ומעלה בשוק שלה?
בשנה שעברה ענף המשכנתאות בישראל העמיד אשראי של כ-94 מיליארד שקל. הבנקים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-95%. שאר השחקנים הם מימון ישיר, חברת קרדיטו וגמא (שנשלטת בידי הפניקס) ונוספים. מצטרפת אליהם Now-On הנשלטת בידי לוזון קבוצה לוזון קבוצה , ודורי נאוי נאוי 1.14% כשלשחר אושרי היו"ר של האחים נאוי יש 10% מהחברה. אושרי יכהן גם כיו"ר החברה החדשה.
החברה החדשה קיבלה אישור מרשות שוק ההון והיא תתבסס על חברת טריא שמזנקת היום בבורסה על רקע הפוטנציאל שהשוק מעריך לפעילות. טריא היא פלטפורמה של P2P שבגדול מאפשרת למשקיעים להשקיע בהלוואות. במקום שיהיה בנק באמצע שייקח קופון גדול, הפלטפורמות האלו נועדו לספק למשקיעים תשואה סבירה, וללווים ריבית סבירה. זה עבד עד שהריבית עלתה ואז המשקיעים מצאו את ההשקעה שלהם מניבה תשואה נמוכה מאוד ביחס לאפשרויות. כעת, הכספים האלו ישמשו למשכנתאות והמשמעות שהתשואה עליהן תעלה.
מעבר לכך, החברה החדשה משתמשת בתשתיות של טריא, כך שהיא בעצם לא ממש מתחילה מאפס. כמו כן היא משתמשת ונעזרת בפעילות של נאוי. נאוי היא שחקנית מרכזית בשוק המימון ליזמים-קבלנים. ניתן יהיה לחבר בין התחומים - קבלן שצריך הלוואה ובמקביל הרוכשים הפוטנציאלים מקבלים משכנתא. זה טוב לשני הצדדים וזה מצוין לספקי האשראי.
בחברה החדשה מתכוונים למקד את הפעילות בפלחי שוק שבהם המערכת הבנקאית אינה מספקת מענה מלא. כמו למשל - משפרי דיור, משקיעים בדירה שנייה ושלישית, תושבי חוץ ובעלי עסקים קטנים ועצמאיים.
- ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד
- יש לי כסף פנוי - להשקיע או להחזיר משכנתא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלה הם קהלים לרוב מבוססים, שלעיתים נתקלים בחסם רגולטורי בבנק - למשל מימון מוגבל של עד 50% בדירה שנייה, ודה פקטו הם נדרשים לפתרונות גמישים יותר. דוגמא נוספת: עצמאי שמכניס סכומים שונים לאורך השנים האחרונות וכעת יש לו את הכסף - אבל הבנק ירצה לראות סכומים יציבים שנכנסים באופן קבוע והוא לא יכול כעת להציג זאת. אלה דוגמאות קלאסיות שאליהם Now-On מכוונת. בנוסף, החברה מתכננת להציע גם מסלולים של איחוד הלוואות כנגד בטוחה נדל"נית. לצד ההעמדה הישירה של משכנתאות, המודל העסקי נשען גם על מכירת תיקי הלוואות לגופים מוסדיים ועל איגוח עתידי בשוק ההון.